"דברי האפיפיור עלולים להוביל למלחמה"

הסערה בעקבות דבריו של האפיפיור, בנדיקטוס ה-16, מאיימת להצית את העולם המוסלמי. מאמרי המערכת של העיתונים הערביים פירסמו בהבלטה את דברי האפיפיור, והעלו תגובות נזעמות לדברים, לפני ואחרי ההתנצלות של הוותיקן.

את הדעה הקיצונית ביותר הביע האני פחס במאמר שפירסם ביומון "אל-חיאת", שם אמר כי "דבריו של האפיפיור עלולים לגרום למלחמה של ממש. מכאן נובע החשש שלנו שדבריו של האפיפיור יהיו הגורם למלחמה אשר אנחנו, מוסלמים ונוצרים, במזרח המוכה הזה ובאמצעות דיאלוג בין מזרח למערב, פועלים ללא לאות כדי לשכך אותה".

נראה כי מאז פורסמו בהבלטה דברי האפיפיור, כל מי שיכול היה להגיב אליהם בממסד האיסלאמי, עשה זאת. בסוף השבוע התמלאו כלי התקשורת הערביים בתגובות נזעמות מאין כמותן לדבריו של בנדיקטוס ה-16, ודברי ההבהרה וההרגעה שניסו גורמים שונים לספק, כמו אלה של נציגו בארץ הקודש, הפטריארך מישל סבאח, לא עזרו לאיש.

"אין ספק כי הצהרות מסוג זה (של האפיפיור) רק תורמות לשפיכת שמן על האש המשתוללת בין המערב לאיסלאם. אין הבדל בין אוסמה בין לאדן ואיימן אל-זוואהירי במחילותיהם בטורה בורה, לבין קדוש נוצרי חשוב. שני הצדדים תורמים לעולם תחמושת מילולית להשמדה המונית", כתב חוסיין שבקשי במאמר דעה שפרסם ביומון רב ההשפעה, "א-שרק אל-אווסט".

"את ההצהרה האחרונה של האפיפיור לא ניתן להכליל במסגרת טעויות הלשון או הקטעים הקומיים שמקרינות תכניות הבידור, ואפילו לא במיילים שמסתובבים ברשת. המצב כאן הוא שונה והצהרותיו מעידות על עמדה חשובה ובעלת סמליות גדולה כלפי הדת והנביא, אשר משתייכים אליהם כמיליארד וחצי מוסלמים", המשיך וכתב שבקשי, "אלו הצהרות בורות אשר מי שאמר כמותן לפני האפיפיור היה אדולף היטלר, שדיבר על עליונות הגזע הלבן מול שאר הגזעים ובמיוחד גזעים האפריקנים".

גם לאחר ההתנצלות של הוותיקן המשיכו להגיע התגובות הנזעמות. תנועת האחים המוסלמים במצרים הגיבה על ההודעה ומסרה שאינה מסתפקת בכך. "אנו רוצים התנצלות אישית מהאפיפיור. אנו חשים שהוא טעה טעות גדולה בכל הקשור אלינו, וניתן יהיה לסלק זאת רק באמצעות התנצלות אישית", אמר סגן המפקח הכללי של תנועת האחים המוסלמים במצרים, מוחמד חביב. נכון לעכשיו, נראה כי מדובר רק בסנונית ראשונה של תגובות דומות שעוד צפויות להגיע.

הפגנות מחאה נגד האפיפיור בהודו (צילום: איי.פי) 

מי לא התייחס לדבריו של האפיפיור? אנשי דת בכל רחבי העולם המוסלמי וממשלות מחו נחרצות על הדברים. השייח של אוניברסיטת אל-אזהר בקהיר, מוחמד סייד טנטאווי, הביע את מורת רוחו הגוברת מהנאום. בהודעה שפרסם, אמר כי ההצהרות הללו נובעות מבורות גמורה בכל הנוגע לאיסלאם. גם אחד הפוסקים הידועים, השייח יוסף אל-קרדאווי, המזוהה עם האחים המוסלמים ופועל מקטאר, דרש מהאפיפיור להתנצל. "דבריו בנויים על טפשות מוחלטת או על שקר מוחלט".

אישי דת נוספים בכל רחבי העולם המוסלמי, ובכלל זה באיראן, הצטרפו לקולות הקוראים נגד האפיפיור. גם המנהיג הרוחני של השיעים בלבנון, מוחמד חוסיין פדלאללה הלך באותו הכיוון ודרש התנצלות אישית מהמוסלמים. בדרשת יום השישי שנשא בדאחייה של ביירות, אמר כי "דבריו של האפיפיור מעידים כי הוא חסר ידע על האיסלאם וחסר אובייקטיביות כלפי המוסלמים".

אין להקל ראש בסערה שיצרו דבריו של האפיפיור, בין אם התכוון לפגוע באיסלאם ובין אם לאו. אחד הנושאים המסעירים כיום את הדיונים בעולם הערבי והמוסלמי הוא "מלחמת הדתות" בין המערב לאיסלאם, ונראה כי כל סממן שיכול להעיד כי אכן ישנה "התנגשות ציביליזציות" זוכה לתגובות מהירות וחדות. אולי קשה לזכור אבל רק לפני כמה חודשים סער העולם הערבי והמוסלמי בעקבות "פרשת הקריקטורות" הדניות. הנושא איכשהו הצליח לשקוע, אך לא הרגישות. וכך, גם אם הסערה סביב האפיפיור תשכך במהרה, המקרה מצטרף לשורה של אירועים המעידים על המתיחות הגוברת, אשר עלולה להתפרץ בקלות.

"חיזבאללה נכשל ככוח מרתיע"

במקביל לסערה סביב האפיפיור, ממשיך המזרח התיכון לעסוק בשורה של עניינים שאינם יורדים מהפרק. כך, למשל, ממשיכים בלבנון לעשות את החישובים שאחרי המלחמה שהסתיימה לפני כחודש. במסגרת חשבון הנפש אמר איש הדת השיעי הבכיר והמרכזי, מוחמד חסן, כי חיזבאללה לא הצליח להוכיח במלחמה האחרונה שהוא מסוגל להרתיע את ישראל שלא לתקוף את לבנון.

בראיון מיוחד שהעניק איש הדת הלבנוני ל"א-שרק אל-אווסט" הוא נשאל האם הוא סבור כי חיזבאללה הצליח להשיג מאזן של "הרתעה אסטרטגית הדדית" מול ישראל. "לא, לא הייתי אומר זאת", ענה, "אני סבור כי הנקודה הרגישה בתחום הזה היא שההתנגדות, למרות העמידה הצבאית האיתנה ומעשי הגבורה המיוחדים של לוחמיה, לא הצליחה להוכיח כי היא כוח שמרתיע דיו מפני תוקפנות בעלת עליונות טכנולוגית שכזאת ובעלת חיל אוויר תוקפן שכזה. ההרתעה הזאת הושגה רק בתחום היבשתי, וזאת למרות שההתנגדות הניחה באסטרטגיה הקודמת שלה שהיא כוח מרתיע ולא כוח תוקף".

האש לא שוככת גם בקרב הפוליטי בין נסראללה לבין ראשי הגוש האנטי-סורי ("כוחות ה-14 במרס") בלבנון. אחרי שנסראללה האשים אותם בראיון ארוך לרשת "אל-ג'זירה" כי הם לא חדלו לתקוע סכינים בגבו, וכי אפילו מקצת כלי התקשורת הישראלים, שומו שמיים, היו הוגנים יותר מאשר כלי התקשורת שלהם, הגיע תורם של כוחות ה-14 במרס להגיב. לדבריהם, חיזבאללה פתח במערכה הפוליטית הזאת מולם ולא נגרר אליה, וכי מדובר עתה בפילוג של ממש ברחוב הלבנוני.

בתגובה להאשמות אלה ואחרות, אמר עוזרו המדיני של חסן נסראללה, חוסיין חליל, כי "תרבותם דומה לדרישות ישראליות" – האשמה חמורה מאד, במיוחד בלבנון. "אנו רוצים להגן על הארץ מפני פטרונות זרה שרוצים לכפות עלינו. לכוחות ה-14 בפברואר (מעין כינוי גנאי נסתר ל"כוחות ה-14 במרס" בקרב ראשי חיזבאללה) יש מחוייבות לגורמי חוץ. מאד התפלאנו לשמוע עד כמה קרובות הדרישות הלבנוניות הרשמיות לאלה של ארה"ב וצרפת".

"אסד לא ישן בלילות מרוב דאגה"

נקודה נוספת שראוי לשים אליה לב בימים אלה היא המתח ההולך וגובר בסוריה לקראת הפרסום הקרב ובא של הדו"ח הבא של ועדת החקירה הבינלאומית לרצח ראש ממשלת לבנון לשעבר, רפיק אל-חרירי.

מי שאולי יודע להריח היטב את החולשה בצמרת הסורית הוא מי שהיה שם במשך שנים רבות עד לא מכבר, סגנו של אסד לשעבר, עבד אל-חלים חדאם. בראיון שהעניק לסוכנות הידיעות הבריטית UPI חזר חדאם על קביעתו מהעבר כי נשיא סוריה הוא האשם האמיתי בהתנקשות באל-חרירי. הוא נשאל מדוע בחר הנשיא אסד להיעדר מהכינוס של המדינה הבלתי מזדהות בקובה וניפק תשובה מפתיעה: "בשאר אינו ישן בלילה. הוא חושש מאד מהמצב הפנימי וחושש לצאת מהמדינה שמא לא יוכל לחזור אליה".

חברו ל"חזית ההצלה", ארגון גג של גופי האופוזיציה למשטר הסורי, ומנהיגם הגולה של "האחים המוסלמים" בסוריה, עלי סדר א-דין אל-ביאנוני, אף הוסיף בראיון לסוכנות UPI כי סופו של המשטר הסורי קרב: "אני סבור שהמשטר הסורי מרגיש שסופו קרב ולכן הוא נוקט צעדים דמגוגיים בניסיון לעורר את רגשות ההמונים כמו דיבורים על 'התנגדות'". גורמי אופוזיציה סוריים בפריז אף טענו באזני העיתון הכוויתי "א-סיאסה" כי לפי המידע הלא-וודאי שמצוי ברשותם, הנשיא אסד הובהל לבית החולים ביום חמישי "לאחר שחש ברע או בשל ניסיון התנקשות". לדבריהם, בימים אלה נתון הנשיא הצעיר בלחץ נפשי אדיר בשל הלחצים המופעלים על ארצו מבית ומחוץ.