יש חתונה אחרת?

כל פעם שהצצתי בווידיאו של חתונתי נחמץ ליבי, כשראיתי את עצמי מתחת לחופה מגלגלת את עיניי ומחכה לרגע שהטקס יגמר, ואוכל לשמוח עם חבריי ומשפחתי על רחבת הריקודים. הטקס שחלמתי נגנז באחד מקפלי המוח, ומשם נותר מיותם.

וכך עברו השנים. בינתיים, התקרבתי לעולמו של בן זוגי, קראתי המון ספרים על יהדות, תורה, פרשות שבוע, פרשנויות, אספתי לי אתרים שעניינם יהדות מתקדמת, חשיבה ופילוסופיה יהודית, ובניתי לי עוד עולם מקביל, לעולמי הרוחני ולארון הספרים החילוני שלי. נדהמתי לגלות בהדרגה את הבורות ההדדית: דקויות של תסריטים שכתבו דתיים לא הובנו עד תום על-ידי הקוראים המלומדים החילונים, ולהיפך. הרבה פעמים מצאתי את עצמי מצחקקת כשמסביבי שתיקה, ופתאום הבנתי את גודל התהום שנפערה בין יושבי הארץ הדתיים לבין שאינם.

האסימון נפל כאשר זוג חברים ביקשו שאערוך טקס חתונתם. הבנתי שכך אוכל לעשות מעשה: מצד אחד לערוך טקס אישי מרגש, שנשען על ארון הספרים החילוני, ומצד שני לערוך חיבור קטן למסורת ולשאוב חומרים מארון הספרים היהודי.

הטקסים שאני עושה מרגשים אותי מאוד, חשובים לי ויקרים לליבי. תחילה אני נפגשת עם כל זוג, נקשרת, מכירה את עולמם, מנסה

 לדלות פרטים על חייהם ולפי תבניתם ודמותם תופרת טקס שיהיה מרגש, אישי ונשען על המסורת היהודית; כן החלפת טבעות, כן שבע ברכות, כן כתובה ולעתים גם שבירת כוס. אולם לכל אחד מן הטקסים מוסיפה את המשמעות האישית הנלוות. למשל, חורבן הבית שמסומל בשבירת הכוס הופך לאות ולסימן לחורבן הבית הפרטי; הכתובה אינה כתב קניין ארמי, אלא סוג של שבועה ונדר וברית בין בני הזוג. ועל הטבעת מקדשת כמובן גם הכלה.

לטקסים לצערי אין תוקף חוקי. אולם לשמחתי, יש להם תוקף רגשי, בעצם עריכת הטקס כבל עם ועדה, והפיכת הזוגיות לפומבית. המעמד שבו בני הזוג נודרים נדרים וקושרים את חייהם זו בזה בפני משפחתם וחבריהם הוא מחייב, ונוצר משנה תוקף לזוגיות של חתונה לא רשמית, שממסדת והופכת את החברות לרשמית.

לזוגות רבים מתאפשר לעשות את מה שהם רוצים לעשות: להיות במסגרת זוגית מחייבת, הנתפסת על-ידם כשותפות בין שני אנשים. הם רוצים להרגיש נשואים, לחוות את עצמם כבעל ואישה (או בעל ובעל, או אישה ואישה) ולא רוצים לקשור את חייהם בממסד הדתי וברבנות המייצגת אותו. התמזל מזלי ליטול חלק באחד מהימים החשובים בחייו של זוג, ולתרום מעט מכישוריי והרבה מאהבתי על מנת להפוך את היום שלהם למיוחד, מרגש ומחייב.

אני מתקוממת כאשר אומרים שהטקס הוא "מעשה לייצנות", כפי שהתריס כלפיי רב באחת התוכניות. לטקס באשר הוא טקס יש איכות חגיגית, הכרזתית ומייחדת בין קודש לחול. הזוגות שחיתנתי רצו לקשור את גורלם זה בזו, ולא לקשור את חייהם עם הממסד הדתי ועם הרבנות. בלי הטקסים שאני ושכמותי עורכים, היו זוגות רבים פשוט מוותרים לחלוטין על הטקס, ובעיניי - זה חבל.

אסתי זקהיים, שחקנית ועורכת טקסי נישואים אלטרנטיביים