מויאל על גל ההיסטריה
במקום לשדר איפוק של מנהיג אחראי, אתה רוכב על הפחד, מסית ומדיח, ומוביל תגובות מהיותר תבוסתניות ומבוהלות שנראו במחוזותינו. מכתב לראש העיר
מה מריץ אותך, עו"ד אלי מויאל?
בימים האחרונים הגיעו הופעותיך לשיא, ונראה שעוד היד נטויה. הודעת על סגירת העיר; תבעת פתרון או התפטרות הממשלה; עודדת שביתת רעב מול ביתו של שר הביטחון, בעירך; נאמת, התראיינת, התלהמת, איימת, והכל התקבל בכלי-התקשורת בשתיקה ובהשלמה, אפילו באהדה. אשר אליי, לא הצלחתי לאתר עד כה בתגובותיך אף לא שמץ של הגיון או צידוק, תבונה או יושר.
כאשר נשאלת מה הפתרון המוצע - כל שהצלחת להשיב הוא, שהנך בסך-הכל סמל בצה"ל, ואין אתה יודע. אולם ידעת להכריז דברי הבל כמו: "צה"ל מפעיל רק 5% מעוצמתו". כל דרדק יודע שבמלחמה מהסוג אליו נקלעה ישראל, לא צריך וגם לא ניתן למדוד יחסי כוחות. הניתן בכלל להשוות כמותית בין חימוש מרעיש אך חסר כל יעילות ודיוק, לבין מערכות הנשק של צה"ל? ואף-על-פי-כן קצרה ידינו - הן בתקופת הליכוד והן בימי קדימה - מהפעלת העוצמות הצה"ליות. דבריך מגלמים בתוכם האשמה קיצונית הרבה יותר, על גבול השקר וההסתה, כאילו הצבא (או הממשלה) אינם מעוניינים להפסיק את ירי הקסאמים.
ואמנם, מיד החרו-החזיקו אחריך אישים ותושבים בהאשמות ברוח דומה, כשאליהם נלווים - איך לא - פירושים עדתיים וחברתיים: "לו היו נופלים קסאמים בצפון תל-אביב או ברחביה", הכריזו המעודנים מבין אותם מגיבים, "היה צה"ל מפסיק מיד
ועוד איך היסטריה
בפרס-לנד אין קסאמים
גיא בניוביץ'
מאות רקטות שנופלות על עיר, גם אם לא קוראים לה רמת-אביב, הן בהחלט סיבה להיסטריה
כמי שנטל חלק לפחות בחמש מלחמות, ונטל סיכונים ממשיים בעשרות פעולות קרביות - כולל פציעות - אני מרשה לעצמי לומר לך, עו"ד מויאל, כי תגובותיכם - עם כל הכבוד וההבנה - הן מהיותר תבוסתניות ומהיותר מבוהלות שאני זוכר מעודי. קל מאוד להצית תבערה באווירה של פחד וטרור; אין כל בעיה לצקת שמן על המדורה (ואינני עוצם עיניי מראות את התבערה, אך מותר וחובה לעמוד על היקפה הריאלי). ואולם, מי שכך נוהג הנו חסר אחריות וחסר אומץ ציבורי. הוא איננו מנהיג אחראי של ציבור, אלא מסית ומדיח המנסה לרכב על גלי הפחד, שהוא עצמו לא תורם להרגעתו.
מטרת הטרור, כפי כשמעיד שמו, היא להטיל טרור ופחד. ככל שהפגנות הפחד והזעם בשדרות מתגברות ומוחצנות, כן גוברת הרוח הגבית שהן נותנות לארגוני הטרור, והמעגל השוטה מתגבר והולך. מיד כאשר יצאו הפגנותיך והצהרותיך אל מרקעי הטלוויזיה, חזינו במנהיגי הטרור בעזה מנפחים חזותיהם ומכריזים כי יהפכו את שדרות לעיר רפאים ריקה מתושבים. מה שנדרש בימים אלה זה הרגעה וקור רוח, בחינה רציונאלית של הסיבות והתוצאות הכרוכות בכל תגובה, ולא העצמת הטרור. "עצבים" והשתוללות הם היועץ הגרוע ביותר למצבי לחץ. מאלה יש באופן טבעי די והותר. אין כל צורך במנהיגים המסייעים לטפח ולנפח את ההיסטריה הציבורית.
אין לי ספק שאתה, מר מויאל, מבין כל זאת לא פחות טוב ממני. לא בכדי אין אתה מציע שצה"ל יפגיז בתי אזרחים בעזה, כפי שיש המציעים. על כן שואל אני את עצמי, מה בכל זאת עומד מאחורי התנהגותך? האם בדרך זו אתה מנסה לתת פורקן, מעין שסתום לחץ, לאלה מתושבי עירך שלא עומד להם כוחם הנפשי בתקופה קשה זו? חוששני, כי העצמת הפחד וההתלהמות בעירך חמורה לאין ערוך משחרור לחץ מסוים מעין זה. האם אתה מנסה לרכב ולעלות על גל דמגוגי זה לשם האדרת כוחך הפוליטי? אולי לקדם "אג'נדה" פוליטית-מפלגתית כלשהי, תוך ניצול תלאות הטרור? רוצה אני להאמין, שיש גבול לציניות גם בשדה הפוליטיקה. או שמא סתם נשברת, גם אתה, במקום שמצופה ממך לתת דוגמה ומופת להתנהגות אזרחית אחראית וקונסטרוקטיבית - וציפייה זו גדולה מכתפיך. לטובתך, לטובת שדרות, לטובת ישראל: התעשת, עו"ד מויאל. הירגע והרגע.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
