"הוא בחור נפלא, אבל אני לא נמשכת אליו"

שאלה:

אני בת 20 ומשהו, ובשנה האחרונה אני בקשר עם מישהו שגר רחוק ממני. אנחנו מדברים בטלפון לפחות פעם ביום, בדרך כלל פעמיים-ושלוש. אנחנו נפגשים מדי חודש לסוף שבוע, ומדי כמה חודשים אחד מאיתנו נוסע לבקר את השני למשך שבוע או שבועיים. כך שלמרות המרחק הגדול המפריד בינינו, אנו מכירים זה את זו טוב מאוד. הגענו לנקודה שצריך לקבל החלטה. שנינו רוצים להינשא. המצב הנוכחי נמשך מספיק זמן, ואנחנו רוצים להתקדם לשלב הבא בחיינו. הוא היה מוכן להתארס איתי כבר אתמול. אני, לעומת זאת, לא בטוחה שהוא "האחד והיחיד" בשבילי. אני נמצאת בכזאת התלבטות, שאני תוהה אם גם לאחרים לקח כל כך הרבה זמן לדעת שהם רוצים לבלות את חייהם עם מישהו.

הכל לגבי הגבר הזה הוא בדיוק כמו שחלמתי על בעל: הוא נדיב, מתחשב, אינטליגנטי, אכפתי, שאפתן. הוא מתמחה ברפואה, כך שאני מצפה שירוויח טוב לפרנס את המשפחה ולחיות חיים נוחים. יש לו נשמה טובה ונדיבה, והוא דואג למשפחתו ולחבריו לפני שהוא דואג לעצמו. הוא באמת מקשיב לי ומנחם אותי כשאני במצב רוח רע. המטרות שלנו וחלומותינו לגבי משפחה כל כך מתאימים, שזה מפחיד! הוא מתייחס אליי כמו אל מלכת העולם. אני יודעת שיהיו לי חיים נהדרים איתו.

אבל (הרי תמיד יש איזה אבל), אני חושבת שהוא נראה רק "בסדר", אבל אני לא כל כך נמשכת אליו. זה נשמע קצת שחצני, אם לוקחים בחשבון את כל הדברים הטובים שבו. זה נראה כמו פרט שולי בהתחשב בדרך בה הוא מתייחס אליי ובכך ששאיפותינו כל כך דומות. המראה שלו מעולם לא הלהיב אותי, כבר מההתחלה, אבל לא רציתי לעשות עניין כי הנחתי שהמשיכה שלי כלפיו תגבר ככל שאכיר אותו טוב יותר.

לפני שנפגשנו, דיברנו בטלפון והתכתבנו בדואר אלקטרוני במשך מספר שבועות. במבט לאחור אני חושבת שזה היה לרעתנו, כי כשנפגשנו בסופו של דבר, שנינו כבר היינו שקועים רגשית במערכת היחסים.

תמיד דמיינתי את עצמי מאושרת ואוהבת מאוד את בן זוגי, כך שכשהוא יציע לי נישואים, אומר כן בלי שום היסוס. האם לא כך זה אמור להיות? האם העובדה שאני לא ממש נמשכת אליו מונעת ממני לאהוב אותו? האם כולם שוברים את ראשיהם בניסיון להחליט, או רק אני? חברותיי הנשואות באושר מתארות הרגשה של ידיעה שהן מצאו את הגבר הטוב ביותר בעולם ושאין מישהו אחר שהיו מעדיפות להיות איתו.

בכל הספרים שקראתי כתוב שאהבה ומשיכה הן לא הדבר הכי חשוב, אלא המטרות והחלומות המשותפים - ואת זה יש לנו. אנחנו מספרים זה לזו הכל. אני מרגישה מאוד נוח בחברתו והוא מתייחס אליי נהדר. אני אוהבת את חבריו ומסתדרת עם בני משפחתו. חברה קרובה אמרה לי שאני מחפשת את האדם המושלם, אבל אין אף אדם שהוא מושלם. היא אמרה שאם אמצא מישהו שאמשך אליו, ייתכן שהוא לא יתייחס אליי באותה צורה. היא חושבת שאני פוחדת להיפרד מגבר זה, בצדק, מחשש שלא אמצא מישהו שיתאים מכל שאר הבחינות. היא צודקת, מובן שאיש אינו מושלם. אבל האם זה פשע לרצות להימשך לבן הזוג שלך? האם לא מגיע לי לאהוב את בעלי ולהיות מאושרת עד השמיים - ולדעת בוודאות שהוא האחד בשבילי?

תשובה:

קודם כל, נראה שאכן מצאת גבר נהדר.

שנית, אנחנו מכירות בכך שחייבת להתקיים משיכה פיזית כששני אנשים נישאים. עם זאת, ההגדרה שלנו למשיכה שונה מההגדרה המקובלת. לא הכרחי לחשוב שבן זוגך הוא הגבר היפה ביותר בעולם, או אפילו שהוא נראה טוב במיוחד.

הגדרתנו למשיכה שונה לגבי גברים ונשים. גברים זקוקים לרמה גבוהה יותר של משיכה לנשותיהם מאשר נשים, משום שגברים יותר ויזואליים. לכן, עליהם להימשך להופעה החיצונית של בנות זוגן. נשים, לעומת זאת, יכולות להתמקד בכמה מאפיינים של בני זוגן וללמוד להעריך אותם מבחינה גופנית. לדוגמה, אשה יכולה לגלות שעיניו של בן זוגה מאוד טובות ומרגיעות, או שהיא עשויה לאהוב את הדרך שבה הוא מחייך, או לחשוב שיש לו ידיים יפות. אם היא מרגישה בנוח עם הופעתו הכללית ויכולה למצוא תכונה אחת או שתיים שמושכות אותה, שניהם יוכלו לקיים מערכת יחסים אוהבת ומתגמלת.

מניסיון, אנחנו יכולות לומר לך היכן התחילה ה"בעיה" שלך עם המשיכה. את צודקת כשאת מניחה שהיא התחילה כשהתכתבתם מספר שבועות לפני שנפגשתם בפעם הראשונה. במהלך אותו זמן, פיתחת תמונה בראשך שכמותה היית רוצה שבן זוגך ייראה. מכיוון שהוא היה כל כך רגיש ונחמד, בוודאי היתה התמונה בראשך מאוד מושכת. זוהי אחת הסיבות שאנו מעודדות אנשים המתכתבים באינטרנט להיפגש פנים אל פנים מהר ככל האפשר. כשלא נותנים לפנטזיה את הזמן להתקבע במוח, הפגישה הראשונה פחות מאכזבת. במצב כזה, את פתוחה יותר לאפשר למראה של בן זוגך למצוא חן בעינייך, או, כפי שקורה לעיתים קרובות יותר, ללמוד לחבב אותו.

מכיוון שאת הנעשה אין להשיב, ומכיוון שנשמע לנו שאכן פגשת אדם נדיר שאיתו תוכלי להיות מאושרת מאוד, היינו רוצות להציע כמה צעדים שיעזרו לך להעריך את הופעתו של בן זוגך ולהבין שאינך מפסידה דבר.

קודם כל, אנחנו מציעות לך למחוק את התמונה שיצרת במוחך לפני שנפגשתם. ייתכן שדמיינת איך הוא ייראה, או אפילו דמיינת את הגבר שלו תמיד רצית להינשא. נסי לדמיין הכל לגבי אותו גבר דמיוני - פניו, חיוכו, צליל קולו, תספורתו, צורת הליכתו. כעת, מלבד המאפיינים הגופניים, דמייני מה הוא עושה למחייתו, מהם תחומי העניין שלו. במוחך, "צלמי" כל זאת ודמייני שאת מחזיקה את התמונה בידייך, כך שתוכלי להסתכל בה בכל פעם שתרצי. כעת, קרעי את התמונה לשתיים, ואז קרעי את החתיכות שוב לשתיים. הביני שלעולם לא תינשאי לדמות שבתמונה. אף אחד לא עושה זאת. הדמות הזו לא קיימת, עבור אף אחד.

תני לעצמך יום או יומיים כדי להוציא תמונה זו ממוחך, ואז התמקדי במה שנכון לגבי הגבר המדובר. את כבר מודעת לתכונות הנהדרות שיש לו. כעת התמקדי באותם מאפיינים גופניים שאת אוהבת: אולי החיוך שלו, עיניו, או המחוות המאפיינות אותו. אולי יש לו גומת חן שאת אוהבת.

הצעה חשובה נוספת היא להפסיק לדבר על הנושא הזה עם נשים המתעקשות על כך שהן ידעו שבעלן היה "האחד" כבר מהרגע הראשון, או שמיד נמשכו אליו, או שסבורות שבעלן מהמם ביופיו. אף אחת משתינו לא הרגישה כך לגבי בעלה, ורוב הנשים שותפות לרגשותינו. רבות מאיתנו נוכחו לראות שהמשיכה כלפי בעלינו גדלה עם הזמן. נשים אחרות עשו מה שהמלצנו לך לעשות - הן התמקדו בהיבטים מסוימים בהופעתו של הגבר ומצאו שבאופן זה הן נמשכו אליו.

השורה התחתונה: כן, משיכה פיזית חשובה בנישואים, אבל ההרגשה ש"הוא/היא מהמם/ת" אינה חשובה. נראה שאת כבר יודעת שמשיכה אינה המרכיב החשוב ביותר שיגרום לבני זוג להיות מאושרים יחד. אינטימיות רגשית בין בעל ואשה היא התכונה המשמעותית והמספקת ביותר שלה זקוקים בני הזוג.

אם אחרי כל זאת תגלי שלא קיימת משיכה מכל סוג שהוא, ייתכן שעלייך לסיים את הקשר, למרות שבן זוגך נפלא בכל המובנים האחרים.

• רוזי איינהורן (פסיכותרפיסטית) ושרי צימרמן (עו"ד לענייני משפחה) כותבות יחד ספרים בנושא ההיכרויות. הן ייסדו יחד את ארגון Jewishdatingandmarriage.com, המסייע לרווקים ורווקות יהודיים.
  

באדיבות www.aish.co.il - אתר עם חוכמת חיים