ועדה בודקת: איך למנוע התאבדות נערים אתיופים?
שיעור ההתאבדויות בקרב בני הנוער, בגילאי 14-18 בני העדה האתיופית, גבוה פי עשרה מהממוצע בישראל. ועדה בין משרדית חשאית אמורה להמליץ כיצד למנוע את התופעה
משרדי החינוך, הרווחה והקליטה הקימו ועדה בין משרדית חשאית לחקירת ההתאבדויות בקרב נערים ונערות בני העדה האתיופית בבתי הספר. ל-ynet נודע כי הוועדה, שהוקמה ביוזמת השירות הפסיכולוגי יעוצי במשרד החינוך הפועלת מזה כחודש, הוקמה בעקבות הנתונים הקשים על האחוז הגבוה של בני הנוער מקרב בני העדה שהתאבדו.
על-פי הנתונים, שיעור ההתאבדויות בקרב בני הנוער, בגילאי 14-18 בני העדה האתיופית, גבוה פי עשרה מהממוצע בישראל בהתחשב במספרם באוכולסיה. מהנתונים עולה עוד שמדי שנה מתאבדים בממוצע 5 נערים ונערות יוצאי אתיופיה.
בימים האחרונים הוזמנו לוועדה אנשי מפתח בעדה האתיופית ותלמידים בכדי להעיד על הקשיים והגורמים לניסיונות האובדניים וכדי להציע פתרונות לבעיה. בישראל חיים כיום כ-93 אלף עולים מאתיופיה, מתוכם כ-14 אלף בני נוער וצעירים שלומדים בחטיבות הביניים ובבתי הספר התיכוניים.
המפקחת על מצבי לחץ ומשבר בשירות הפסיכולוגי במשרד החינוך, יוכי סימנטוב, סיפרה ל-ynet כי "מדובר באוכלוסייה במצוקה. אין ספק, אנחנו מודעים לבעיה ורוצים לעזור להם. המטרה ליצור עבודה משותפת כמה שיותר טובה. יש מקום לטפל באוכלוסייה וללמוד קודים תרבותיים".
בימים אלו הוועדה מגבשת נייר עמדה שמכיל כמה מסקנות מרכזיות. אחת הבעיות היא שתופעת הדיכאון בקרב בני הנוער יוצאי העדה אינה נתפסת בעיני מרבית אנשי המקצוע כיוצאת דופן לעדה האתיופית. כמו כן, ישנה בעיה של נתק גדול מההורים בגלל הבדלים תרבותיים ענקיים בין אתיופיה לישראל.
בין ההמלצות שמגבשת הוועדה: תגבור לימודי עבור התלמידים יוצאי אתיופיה על מנת שיצליחו בלימודים. תגבור גורמים טיפוליים בקרב הקהילה. דגש על בני נוער מנותקים מחוץ למסגרת לימודית, שם התופעה רחבה יותר. הכשרת פרוייקט של קבוצת יועצים יוצאי אתיופיה דוברי אמהרית מאוניברסיטת בר-אילן, שכבר פועלים בשטח בבתי הספר.
בנים מתאבדים יותר מבנות
הוועדה מבססת את מסקנותיה על נתוני מחקר גישוש שפורסם לאחרונה, בו נבדקו הסיבות להתאבדות בקרב בני נוער עולי אתיופיה. המחקר נערך בקרב 62 נערים ונערות בני העדה, שניסו לשים קץ לחייהם וממנו עולה כי צעירות יוצאות אתיופיה הן בעלות נטייה גדולה יותר למחשבות אובדניות. אבל בפועל, דווקא בקרב הצעירים בני העדה יש יותר מקרי התאבדות בפועל.
עוד נמצא, כי שיעור ההתאבדויות בקרב צעירים שנשרו ממערכת החינוך גבוה יותר מאשר בקרב הצעירים המשולבים בה. גורמים מרכזיים להתאבדות הם נשירה מבית ספר, חוסר קליטה בחברה הישראלית ויחסים לא תקינים עם ההורים.
עורך המחקר, ד"ר ארנון אדלשטיין מהמכון לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, אמר כי "יש פה תפיסה צינית מצד הממסד או החברה הישראלית, שאומרת 'אלו רק חמישה בני נוער אתיופים שהתאבדו, לא נורא'. אחרת אין הסבר להתעלמות או תשובה מדוע לא נעשה דבר עד היום כדי למנוע את התופעה. הבעייתיות היא בכך שחלק מהנערים הם מעל גיל 16 ואז חוק חינוך חובה לא חל עליהם ואין גוף שמפקח מה קורה איתם ולכן הם בסכנה גדולה. לדעתי, לפני שמכנסים ועדות צריך מיידית לעצור נשירה ולחזק קשר בין הורים לילדים".
לפנייה לכתב/ת 
