המבקר: חשד לעבירה פלילית בנהלי השכר בבנק ישראל

מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, פירסם היום (ה') דו"ח חמור במיוחד על הטבות השכר הנהוגות בבנק ישראל.

משרד מבקר המדינה בדק את מדיניות השכר בבנק ישראל בין נובמבר 2005 לינואר 2006, במטרה לבחון את ההטבות בבנק - הטבות כספיות שקיבלו עובדי הבנק לאורך שנים, המסתכמות בעשרות מיליוני שקלים בשנה.

באחד המקרים הנוגע  לבדיקות של רופאה תעסוקתית עצמאית שהמליצה להעלות את שיעור הקצבה של עובדים שפרשו לפנסיה מוקדמת - העביר המבקר את מימצאיו ליועץ המשפטי לממשלה, כדי שזה יבחון פתיחתה של חקירה פלילית.

המבקר קובע כי "היקפם של הכספים שמקבלים חברי הנהלת הבנק ועובדיו, בעיקר בעת פרישתם מהעבודה, הוא חריג בכל קנה מידה. הדרך שבה בחרה הנהלת בנק ישראל לשלם סכומי עתק לעובדים, תוך שימוש בשמות של הטבות מקובלות במגזר הציבורי לצורך 'הסוואת הכספים', מתמיהה מאוד, ובוודאי מקוממת".

מדובר בהטבות, כפי שמצוין בדו"ח, שלמרביתן אין ביטוי בתלושי השכר החודשיים. "להטבות אלה שמות זהים להטבות הנהוגות במגזר הציבורי כולו, ואולם בבנק ישראל אין קשר בין שמות ההטבות לבין תוכנן, והן מסווה למתן סכומי כסף גדולים לעובדיו", קובע המבקר.

"העיקרון של 'אין החוטא נשכר', מחייב את השלטונות המוסמכים ובהן הנהלת בנק ישראל, לדאוג להשיב לאוצר המדינה את הכספים אשר שולמו להנהלת הבנק ולעובדיו באופן בלתי ראוי", נאמר בדו"ח.

"יש לבטל את הסדרי מתן ההלוואות ומחיקתן. על המנהלים בבנק לא לדון בתנאי ההעסקה של עצמם; יש לבחון את תקפותן של ההטבות המשולמות לעובדים, ולפעול להשבת הכספים ששולמו שלא כדין", קובע לסיכום המבקר.

המבקר מפרט את הטבות השכר להן זכו העובדים:

• הלוואות: עובדי הבנק זכאים להלוואות שונות מכספי המדינה, כגון הלוואה לצורכי שיפוצים, רכב חדש, או 'הלוואה אישית', תוך הטבה בריבית. כל עובד יכול לקבל 24-14 משכורות כהלוואה. לפיכך, עובד שמשתכר למשל 50 אלף שקל בחודש יכול לקבל הלוואה של עד 1.2 מיליון שקל.
  

בנוסף, לעובדי הבנק ניתנה הטבה מפליגה בדמות הסדרי מחיקת הלוואות: בשנים 2000-2005 מחק הבנק לעובדיו הלוואות בסכום כולל של 7.1 מיליון שקל. על פי ההסדר בבנק, במקרה של מות הלווה או בן/בת זוגו, נמחקת ההלוואה שאותה נטל העובד. "הסדר המחיקה עלול להוות תמריץ לאותם עובדים אשר מצבם הרפואי או זה של בני זוגם קשה, ליטול הלוואה בסכום ניכר מהבנק שתימחק תוך זמן קצר", קובע המבקר, וממליץ לבטל את הסדר ההלוואות.

• פידיון ימי השתלמות: העובדים בשירות המדינה מקבלים עד 15 ימי השתלמות בשכר בשנה. הכוונה לימים בהם יוצא העובד להשתלמות מקצועית בתמורה לשכר רגיל של יום עבודה. עובד רשאי לצבור עד 90 ימי השתלמות בשכר. על פי תקנות שירות המדינה, עובד שלא ניצל את ימי ההשתלמות - לא זכאי לקבל עליהם כסף.
  

ואולם, על פי הסכם השכר בבנק ישראל, העובדים רשאים לפדות את ימי ההשתלמות עם סיום העבודה בבנק. יתרה מכך, הם גם רשאים לקבל תשלום תמורת ימי ההשתלמות שלא מומשו גם במהלך עבודתם השוטפת.

זאת ועוד, העובדים גם מקבלים 'ימי השתלמות מיוחדת' וגם אותם מאפשר הבנק לפדות לכסף מלא למרות שבהסכם עם העובדים נכתב במפורש שלא ניתן לפדות אותם (הדבר נעשה על ידי המרתם של ימי ההשתלמות המיוחדת לימי השתלמות רגילה). 

מבקר המדינה ממליץ בדו"ח: "יש לנקוט בצעדים הנדרשים כדי שהעובדים ישיבו לבנק את הכספים ששולמו להם בגין ימי ההשתלמות, ומן הראוי שהבנק יפסיק לאשר לעובדים לקבל עבורם תשלום".

• פידיון ימי חופשה ומחלה: תוספת שכר ייחודית נוספת, הניתנת במסווה בבנק ישראל, היא 'חופשה מיוחדת'. לפיה, העובדים בבנק זכאים לימי חופשה מעבר לימי החופשה 'הרגילים', וזאת בהתאם לוותק. עובד ותיק בבנק יכול לצבור עד 269 ימי חופשה מיוחדת ולפדות אותם בעת הפרישה. עובדים גם מקבלים כסף תמורת ימי חופשה במהלך עבודתם, דבר שאינו אפשרי במגזר הציבורי. גם בגין ימי מחלה זוכים העובדים להטבות שהן הרבה מעבר למקובל במגזר הציבורי.
  

המבקר נותן שתי דוגמאות לבכירים שפרשו מהבנק וזכו לסכומי עתק: עודד חצרוני שפרש בשנת 2000, וקיבל 1.88 מיליון שקל בגין פידיון ימי חופשה מיוחדת, ימי השתלמות, וימי מחלה. על פי המקובל בשירות המדינה, הוא היה מקבל 416 אלף שקל בלבד עבור ימי המחלה שצבר.

אפרים גרוס, שפרש מהבנק אשתקד, קיבל 1.82 מיליון שקל בגין ימי חופשה מיוחדת, ימי השתלמות, וימי מחלה.

שבעה חברי הנהלה בבנק שפרשו בשנים 2005-2000, קיבלו תשלומים חד-פעמיים מעין אלו בסכום כולל של 13 מיליון שקל. גם עובדים שלא היו חברי הנהלה קיבלו סכומים בסדר גודל דומה. 

• תוספת לגמלה עקב 'מצב בריאותי': חלק גדול מעובדים שפרשו מהבנק, נשלחו לבדיקות רפואיות אצל רופאה תעסוקתית עצמאית - עקב בקשתם להעלאת הקצבה המגיעה להם. באופן מעורר תמיהות, כל מי שנשלח לבדיקה, זכה להגדלת הקצבה בשיעורים של 6%-3%. המבקר העביר את מימצאיו בפרשה זו ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, כדי שזה יבדוק אם יש מקום לפתוח בחקירה פלילית בנושא.
  

בנק ישראל: "המבקר מתפרץ לדלת פתוחה"

מבנק ישראל נמסר בתגובה: "מבקר המדינה מתפרץ לדלת פתוחה. כבר לפני כתשעה חודשים, וזמן רב לפני תחילת בדיקתו של המבקר, החלה הנהלת הבנק לטפל בנושאים המועלים בדו"ח.

"ההנהלה העבירה מיוזמתה אל הממונה על השכר באוצר דיווחים עדכניים ונתונים מלאים של הסדרי השכר והפרישה שהיו נהוגים בבנק שנים רבות, תוך גילוי שקיפות מלאה.

"מאז מתנהל מו"מ אינטנסיבי בין הנהלת הבנק וועד העובדים לבין האוצר, בנוגע לתנאי השכר בבנק", מציינים בבנק. 

באחרונה הודיע נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, כי החליט על שינוי בהסדרי השכר וההטבות של חברי הנהלת הבנק, כחלק מהשינויים המקיפים הצפויים בקרוב בהסדרי השכר בבנק. 

תגובת משרד האוצר

משרד האוצר הגיב על דו"ח המבקר ואמר כי הממונה על השכר פועל בנושא חריגות השכר ותנאי פרישה חריגים לכאורה בבנק ישראל.

לפני כחודש פנה הממונה על השכר באוצר למנכ"ל בנק ישראל וביקש שיעביר לו נתונים על תנאי השכר של כל חברי וגמלאי הנהלת הבנק משנת 1985 ואילך. בנוסף, מזה כשנתיים מתנהלים הליכים בבג"צ ובבית הדין האזורי לעבודה בין הממונה על השכר לבין הנהלת הבנק ועובדיו וזאת כתוצאה מפעולת הממונה להפסקת חריגות שכר בבנק.

הממונה ימשיך לפעול במסגרת סמכויותיו על פי סעיף 29 לחוק יסודות התקציב למניעת חריגות שכר ותנאי פרישה בבנק ישראל, הודעת האוצר.