למה אסד, למה עכשיו?
"אסד הוא ממזר, אבל עדיף שיהיה בצד שלנו", מסבירים גורמי הערכה בירושלים - ומזהירים מפני "דהירה בעיניים עצומות" למלחמה עם סוריה או לערעור היציבות בדמשק
עדיף להעביר את הנשיא בשאר אסד לצד של ישראל מאשר להמשיך בקיפאון המדיני ולאפשר לו להתחמש לקראת מלחמה, כך מסבירים ל-ynet גורמים מדיניים, על רקע דבריו של השר אבי דיכטר בדבר הצורך בשלום עם סוריה והמחיר שיש לשלם תמורתו.
"אסד הוא אולי ממזר אבל בהחלט ייתכן שמוטב שהוא יהיה במחנה שלנו מאשר נגדנו", אמרו אותם גורמים. "לכל הפחות צריך לתת את הדעת על הסוגיה הזאת וכבר כיום אנו שומעים יותר ויותר קולות מוושינגטון בכיוון זה (לא מכיוון הבית הלבן, אלא ממחלקת המדינה)".
"צריך גם להבין מה יכול לקרות במלחמה עם סוריה", הסבירו הגורמים המדיניים את הצורך בהתקרבות אל אסד. "או שאנחנו נחטוף סטירה או שניתן מכה חזקה יותר שאולי תפיל את אסד. ואז מה נקבל בגבולנו הצפוני? נקבל את האחים המוסלמים במקרה הטוב או מודל מוקצן של עיראק ואף סומליה במקרה הרע. בכל מקרה אין מדובר באפשרות טובה".
הסורים לא אדישים להצהרות המגיעות מכיוון ישראל, ועדות לכך ניתן היה לראות כבר אתמול, לאחר שפורסם כי שרת החוץ, ציפי לבני, מינתה פרויקטור מיוחד לענייני סוריה אשר ימפה את הסוגיות השונות בין שתי המדינות. מיד לאחר פרסום הידיעה עטה רשת "אל-ג'זירה" על הדיווח כמוצאת שלל רב והציבה אותו בראש מהדורות החדשות שלה. הבוקר הלך אחריה גם העיתון "א-שרק אל-אווסט" רב ההשפעה והציב את הדיווח בכותרתו הראשית.
הדיווח על הצעד של לבני אתמול, מסבירים מקורות מדיניים, נופח הרבה מעבר למימדיו הטבעיים. מדובר בסך הכל במסמך פנימי שהוטל, כפי שקורה כמעט מידי שבוע בנושאים שונים, על מי שהיה יועצו המדיני של שר החוץ, סילבן שלום, לא יותר. במשרד החוץ הדגישו כי הדבר אינו מרמז כהוא זה על מגמותיה של ישראל מול סוריה אלא חלק מעבודה שגרתית שנעשית כל העת במגוון רחב של נושאים.
אבל בסוריה, כאמור, היה כבר מי שיצא בהצהרות סביב עניין זה. "אחרי מה שקרה במהלך חודש ויומיים של המלחמה השישית אשר פתחה בה ישראל מול לבנון – השתנו כל כללי המשחק", אמר חבר הפרלמנט הסורי, פייסל כלתום, בתגובה לדיווח על מינוי הפרוייקטור. "על ישראל להבין שלא ניתן להמשיך בכיבוש בכוח", עתה, נראה כי דבריו של דיכטר רק ישפכו דלק על מדורת התגובות ויגבירו מאד את הקולות מסוריה.
שלא יהיה ספק. בסוריה שמחו לשמוע את דבריו של השר דיכטר. ככלל, מאז נאומו החצי-מתלהם של נשיא סוריה, בשאר אסד, בשבוע שעבר, אז אמר כי "לסוריה יש אפשרות נוספת פרט לשלום – ההתנגדות", התחדדה עוד יותר הרגישות הסורית ואף הערבית סביב הציר הסורי-ישראלי והראייה לכך, כאמור, היא ההתייחסות לכל שביב התפתחות מדינית כידיעה מרעישה.
אם אסד ירגיש שהעסק רציני - יסכים לשלם
רבים בישראל, ובכלל זה גורמי הערכה שונים, לא התרשמו מנאומו של אסד כי פניו דווקא למלחמה. נהפוך הוא. אסד הצהיר, שלא לומר הזהיר, כי השלום הוא הבחירה האסטרטגית של סוריה, אולם במקביל אמר שאם אפשרות זאת לא תעלה יפה, תהיה מעתה אפשרות נוספת – "התנגדות" נוסח חיזבאללה.
גורמי הערכה שונים הזהירו בעניין זה כי בישראל לא מפנימים את תוכן נאומו של אסד ודוהרים בעיניים עצומות לקראת התנגשות נוראית. "חלון ההזדמנויות מול אסד ישאר פתוח עוד שנתיים-שלוש", אמרו. "בישראל יש תחושה שאם היה שקט במשך 32 שנה בגולן אולי יהיה שקט לעוד 32 שנה ואלה הם אינם פני הדברים".
וכמו כדי להוכיח את דברי אותם גורמים, דיווחים מהימים האחרונים ובכלל זה מהבוקר, כבר מרמזים על האפשרות האחרת – נשק, ובכמויות גדולות, עושה את דרכו מאיראן לסוריה ומשם אמור להיות מועבר לחיזבאללה כשהכיוון ברור – חסות איראנית לקראת מלחמה אפשרית ובעוצמה גבוהה בהרבה מזו שראינו. "זאת עלולה להיות מלחמה נוראית. ים של טילים מסוגים שונים יומטרו על ישראל", אמרו אותם גורמים. "עלינו לתת על כך את הדעת במקום לדהור קדימה בעיניים עצומות".
לפיכך, לדבריהם, אולי מוטב לשקול לדבר עם אסד ולחלצו מהלפיתה האיראנית שכלל לא בטוח שהוא מעוניין להיות בתוכה ובכך להתמודד עם גורם אחד – איראן – במקום חזית רב מימדית. "בהחלט ייתכן שאם אסד ירגיש שהעניין רציני – הוא יהיה מוכן לשלם במטבע קשה בלבנון. אם הוא ירגיש שמורחים אותו – לא נראה תוצאות. בכל מקרה, זה עניין שמקבלי ההחלטות יצטרכו להכריע בו", הוסיפו.