שריד: ביטול הפסיכומטרי - צעד נכון

"זה מהלך בכיוון הנכון. לשרת החינוך החדשה יהיה מאבק לא קל עם האוניברסיטאות. הממסד גם מרוויח מזה מבחינה כלכלית וכך גם כל המכונים להכשרה לבחינה". כך אמר אתמול (ב') שר החינוך לשעבר, יוסי שריד, בעקבות הדברים שאמרה שרת החינוך, יולי תמיר, ל-ynet על כוונתה לבטל את הבחינה הפסיכומטרית. 

השרה תמיר אמרה כי היא שוקלת לבטל את הבחינה, המהווה תנאי כניסה - יחד עם בחינת הבגרות - למקצועות רבים באקדמיה.

בשנים האחרונות הכריזו חלק משרי החינוך על כוונתם לבטל את הבחינה וביניהם גם לימור לבנת. אך היחיד שבמהלך כהונתו הצליח לבטל את הבחינה היה שריד. במהלך כהונתו כשר החינוך הוא קבע כי הבחינה הפסיכומטרית תהווה רף כניסה אופציונלי ובמקומו ניתן יהיה להתקבל לאוניברסיטה על בסיס שקלול ציוני תעודת הבגרות בלבד. ההחלטה החזיקה מעמד בפועל רק שנה אחת, עד שהיא בוטלה בעקבות לחץ של גורמים אקדמאים ואחרים.

כשראשי האוניברסיטאות גילו שהמרוויחים העיקריים משינוי שיטת הקבלה לאוניברסיטאות, המבטלת את חובת הבחינה הפסיכומטרית, הם הסטודנטים הערבים - ולא תלמידי ערי הפיתוח היהודים - שבה אל כנה מדיניות הקבלה הקודמת. המועמדים ללמוד באוניברסיטאות לשנת הלימודים הבאה יתקבלו ללימודים כפי שהיה נהוג בעבר: ממוצע ציוני תעודת הבגרות, משוקלל עם ציון הבחינה הפסיכומטרית. בדרך זו, כך נראה, התכוונו אוניברסיטאות למנוע נוכחות משמעותית של סטודנטים ערבים בפקולטות המצריכות ציוני קבלה גבוהים.

החלטתו של שריד זכתה להתנגדות רבה והעניין אף נידונה בבג"ץ . השופטים, אדמונד לוי, מישאל חשין וסלים ג'ובראן, מתחו ביקורת חריפה וחסרת תקדים על המוסדות להשכלה גבוהה, בגלל החלטתם לבטל את שיטת המצרף - המשקללת את ציוני הבגרות במתמטיקה, אנגלית ולשון כתנאי לקבלה במקום בחינת הפסיכומטרי.

בדיון בעתירת האגודה לזכויות האזרח נגד ביטול שיטת המצרף, כתבו השופטים שיש בהחלטה כדי לפגוע קשות בסיכויי ההתקבלות של האוכלוסיות החלשות לאוניברסיטאות. למרות הביקורת החריפה אמרו השופטים, כי אין אפשרות לדון בעתירה מאחר שבג"ץ אינו רשאי לצוות על האוניברסיטאות להפוך את החלטתן, בשל היותן מוסדות עצמאיים. בעצת השופטים משכה האגודה לזכויות האזרח את עתירתה והיא נמחקה.

שריד תומך - תירוש מתנגדת

לדברי שריד "צריך לפתח שיטות הערכה חלופיות בישראל, כמו עבודות חקר והערכת מעורבות חברתית. בניגוד למדינות מתקדמות יותר בעולם, בישראל העניין עדיין בחיתוליו. הפסיכומטרי גורם עוול לקבוצות גדולות באוכלוסיה, הקבוצות היותר חלשות ולכן עליו להישאר כאופציה ולא כחובה".

תמיכה מפתיעה בהשארת המבחן הפסיכומטרי הגיע דווקא מכיוונה של חברת הכנסת ומנכ"לית משרד החינוך לשעבר, רונית תירוש (קדימה). לדבריה, "אני מאמינה שצריך להמשיך עם המבחן הפסיכומטרי עד שתמצא חלופה ראויה. בעבר, שביטלו את הפסיכומטרי התחשבו בתוצאות בגרויות באנגלית, לשון ומתמטיקה. כך נוצר מצב שהתלמיד השקיע לבחינה בגרות עצמה ולא השקיע בלימודיו הסדירים בבית הספר. הדבר פגע בערך הלמידה ובהתייחסות התלמידים לציוני המגן על כל מרכיבהם. אני רציתי לבטל את המבחן בזמנו בגלל היבטים כלכליים זו הרעה שלו. מעבר לזה אין לי בעיה עם מה שהוא בוחן".

אנשי חינוך והסטודנטים - בעד ביטול הבחינה

ראש בית הספר לחינוך בשלוחת אוניברסיטת דרבי בישראל, ד"ר חנה בר-ישי, אמרה כי היא תומכת בביטול הבחינה הפסיכומטרית כרף קבלה לאוניברסיטה. "הפסיכומטרי מפלה תלמידים מרקע סוציואקונומי כלכלי נמוך באופן מובהק. הבחינה בהרבה מאוד מקרים משקפת את הרקע של הנבחן, מאיפה הוא בא ולא את היכולות טבעיות שלו. הפסיכומטרי משקף רקע ולכן הוא גם גורם מפלה. בעוד שתלמיד שרוצה ללמוד במוסד להשכלה גבוהה צריך להיבחן במבחן אחר".

מייסד בית הספר למשפטים במסלול האקדמי המכללה למינהל, פרופ' דניאל פרידמן, אמר כי גם הוא בעד ביטול הבחינה הפסיכומטרית. "אני רואה את המבחן כבעייתי. המבחן מוטה תרבות הוא נותן יתרון למי שיכול להוציא הוצאות עבור הכנה. השאלה היא רק מה יבוא במקומו. אני לא מתנגד למבחן פסיכומטרי כאופציונלי. כי אז אם יש דרכים אחרות למצוא מועמדים ראויים מקרב קבוצות שלא ניגשו לפסיכומטרי. צריך להכיר במדדים אחרים שיצטרפו לבגרות. אלטרנטיבה אחת היא בגרות, אולם הבעיה של הבגרויות היא שרמת המהימנות איננה מספקת, ידוע שיש העתקות למשל. עדיף מבחן ענייני שקשור לנושא הלימודי, למשל מבחן ברפואה שיבחן במדעי הטבע. או שיטה של פנייה לבתי ספר מסוימים ומספר התלמידים הטובים בכיתה יקבלו ניקוד בונוס על סמך הצטיינות בכיתתם".