העוגן והסערה: לבחור בין ביטחון לריגושים

שאלה:

אני בת 35, פלוס שני ילדים, נמצאת בתהליך גירושים כמעט שנה. החלטתי להתגרש, כי בעלי שיעמם אותי מבחינה רגשית ומינית (הוא אדם קר). אחת הסיבות שדרבנו אותי לצעד הזה היא שהכרתי גבר צעיר ממני, גרוש, שאיתו ניהלתי מערכת יחסים חמה מאוד מבחינה רגשית ומינית. הוא נתן לי הרבה מבחינת ביטחון עצמי ושמחה. היום, כשבעלי ואני קרובים לגירושים, הבנתי שהבחור איתו אני נמצאת אינו יכול לתת לי יציבות וביטחון כלכלי כמו בעלי.

בזוגיות ממושכת זהו אתגר גדול, לשמר את שני הקטבים האלה. מה שקורה ברוב המקרים, למרבה הצער, הוא שהזוגות נוטים לקוטב זה או אחר. אשה שיש לה מאהב, כמו בדוגמה של הפונה, בעצם יוצרת פיצול בחייה - הביטחון ניתן לה על ידי מסגרת הנישואים והבעל "המשעמם", ואילו הריגוש מסופק לה על ידי המאהב.

פסיכולוגים ומטפלים זוגיים מאמינים, שהפיצול התרגשות/ביטחון הוא מעשה ידינו. נשים וגברים לא מתחלקים באמת לטיפוסים מרגשים ומשעממים. אלא, אנחנו מתקשים להחזיק את החבל בשני הקצוות, להיות בעצמנו גם עוגן וגם סערה. וגם

בזוגיות שלנו, זו משימה קשה אך חשובה, להכניס עניין וריגוש לקשר יציב, או להיפך, להפוך קשר מרגש וסוער למשהו שהוא גם יציב ומתמשך.

הנפש האנושית נוטה לפצל בין שני הצרכים, מתוך הפחד לחיות במתח שנוצר כשיש גם ביטחון וגם התרגשות. לכן, המלצתי לפונה היא לבחור באדם שיש לה איתו יותר התאמה וסיכוי לחיים טובים, הבעל או המאהב, ולדעת שעם שניהם היא תצטרך לעבוד קשה כדי לשמר את היציבות והריגוש בתוך אותו קשר. היא לא תוכל לחמוק מהצורך להילחם בשעמום ובשחיקה, כי זה אתגר הניצב מול כל אדם הנשוי מעל שלוש או ארבע שנים.

עירית קליינר-פז היא פסיכולוגית קלינית, מטפלת אישית וזוגית, מרצה ומדריכה. ניתן לשלוח באימייל שאלות בענייני יחסים, ושאלות ותשובות נבחרות יתפרסמו כאן, בטשטוש הפרטים המזהים. לצערנו, אין אפשרות להשיב אישית לכל הפונים.