ונשך לשונרא - החג והסכסוך המשפחתי

שמחה רבה, שמחה רבה, אביב הגיע, פסח בא - ובתי החולים לחולי נפש הולכים ומתמלאים. מה יש בחג הזה שמביא כל כך הרבה מצוקה נפשית, מתח זוגי ומשפחתי? המפגש המשפחתי הכי יהודי מכל, סדר פסח, מביא איתו לא מעט אתגרים וקשיים לזוגיות ולמשפחה. לכאורה, אנחנו אמורים ליהנות ממפגש משפחתי, שעתיים-שלוש של מסורת, מאכלים אהובים וכלים נאים. אבל כבר חודשיים לפני כן מתחילים הטלפונים - אז אצל מי עושים את הסדר? מי מביא מה? מה הם הביאו בשנה הבאה? מי יישב ליד מי?

ניתן לראות בליל הסדר מעין "בדיקה תקופתית" של הקשרים במשפחה. מטענים ישנים יותר וישנים פחות, שמצליחים להיות מטואטאים במרבית השנה, עולים וצפים על פני השטח. תחרות והשוואה, קנאה וחשבונות ישנים, עולים ומופיעים.

בתחום הזוגי: מאבקי כוח ותחרות בין בני הזוג יכולים להתבטא במתחים סביב השאלה מי מוזמן ואצל מי עורכים את הסדר. יש משפחות בהן המחלוקת היא על רקע מסורת עדתית. למשל, הוא מגיע מעדה בה מקובל שהאשה מצטרפת תמיד למשפחת בעלה, ואילו היא מגיעה ממסורת אחרת. ויש הבדלים נוספים, שבני זוג מצליחים להסתדר איתם במהלך השנה ולקראת החג הם מקצינים ומתפרצים - הבדלי מסורת, הבדלים בנוגע להוצאת כספים, כעס על משפחת הבעל/האשה על שאינם עוזרים מספיק, לא מעריכים, מביאים מתנות לא ראויות וכדומה.

קונפליקט על חלוקת תפקידים יחמיר בעונה זו

מעמד האשה: סוג אחר של מתח נוצר סביב העומס הבלתי אפשרי המוטל על נשים, במיוחד נשים מסורתיות, שגם עובדות וגם חשוב להן להכשיר את הבית ולהכינו לפסח "כהלכתו". נשים אלה מבלות כחודש לפני החג בתמרון בלתי אפשרי בין התפקידים העמוסים ממילא של אמהוּת ועבודה, לבין התוספת העונתית של נקיונות יסודיים, הכשרת כלים, קניות, עיצוב וארגון הבית והאביזרים לסדר. קונפליקט על חלוקת תפקידים יחמיר בעונה זו. אם אשה כזו הצליחה להדחיק במהלך השנה את כעסה על אי הצדק בחלוקת התפקידים, ייתכן שלקראת הפסח תהיה התפרצות של הכעס והתסכול על היעדר שותפות מבן זוגה.

חלק מהמצוקה הנשית סביב ההכנות לפסח קשור לכך, שהנשים מגדירות את עצמן ואת הצלחתן על בסיס התפקידים האלה. כלומר, הן חשות שלא יתקבלו כנשים מוצלחות אם לא יפגינו ביצועים בתחום הניקיון, הבישול והאירוח. הדימוי העצמי ותחושת הערך מבוססים באופן מוגזם על תפקודן בבית, ולכן המתח ותחושת העמידה למבחן גדולים מאוד. בעבודתי לפני שנים בבית חולים "שלוותה" זכורים לי לא מעט מקרים של נשים שהגיעו ממוטטות בעונת הפסח - העבודה, המתח, תחושת האחריות

על הצלחתו הסדר והאירועים סביבו, העייפות והזעם המוחנק יכולים להוביל לדיכאון ולמשבר אם אין סיוע והבנה מהסביבה.

המשפחה המורחבת: במשפחות בהן יש "מטענים" מהעבר, הפסח מאלץ להיפגש עם דמויות שבמשך רוב השנה שומרים מהן מרחק. החמות השתלטנית, הגיס המעצבן, הבת המוצלחת מעוררת הקנאה, הדודות הביקורתיות, הסבא הטרחן, הן דמויות שניתן למצוא במשפחות רבות. עם קצת יין, עייפות מההכנות לסדר, ובניית מתח בטלפונים שלפני, נוצרות בליל הסדר סצינות לא פשוטות, ממתח ועקיצות סרקסטיות עד למריבות ממשיות סביב השולחן.

המשפחה המורכבת: משפחה שעברה גירושים עלולה לחוש סביב הסדר את התפרקות המשפחה באופן חד יותר מאשר בימי השיגרה. הילדים עלולים לבטא כאב או תסכול, שישפיע גם על המבוגרים, מבילוי הסדר "בלי אמא" או "בלי אבא", עם "החברה של אבא" או עם "החבר של אמא". חשוב להסדיר את נושא החגים בהסכם הגירושים, כדי למנוע מתח נוסף ולהכיל בסובלנות את המצוקה של מי שחש בליל הסדר את החוסר בבני משפחה שאינם.

הרווקים והרווקות: זו אוכלוסיה פגיעה במיוחד, אותן בחורות ובחורים, שסביב השולחן ישמעו "נו, מתי נראה ממך נחת?" הלא בעצם, סביב שולחן הסדר, או אולי מתחתיו, מתנהל קרב קשה של תחרות והשוואה - מי התחתן ומי התגרש? מי קיבל עבודה טובה ומי פוטר? מי הגיע עם מכונית חדשה וכמה קילו היא העלתה? כולם פורשים את הישגיהם, והואיל ומדובר במשפחה יהודית, הפרמטר של נישואים וילדים הוא מרכזי בתחרות. וכך, ייזרה הרבה מלח על הפצעים של בחור או בחורה שמתמודדים גם כך עם העולם הקשה של דייטים מתסכלים וחיפוש זוגיות.

מומלץ לבצע עבודת הכנה

אז מה עושים? מומלץ לבצע עבודת הכנה. לשוחח עם בת/בן זוג, עם חבר/ה או מישהו אחר שסומכים עליו, ולפרק מראש את המחשבות והרגשות סביב המוקשים הצפויים בפסח. לזהות מהן נקודות התורפה שלי, מאיזה רגעים אני חושש, מה עלול

לפגוע בי, ולחפש דרכים מנטליות לראות את המציאות באור סלחני יותר. חשוב לקבל את העובדה שבמשפחה גדולה אי אפשר להיות ביחסים טובים עם כולם. בכל משפחה יש אנשים ביקורתיים, תחרותיים, מפונקים, תובעניים, עוקצניים וכאלה שיכולים לשגע אתכם. נסו לחסן עצמכם כלפיהם, לזכור שמדובר באירוע קצר וחולף, חד פעמי, וחבל שיגרור אחריו ימים של תחושות רעות או פגיעה ביחסים. הקטינו ציפיות, את תשומת הלב שלכם תקבלו במפגשים אישיים יותר, בואו ברוח ספורטיבית והומוריסטית ונסו לראות את האירוע בעיניים של במאי, אולי וודי-אלן, שמצלם סרט על המשפחה היהודית.

למארחות: מומלץ לא להיכנס לעמדת הקורבן. כדאי לבקש עזרה, לקנות עזרה, לחלק משימות לכל בני המשפחה ולמנוע מצב של עומס-יתר על האם או על בנות המשפחה האחרות.

לאורחים: לא להיות "ראש קטן". להציע עזרה אמיתית, להביא מתנה שתעביר למארחים את מסר התודה וההערכה על המאמץ שלהם. להשקיע ב"דיפלומטיה": מחמאות, מילים נעימות לחברים היותר עוינים של המשפחה, אולי יפרקו אותם מנשקם ויאפשרו אווירה חיובית.

לרווקות ולרווקים: הכינו תשובת מחץ לכל מי שמטריד אתכם בשאלות "נו.. ומה אצלכם?" למשל, "בדיוק נפרדתי ואני על הקרשים (תקבלו רחמים), או בצחוק "אני שוקל ניתוח להחלפת מין אז עוד לא החלטתי אם לצאת עם נשים או גברים" (יניחו לכם מיד), וגם "אולי יש לך מישהו נחמד להכיר לי?" (יתגייסו לסייע). ובעיקר, אל תתנו לשאלות הטורדניות האלה להיכנס אליכם. תזכרו, אולי הם מקנאים בחירות שלכם ורוצים לראותכם "לכודים" בזוגיות ופעוטות צווחים?

ולכל מי שלא מבין כתבה זו - אשרכם, כנראה בורכתם במשפחה טובה ובקשרים חמים. אתם מוזמנים לעבור לכתבה הבאה וליהנות מחג שמח וסדר כשר.

עירית קליינר-פז היא פסיכולוגית קלינית, מטפלת אישית וזוגית, מרצה ומדריכה. ניתן לשלוח באימייל שאלות בענייני יחסים, ושאלות ותשובות נבחרות יתפרסמו כאן, בטשטוש הפרטים המזהים. לצערנו, אין אפשרות להשיב פרטנית על כל הפניות.