"בלא מעט פיגועים גילינו נשק צה"לי"
מאות כלי נשק נגנבים מצה"ל מידי שנה, מרביתם מגיעים לעולם הפשע ומקצתם לארגוני הטרור. כיצד נלחם צה"ל בתופעה? כמה כלי נשק נמצאים ומוחזרים לצבא? בדיקת ynet מעלה נתונים מדאיגים למדי. מי שומר על הנשק של צה"ל?
עשרת אלפים שקל לאם-16: הפרשה החמורה של גניבת כלי הנשק שהותרה היום (ב') לפרסום, חושפת את הקלות הבלתי נסבלת של הוצאת כלי נשק מצה"ל. אולם מבדיקת ynet עולה כי במשטרה הצבאית החוקרת (מצ"ח) מתקשים, על אף המאמצים הרבים המושקעים בנושא, להחזיר את כלי הנשק לרשות הצבא.
בחמש השנים האחרונות הושבו פחות ממחצית כלי הנשק שנגנבו כולל מקלעים כבדים. "חקירת אובדן נשק היא מהמורכבות ביותר שיש", הסביר ל-ynet גורם
במצ"ח, "אם מדובר בגניבה לצורך סחר, וישנם לא מעט מקרים כאלה, אזי מעורבים בסיפור גם גורמים אזרחיים מהעולם התחתון, ותוך זמן קצר נכנסים לתמונה גם פלסטינים, כך שסיכוי להשיב את הנשק הוא קטן מאוד".
במצ"ח עוד לא הספיקו לעכל את נתונים הקשים של 2005 בכל הקשור לאובדן כלי נשק מצה"ל, וכבר כעת מנסים להבין כיצד נעלמו מתחת לאף 41 כלי נשק מהבסיס הלוגיסטי ליד חצור. הגניבה הגדולה באה בעיתוי בעייתי מאוד, רגע אחרי שסיכמו בצה"ל את הנתונים לשנת 2005 וגילו שיא בגניבת נשקים. 203 כלי נשק נגנבו מצה"ל בשנה החולפת, פחות ממחציתם – 86 הושבו לאחר חקירה אינטנסיבית.
מבט נוסף בנתונים של חמש השנים האחרונות מציג תמונה לא פשוטה - 886 כלי נשק נגנבו ורק מעט יותר מ-40% נמצאו. "כל דיווח של העלמות נשק מקפיץ צוות חוקרים שלם לבסיס, זהו מאמץ מיוחד והדגש הוא על זמן, ככל שחולף הזמן, כך גם פוחת הסיכוי להחזיר את הנשק", מסביר הגורם ממצ"ח.
ובחזרה לנתונים, בצה"ל "התרגלו" בשנים האחרונות למספר שנע בין 150 ל-170 גניבות כלי נשק בשנה, לרוב מדובר ברובע סער מסוג "אם-16" או "גלילון", אבל גם רובי צלפים שונים ומקלעים הוא נחלתם הגנבים. בשנת 2004 הייתה אפילו קצת נחת כאשר חלה ירידה של 13.8% במספר כלי הנשק שנגנבו, מ-181 בשנת 2003 ל-156 בשנת 2004. נתון מעודד נוסף בשנת 2004 היה שיעור מציאת הכלי הנשק הגנובים – למעלה משלושת רבעי מכלי הנשק – הוחזרו לצה"ל.
אבל החיוכים, אם היו כאלה נמחקו בשנה החולפת, עם מספר שיא של גניבות (ועליה של למעלה מ-30% בהשוואה לשנת 2004), במילים אחרות, בכל חודש בשנת 2005 נגנבו כמעט 17 כלי נשק מצה"ל. "קשה להצביע על הסיבה המדויקת לכך", מנסה להסביר הגורם מה אירע בשנת 2005, "מה שכן ראינו זאת עליה במספר כלי הנשק שנגנבו לחיילים בזמן חופשה". בצה"ל מנסים להלחם בתופעה, גם הפקודות החדשות שאוסרות לחיילים בעורף לצאת ם נשק הביתה, אמורות להפחית את שיעור אובדן כלי הנשק. "כשחייל רוצה להוציא נשק מהבסיס כדי למכור אותו, זאת משימה פשוטה מאוד, הוא יודע שניתן להרוויח כמה אלפי שקלים מהעסקה ולכן העסק מפתה", אומר הגורם.
ויש גם מחירון. מנתונים שנאספו במצ"ח עולה כי מחירו של רובה "אם-16" עשוי להגיע לכמה אלפי שקלים ועד עשרת אלפים שקל. "גם המצב הביטחוני שמקשה על גורמי הטרור להשיג נשק, רק מדרבן אותם באמצעות שליחים שונים להשיג את הנשק מצה"ל. כבר ראינו לא מעט פיגועי ירי שמחבלים השתמשו בכלי נשק צבאיים", מבהיר הגורם.
בתי הדין הצבאיים אמנם רואים בחומרה רבה כל סחר בנשק, וגם העונשים שמוטלים על החיילים חמורים בדרך כלל. למשל, בסוף שנת 2005 גזר בית הדין הצבאי של פיקוד הדרום שש שנות מאסר בפועל על לוחם בגדוד הסיור
המדברי, על הוצאת נשק מסוג קלע סער A-4 מיחידתו, על מנת למכור אותו. הנשק לא אותר עד היום. במצ"ח לא באים בטענות לבתי הדין, אבל מציינים כי לעתים המודעות של החיילים נמוכה ולמה שצפוי להם אם יהיו מעורבים במין פרשה שכזאת. "מאפיין נוסף שניתן לראות בכל הקשור לגניבות נשק שיש לעתים קרובות שמעורבים בפרשות כאלה הם בעלי עבר פלילי עוד טרם גיוסם לצה"ל", אומר הגורם.
אגב, כלי נשק אינם הבעיה היחידה שעימה מתמודדים חוקרי מצ"ח, אמצעי לחימה רבים אחרים נגנבים מצה"ל, ביניהם גם תחמושת אבל גם רימונים. שנת 2005 לא הייתה שנת בשורות בנושא זה ונפתחו במהלכה 325 תיקים פליליים על גניבת אמצעי לחימה מצה"ל, גם בנושא זה מדובר בעליה מדאיגה ביחס לשנים קודמת, 295 תיקים נפתחו בשנת 2003, בשנת 2004 נפתחו 307 תיקים.
עוד לפני הגניבה הגדולה התחילה שנת 2006 במצ"ח ברגל שמאל עם 20 אירועי גניבת כלי הנשק, ורק שבעה מתוכם מצאו. עכשיו נוספו לרשימה 41 כלי נשק נוספים.
לפנייה לכתב/ת 
