"דם המתגייסים סמוק פחות מדם האברכים?"

שביעות רצון במחנה החרדי הבוקר (יום ה'), בעקבות החלטת בג"ץ לדחות את העתירות נגד חוק טל. אמנם, השופטים מתחו ביקורת חריפה על החוק ואמרו שאם המצב לא ישונה, הוא עלול להפוך ל"בלתי חוקתי". אך בשורה התחתונה, מי ש"תורתו אומנותו" יוכל להמשיך ולהנות מפטור גורף משירות.  

ח"כ מאיר פרוש (יהדות התורה): "טוב שבג"ץ הבין שהוא לא יכול לגעת בבחורי הישיבות. צריך רק לקוות שגם בעתיד הוא לא יעז להתקרב לסוגיה הזו".

את תחושותיהם של החרדים בעקבות הפסיקה מסביר יוסי אליטוב, עורך השבועון החרדי "משפחה": "בית-המשפט העליון

הכיר סוף-סוף במקומו והבין ששרירות משפטית אינה תחליף לדיאלוג מתבקש בין חלקי החברה, כפי שבא לידי ביטוי בחוק טל. היום הסתבר שיושבים שופטים בירושלים שמביעים אולי לראשונה סימני הכרה בציבור החרדי, בתחושותיו ואמונתו. מי שניצל מההחלטה אינם בני-הישיבות אלא בית-המשפט העליון, שהיה עלול להעמיק את ההתנתקות בו".

עוד לפני הפסיקה התבטאו ח"כים חרדים באומרם שתהא אשר תהא - האברכים "ימשיכו לשמור על הגחלת היהודית, וגם בג"ץ בכבודו ובעצמו לא יוכל למנוע זאת". ביחס לדעת המיעוט של השופט מישאל חשין, שביקש לקבל את העתירות, אמרו גורמים במחנה החרדי: "כמובן שהחוזר בשאלה האנטי-חרדי פוסק באופן אוטומטי נגד חרדים".  

ח"כ אבשלום וילן (מרצ-יחד), המשמש כראש שדולת המילואים בכנסת, מרוצה קצת פחות: "בית-המשפט העליון נתן גושפנקא לכך שדמם של המתגייסים שווה פחות מדם היושבים בישיבות", הוא אומר. "זהו יום שחור לחברה הישראלית. על כנסת ישראל לא לוותר ולחוקק חוק מתאים יותר".

ח"כ יוסי ביילין, מי שיזם כשר המשפטים והדתות את הקמת הוועדה בראשות השופט צבי טל, מצר על החלטת בג"ץ, אולם הוא אינו מופתע. "הפתרון המעשי היחיד למצב שנוצר עתה הוא גיוס של כל תושבי ישראל שהגיעו לגיל המתאים, תוך הענקת פטור מטעמי דת ומצפון למי שבקשתם תוכח".

"מתווה נכון, ביצוע כושל"

שר התיירות יצחק הרצוג (עבודה), שכיהן כחבר בוועדת טל, דווקא "מאמין בצדקת קיומו של החוק ובמתווה שהציע לתהליך חברתי מתמשך". ועם זאת, הוא סבור ש"מדינת ישראל נרדמה בשמירה והזניחה את הטיפול בישומו. כך, למשל, לא הוקמו מנגנונים להפעלתו ולשיווקו בקרב הציבור החרדי".

לח"כ עמי אילון (עבודה) אין ספקות באשר לחוק השנוי במחלוקת: "חוק טל במתכונתו הנוכחית הוא אינו מוסרי ואינו ראוי. תופעת הפטור הגורף לבני הישיבות אינה מתקבלת על הדעת במדינה הקוראת לעצמה דמוקרטית ושוויונית". כבר בימים הקרובים מתכוון הח"כ החדש להגיש הצעת חוק "לתיקון המעוות".

מי שהזדרז והניח הצעת חוק חדשה הוא ח"כ אחמד טיבי (רע"מ-תע"ל), שקורא לפטור משירות צבאי מטעמי מצפון. "מדובר באנשים אמיצים, בעלי עקרונות ומחיר אישי יקר, ועל המערכת והמדינה לגלות הבנה לסירוב מטעמי מצפון", אמר.  

ישראל חסון (ישראל ביתנו) לא מבין את הביקורת על השופטים: "צריך להזכיר לכל הנזעקים למען גיוס החרדים לצבא, כי

בישראל עדיין הרשות המחוקקת היא זו שמקבלת את ההחלטות, ודווקא שם משום מה הם שוכחים לפעול". הוא הוסיף: "במקום להגיב כשהנושא נמצא בכותרות, אני וחבריי עומלים זמן רב ובכוונתנו להגיש את חוק האזרחות לאישור הכנסת, ולפיו כל אזרח - יהודי, ערבי, דתי וחילוני - יהיה חייב לשרת שירות צבאי או לאומי, ובכך להביא פתרון אמיתי ולא דמגוגי לבעיה הסבוכה".

במרכז לפלורליזם יהודי (התנועה הרפורמית) אומרים כי הפסיקה "מחזירה את המאבק על השוויון לידי אזרחי ישראל, החייבים להשמיע את קולם למול משכן הכנסת". עו"ד הרב גלעד קריב: "עם סיום הדיון בבית-המשפט יתחדש המאבק הציבורי. על כל אזרחי ישראל, המתנגדים לאפליה בין דם לדם, להצטרף למאבק ולהזכיר למחוקקים כי הגיע הזמן לחלוקה שווה והוגנת של הנטל".