והיגדת לבנך: מסורת או חידוש

קשה לתאר את חוויית הביחד הזו, שהיא המהות של החג הזה. כאז גם השנה תעלה הגדת הפסח הקיבוצית בליל הסדר הזה לא רק על שולחנותיהם של כמאה אלף חוגגים בקיבוצים מדן ועד אילות, אלא על שולחנותיהם של רבים נוספים בכפר ובעיר, שמוצאים בה את הביטוי הטוב ביותר לאמונה היהודית החילונית שלהם. אני אומר בגאווה כי ההגדה הזו היא אחת היצירות היהודיות החשובות של המאה העשרים.

הדבר אינו מפליא כל-כך, כי יוצרי ההגדה הקיבוצית היו בין היהודים הבודדים שהעזו עוד במאה העשרים לחדש את המסורת היהודית. ליצור יש מ-יש. לספוג את המסורת והמורשת המשותפת לכולנו ולשאול את עצמם כיצד אלו משתלבות בהוויית חיינו בעת הזו - ומה יש לנו להוסיף עליה.

ההגדה הקיבוצית נכתבה על-ידי אנשים שיצאו יציאת מצרים משל עצמם, ואולי בשל כך מעבירה בהצלחה גדולה כל-כך תחושה המשכיות בין עוצמת הסיפור ההיסטורי של ההגדה לבין עוצמת ההתרחשויות שעברו על העם שלנו במאה הקודמת. כתבו אותה אנשים שעזבו את הוריהם, את ארצות לידתם, והיגרו לארץ-ישראל כדי לברוא עצמם מחדש. הם ישבו לשולחן הסדר בשנות העשרים והשלושים של המאה הקודמת, קרובים לאתרי ההתרחשות של ההגדה אבל רחוקים מהמשפחה ומליל הסדר המסורתי, וחיפשו את הדרך להתחבר מחדש, בצורה כנה ובלתי אמצעית, למורשת היהודית שלהם. למעשה הם חיפשו את עצמם ואת סיפורם האישי-קיבוצי-לאומי בין סיפורי החג, וכך יצרו מסורת חדשה.

הפסח הקיבוצי הוא יצירה של חילונים מאמינים; מאמינים במובן זה שהם חשים חלק מדבר גדול הרבה יותר. שהם אינם רואים את חייהם העכשוויים כמנותקים מאלפי שנות מסורת יהודית, אלא כחוליה בהם. שהם ממקמים את היצירה ההתיישבותית והחקלאית שלהם בתוך היצירה הציונית של התחדשות עם ישראל בארצו, ובתוך היצירה היהודית העתיקה יותר.

דרכו של עולם היא שהיוצר מסורת חדשה, מבקש לעתים להרחיק עצמו במופגן מזו הישנה. אף שכותבי

ההגדה הקיבוצית התבססו על הטקסט המסורתי וחידשו אותו, ליל הסדר בקיבוץ כלל לא מעט אלמנטים של בעיטה בסמלים ישנים, כמו אכילת חמץ בשולחן הסדר עצמו. עם התבגרות התנועה הקיבוצית וצמיחה של דורות חדשים בה, החל ליל הסדר לשאת אופי מסורתי יותר. אנחנו עדיין אנשים חילוניים שאינם גואלים כליהם מתוך צו רבני, אבל ליל הסדר הקיבוצי כיום מגלה יותר כבוד גם לסמלים הישנים השוכנים בו לצד הסמלים החדשים.

לפני 40 שנה כתב אבא קובנר: "נכון, כפרנו, אבל לא היינו כופרים להכעיס ולא מתפקרים לתאווה. כפרנו בעבר למען עתיד יותר טוב, עד שבאו ימים אחרים והעתיד התחיל להופיע... אולי מכל החיפושים והניסיונות של דורנו לא יישאר בהגדה לעתיד אלא רק פסוק אחד. אבל החיפושים האלה שנעשים - מוזר - דווקא על-ידי אנשים המכונים 'חילונים', הנם לדעתי ממעשי הקדושה הבלתי-מודעים של הדור".

ברבות השנים הפך ליל הסדר מאירוע פנים-קיבוצי למפגש עם הקצוות השונים של החברה הישראלית. התווינו את דרכם של אלפי ישראלים חדשים, שהגיעו לארץ והיינו להם המשפחה הראשונה בארץ זרה. גם השנה יסבו לסדר הקיבוצי אלפי ישראלים, חברי קיבוצים, חברים לשעבר, עולים חדשים ונזקקים. אנו מזמינים את המוני בית ישראל לבוא ולהתארח בקיבוצים ולמצוא נתיב חדש בדרך לא מוכרת.

גברי בר-גיל, מזכיר התנועה הקיבוצית