בכירים לשעבר באוצר: "אין צורך בקיצוץ התקציב"
ח"כים מהעבודה עוררו השבוע משבר קואליציוני, כשהתנגדו לדרישת האוצר לקצץ כ-2 מיליארד שקלים בתקציב למימון המלחמה. פקידי האוצר טוענים שהקיצוץ לא יפגע בתפקוד משרדי הממשלה. אבל שני מנכ"לים לשעבר של משרד האוצר מתייצבים במפתיע לצד הח"כים. בן בסט: "הפקידים אומרים לעצמם: 'בואו ניתן לכולם להרגיש תחושת חירום'". סלבין: "הם מתנהגים כמו ילד ששומר על הצעצוע שלו ומכניסים אותנו לאווירת חירום"
ממשלת אולמרט נכנסה השבוע למשבר קואליציוני: שר האוצר אברהם הירשזון ביקש מוועדת הכספים של הכנסת לאשר קיצוץ רוחבי של כ-2 מיליארד שקלים בתקציבי משרדי הממשלה לשנת 2006, כדי לממן את המלחמה בלבנון. אלא שהתברר שנציגי העבודה בוועדה, חברי הכנסת אבישי ברוורמן, שלי יחימוביץ ואורית נוקד (שהשבוע פורסם כי הסכימה לקבל משמעת קואליציונית) מתנגדים לקיצוץ. יו"ר הקואליציה, אביגדור יצחקי מקדימה, יצא השבוע מכליו ואיים "לפוצץ את הקואליציה".
ההצבעה נדחתה בינתיים ליום שני הקרוב, לאחר שבסיעת העבודה פרצה סערה. יו"ר העבודה, עמיר פרץ, כינס את חברי סיעתו ודרש מהח"כים לציית למשמעת הקואליציונית ולהצביע בעד הקיצוץ, אך הם לא הסכימו. "העבודה שכחה את העקרונות שעליהם נבחרה", הצהירה ח"כ יחימוביץ', "חברי ועדת הכספים לא יהיו חותמת גומי של החלטות שגויות שמתקבלות בפורומים סגורים בצורה לא רצינית".
לאמיתו של דבר, עוררו הח"כים את הרעש סביב קיצוץ קטן מאוד ביחס לעלות המלחמה. כלכלנים מעריכים שהממשלה תצטרך להוציא על המלחמה קרוב ל-15 מיליארד שקלים. ואולם, נראה שמה שמרגיז את הפוליטיקאים היא העובדה שהמלחמה פרצה בתקופה של גאות כלכלית ועודף תקציבי מחד, ומצוקה חברתית גדולה, מאידך.
מתחילת השנה עד יולי רשמה הממשלה עודף תקציבי נדיר של לא פחות מ-4.4 מיליארד שקלים. זאת, בנוסף ל-3.5 מיליארד שקלים הנמצאים בקרן הפיצויים של מס רכוש ומיועדים ממילא לפיצוי נפגעי מלחמות. פקידי האוצר לקחו את המצב בחשבון והחליטו לממן את מרבית עלות המלחמה על חשבון העודפים, אך בכל זאת רצו לגבות ממשרדי הממשלה "השתתפות עצמית" קטנה, על חשבון הוצאותיהם השוטפות.
"הפקידים משקרים"
"כשיצאתי נגד הקיצוץ אמרתי מה שאני מאמין בו", אומר ברוורמן, "האם העובדה שהפכתי לפוליטיקאי אומרת שאני צריך להגיד שהיום הוא לילה? הפקידים משתמשים בשקרים, בספינים ובמניפולציות כדי שנחשוב שהמצב קטסטרופאלי, אבל אנחנו בכלל לא בגירעון. מה גם שצריך לבטל את הפחתת המע"מ, שרוב האוכלוסייה לא נהנית ממנה.
"המדינה מנוהלת כיום לפי כללים שקבע שר האוצר לשעבר, בנימין נתניהו,
שקבע כי הגירעון לא יעלה על 1% מהתוצר הלאומי. זה יעד גירעון נמוך ושמרני בצורה מטורפת, שאין לשום מדינה מערבית. במצע מפלגת העבודה כתבנו שאפשר להגדיל את היעד, לאור העובדה שאוכלוסיית המדינה גודלת ב-1.7% בשנה.
"עוד לפני המלחמה אמרתי לאולמרט: 'אתה מתכנן לבצע את ההתכנסות שתעלה הרבה כסף, יש פערים אדירים וקריסת מערכות בנגב ובגליל, אז אתה צריך להשתמש בעודפים העצומים שעומדים לרשותנו'. אולמרט לא הקשיב, ואמרו לי, 'יש משמעת קואליציונית', ואני עשיתי טעות והצבעתי בעד התקציב. אבל קרתה מלחמה, והיום אי אפשר להמשיך באותה מדיניות. ראינו שמערכות לא מתפקדות, שהחלשים מופקרים, שהחוסן הלאומי בסכנה".
אתה לא חושש שהפקידים צודקים ואתה טועה? שהמדינה תחזור לגירעון, המשקיעים הזרים יאבדו אמון ויברחו?
"אני ממש לא חושש. שלא ילמדו אותי על שווקים וניהול תקציב. אני, שלקחתי אוניברסיטה בגירעון עתק והבאתי אותה לאיזון, אחרי שהגדלתי אותה וביצעתי השקעות ענק, לא פוחד מגירעון. ושיפסיקו להפחיד אותנו עם הסיפורים על השווקים.
בשבוע שעבר טסתי לארה"ב לגייס כספים למען הצפון, ובקוקטיילים שישבתי בהם עם בכירי הכלכלה האמריקנית נדהמתי מהאמון שהם רוכשים במשק שלנו. הם אומרים שהוא מנוהל יותר טוב מהמשק הגרמני והצרפתי ושאנחנו עומדים בכל הסטנדרטים האפשריים. אז למה אנחנו צריכים להיות יותר קתולים מהאפיפיור ולחסוך כסף על חשבון המערכות שלא מתפקדות? לתת לפקידים לעבוד עלינו בעיניים ולעשות עלינו ניסויים כשהמדינה מתפרקת?", שואל ברוורמן.
בכיר באוצר: "כל הצעקה היא פוליטית"
באוצר בכלל לא מבינים על מה יוצא קצפם של ברוורמן ושותפיו במפלגת העבודה. לדברי בכיר באוצר: "לא מדובר בכלל בקיצוץ בתקציב. אף משרד ממשלתי לא יתפקד פחות טוב בגלל הקיצוץ הזה. בסך הכול, מדובר בקיצוץ מראש של כספים שמשרדי הממשלה ממילא לא התכוונו להשתמש בהם, שהיו הופכים לעודף בשנה הבאה".
כיצד אתם עושים זאת?
"משרדי הממשלה לוקים מדי שנה בתת-ביצוע. באף שנה לא מנצלים יותר מ-98% מכלל התקציב הממשלתי. זה לא בגלל ניהול כזה או אחר, אלא בגלל אופיה של העבודה הממשלתית. תמיד יש מכרז שנדחה בגלל סיבה כזאת או אחרת, או פרויקט שבוטל. הקיצוץ שאנחנו מבצעים הוא בסך הכול 1.2 מיליארד שקלים, שהם רק 2% מהתקציב השנתי של משרדי הממשלה.
"ייתכן שאם היינו מבצעים את הקיצוץ בתחילת השנה, משרדי הממשלה היו נפגעים ונותנים פחות שירותים לציבור. אבל כיוון שאנחנו כבר בחודש אוגוסט, רוב הפרויקטים כבר יצאו לדרך ורוב המכרזים והחוזים כבר נחתמו, ה'קיצוץ' שאנחנו מבצעים הוא בסך הכול להפוך את תת-הביצוע הקבוע ליזום ומתוכנן מראש".
החשב הכללי, ירון זליכה, פרסם דו"ח שבו טען שאתם מחזיקים עודף של 30 מיליארד שקלים כתוצאה מתת-ביצוע של משרדי הממשלה, שהוציאו בשנה שעברה רק 90% מתקציביהם. למה לא להשתמש בכסף הזה?
"הוא טועה ומטעה. גם בשנה שעברה המשרדים השתמשו ב-98% מהכסף, ואנחנו עומדים להשתמש ב-2% הנותרים".
אז למה, לדעתך, ברוורמן ושאר הח"כים מתנגדים לקיצוץ?
"מסיבות פוליטיות".
"מנסים להכניס לאווירת חירום"
טענותיהם של בכירי האוצר אינן משכנעות את מנכ"ל המשרד לשעבר, פרופ' אבי בן-בסט, המתנגד לקיצוץ בתקציב. "שוחחתי עם אנשים באוצר שהסבירו שמשרדי הממשלה ממילא אינם מממשים את מלוא התקציבים שלהם, ולכן אפשר לקיצץ להם קצת", אומר בן בסט. "אבל אני לא מקבל את הטיעון הזה, כיוון שבמציאות, המשרדים תמיד ישתמשו בפחות כסף ממה שתוכנן ואושר להם. ככל שתקצץ להם יותר, הם יבצעו עוד פחות וייתנו פחות שירותים.
"תקופה כמו זאת שאנחנו נמצאים בה עכשיו היא ממש לא זמן טוב לבצע קיצוץ, אפילו קיצוץ קטן".
מהיכן, לדעתך, צריך לקחת את הכסף, אם לא יקצצו?
"לפי נתוני האוצר, המלחמה אמורה לעלות לממשלה 13 מיליארד שקלים. אני לא רואה סיבה שההוצאות הללו יחייבו קיצוץ בתקציב".
ההערכות על הוצאות המלחמה ממשיכות לגדול. אתה בטוח שלא נגיע למצב שבו יצטרכו קיצוץ?
"אני כמעט בטוח שלא. יש לנו עודף של 4.5 מיליארד שקלים. אם נוסיף לזה את העובדה שיעד הגירעון הוא 14.5 מיליארד שקלים, מסתבר שכל עוד ההוצאות יישארו נמוכות מ-19 מיליארד שקלים, אין צורך בקיצוץ".
אז למה הפקידים מתעקשים לקצץ?
"אני חושב שהם אומרים לעצמם: 'בואו ניתן לכולם להרגיש תחושת חירום'. הם רוצים להעביר מסר, שהמצב הנוח יחסית שנהנינו ממנו לפני המלחמה נגמר, שאין סיבה לפזרנות ושיתחילו להדק חגורות. אבל אני אומר זאת על סמך תחושה בלבד, איש לא אמר לי דבר כזה".
האם אתה חושב שהממשלה תצטרך לקצץ בתקציביה לשנת 2007?
"זאת כבר שאלה אחרת לגמרי. המלחמה תגרום לירידה בהכנסות ממסים, בהיקף שעדיין אינו ידוע. כמעט כל המומחים אומרים כיום שתפרוץ עוד מלחמה, ואנחנו עדיין לא יודעים מתי היא תפרוץ ולאיזה נזק היא תגרום.
"הבעיה העיקרית שלנו, שנחשפה שוב במלחמה האחרונה, היא שאנחנו חיים באזור של סכנה ולא יודעים מתי יבוא הזעזוע הבא. המלחמה האחרונה התרחשה בתנאים נוחים, כיוון שהמצב הכלכלי בשווקים העולמיים טוב יחסית. אבל המשבר הקודם, האינתיפאדה, התרחש בזמן שהיה גם משבר כלכלי בעולם, ואנחנו כמעט הגענו לקריסה פיננסית.
"לכן, אנחנו חייבים לטפל בטווח הארוך בבעיית השורש שלנו - החוב הלאומי הגבוה. אני לא יודע אם צריך דווקא לקצץ בתקציבים, אבל חייבים להעביר את הדגש מהפחתת מסים להקטנת החוב הלאומי. לדעתי, צריך כרגע להפסיק את כל הפחתות המסים שמתוכננות לשנת 2007, ואמרתי זאת עוד לפני המלחמה.
"דרך אגב, כשאומרים שצריך לשנות את התקציב כדי להיערך למצב, זה לא אומר בהכרח שצריך להשקיע יותר כסף בביטחון. המצב מצריך לחזק את החוסן הלאומי שלנו, והממשלה צריכה לשבת ולחשוב מה זה אומר. ייתכן בהחלט שחינוך או בריאות, למשל, חשובים לחוסן הלאומי לא פחות מביטחון".
"הפקידים - כמו ילד שלא רוצה שייקחו לו צעצוע"
גם מנכ"ל לשעבר נוסף במשרד האוצר, שמואל סלבין, מתנגד בחריפות לכוונת האוצר לקצץ בתקציב. "גם אחרי המלחמה אנחנו עדיין נמצאים עמוק בתוך יעד הגירעון שהמדינה הציבה לעצמה", אומר סלבין. "ברוורמן מבין בכלכלה, ואני חושב שהוא צודק. אין שום סיבה לקצץ. אם יקצצו, משרדי הממשלה יתקשו לתפקד. הרי הייתה מלחמה, והמשרדים יצטרכו עכשיו לעשות הרבה כדי לשקם את המדינה וההוצאות שלהם יגדלו ולא יקטנו.
"המלחמה פגעה בעיקר בחלשים, וקיצוץ הוא בהגדרה אקט שפוגע יותר בחלשים, שסמוכים יותר על שולחן הממשלה. זה לא זמן לקצץ. המדינה סבלה, הצפון סבל, וצריך לחשוב גם על הדברים הללו".
למה, לדעתך, הפקידים בכל זאת מתעקשים לקצץ?
"אני חושב שהם ראו את העודף שהצטבר בקופה ושמחו. הם מתנהגים כמו ילד, שקיבל צעצוע יפה במתנה ורוצה לשמור עליו. הם פועלים למען מטרה טובה: הם היו רוצים שכלכלת ישראל תתנהל ככלכלה מערבית קלאסית, ולשם כך הם רוצים להפחית את החוב הלאומי. אבל זאת מטרה שלא צריכה לקדש את האמצעים.
"זאת היתה שנה לא נורמלית, ולא צריך להפחית את החוב דווקא עכשיו. החוב כבר ירד מ-100% מהתוצר ל-90%. אם בשנת 2007, אחרי אינתיפאדה ומלחמה, יהיה לנו חוב של 88% מהתוצר, זה עדיין ייחשב להישג. הורדת החוב היא יעד חיובי אבל לא צריך לשעבד אליו את כל החברה הישראלית", אומר סלבין.
