וידוי בחמאס: סרטן האלימות השחית אותנו
בשיאו הנוכחי של העימות בין חמאס לפתח נשמע קול אחר של דובר החמאס, ד"ר ראזי חאמד, הקורא לילד בשמו. "אנו רוצים להבריא מהמחלה - הסרטן - שהשחית את מוחותינו, שיתק את לבבנו וסימא אותנו". וגם: הקרב על חבישת הרעלה שהצית את טוניסיה מגיע למצרים וממשיך להסעיר גם את בריטניה והולנד
"האם אנחנו באמת חברה אלימה? האם אנו לוקים במחלה כרונית של אלימות שגנבה את מנוחתנו וביטחוננו? האם אנו כלואים בצינוק האלימות? האם הפכנו למי שמאמינים שכל בעיותינו ייפתרו רק באמצעות אלימות: בכדור, בפגז, בכרוז צווחני ובשפה חדה?", את השאלות הקשות הללו מעלה לא אחר מאשר דובר החמאס, ד"ר ראזי חאמד, במאמר שפרסם השבוע ביומון הפלסטיני "אל-איאם" תחת הכותרת "הבה ונעקור את שורשי האלימות".
במאמר גלוי לב המתפרסם בשיאו הנוכחי של עימות פנימי חריף בזירה הפלסטינית, כותב הדובר: "האם האלימות הפכה אצלנו לתרבות המושרשת בגופינו ובבשרינו עד שדבקה אלינו בשנתנו ובקומנו? אני חושש שנכנענו לאלימות עד כדי כך שהיא הפכה לאדון הכל-יכול בכל מקום - בבית, בשכונה, במשפחה, בשבט, בארגון ובאוניברסיטה. לא נותר מקום בטוח ממנה.
"האלימות השתלטה על כל דבר, כמו שד שמשתלט על בן אדם. הוא גורם לו לאבד את שכלו וכושר שיפוטו והופך אותו לתועה. שמחותינו הפכו לחסרות טעם ומשמעות אלא אם אנו יורים בהן צרורות כדורים, כאשר קול הצרורות מהדהד עם צהלות הנשים. בלוויותינו לא נפקד מקומם של הרובים של גיבורי החיל שמפלחים את האוויר במאות כדורים.
"ריסקנו את בתי הספר באלימות שלנו, תקפנו את הפרלמנט בנשק שלנו, שרפנו את הממשלה והנפנו את הרובים בפני חברי הפרלמנט והשרים. מה נותר לנו כאשר אנו נוקטים באלימות נגד עצמנו ונגד אזרחינו שאנו אמורים להגן עליהם? האם אנחנו לא צריכים להתבייש בעצמנו? מאז חודש ינואר שעבר נהרגו יותר מ-175 פלסטינים מאש פלסטינית, פרט למאות פצועים ונכים. אם היינו חושבים על התוצאה, לא היינו עושים את מה שעשינו. אם היינו שולטים בשכלנו - היינו חוסכים דם רב, דמעות, צער וכאב".
ועכשיו מגיע דובר החמאס למסקנה: "האלימות היא תרבות, חינוך והתנהגות ולא רק הפגנה מפלגתית. ולכן, הטיפול בה לא מוטל רק על משרד ממשלתי, למרות חשיבותו. האם אנחנו כולנו נושאים באחריות? כן! האם כולנו שותפים לאשם העצום הזה? כן! האם אנחנו מסוגלים להסיר את האלימות מהמילון שלנו ולהחליפו בלשון הדיאלוג? כן! על כולנו לפעול בשדות המולדת כדי לעקור את העשב המזיק הזה.
"כולנו רוצים שלא לראות נשק ברחובות אלא אצל אנשי הביטחון. כולנו רוצים שהשמחות, הלוויות והעצרות שלנו יעברו ללא קורבנות... אנו רוצים להבריא מהמחלה - הסרטן - שהשחית את מוחותינו, שיתק את לבבנו וסימא אותנו. אנו רוצים לראות את רגע השלום, הידידות והרגע בו הילדים הקטנים לא ירעדו מקול היריות, והעוברים והשבים לא יימלטו מהירי התועה. הניחו לנו ללכת בשלום, לשבת בשלום ולדון בשלום".
גם בקהיר: איסור על לבישת רעלה
סוגיית כיסוי הראש (חיג'אב) ממשיכה להעסיק את העולם הערבי וביתר שאת. בשבוע שעבר הסעיר הנושא את טוניסיה, בעקבות ההחלטה לאסור חבישת רעלה. עכשיו זה מגיע למצרים. העיתון "א-שרק אל-אווסט" היוצא לאור בלונדון דיווח שנשיא אוניברסיטת חילואן בקהיר, עבד אל-האדי עביד, החליט למנוע מנשים רעולות פנים להיכנס לשטח האוניברסיטה המיועד למגורי הסטודנטיות המגיעות מחו"ל.
ההחלטה עוררה את זעמם של החוגים האיסלאמיים. עביד נימק את החלטתו בכך ש"רצה להגן על הסטודנטיות מפני אנשים שעלולים להיכנס לאוניברסיטה כשהם מסתתרים מאחורי הרעלה. משפחות הסטודנטיות לעולם לא יסלחו לי אם גבר כלשהו יסתנן לשטח בו מתגוררות הסטודנטיות", הסביר.
כעת נדרשות הסטודנטיות שמעוניינות להיכנס לשטח האוניברסיטה לעבור בתוך משרד קטן הנמצא בסמוך לשער הכניסה לאוניברסיטה שם מרימה בודקת מקומית את הרעלה כדי לוודא את זהותה של כל מי שמבקשת להיכנס. המתנגדים להחלטתו סבורים שנשיא האוניברסיטה משתמש בטיעון רק כתירוץ וכי הוא פוגע בחירות הפרטית של הסטודנטיות. לעומתם, מתנגדי הרעלה (ניקאב) שיבחו את עביד על כך שהציב גבול בפני ההקצנה הדתית.
נושא זה העסיק השבוע גם את המערכת הפוליטית בהולנד, שם התחייבה הממשלה בפני הפרלמנט להאיץ את הצעדים להכנת הצעת חוק האוסר על לבישת הרעלה. גם בבריטניה ממשיך משבר הניקאב לעורר תגובות בעקבות פיטוריה של מורה שסירבה להסיר את הרעלה בכיתה ובעקבות דבריו של השר ג'ק סטרו נגד תופעה זה. פעיל האיסלאם הקיצוני, עומר בכרי, קרא לרעולות הפנים בבריטניה "לא להתפשר בעניין זה, גם אם ייאלצו להישאר בבית או להגר את מחוץ לבריטניה".
משבר דיפלומטי בגלל הרעלה
השבוע דווח שטוניסיה החליטה לסגור את שגרירותה בדוחא בירת קטאר. העיתון "אל-קודס אל-ערבי" היוצא לאור בלונדון הסביר שהסיבה נעוצה בתוכנית של רשת החדשות הקטארית "אל-ג'זירה" בעניין מאבק החיג'אב בטוניסיה. גורמים בערוץ מסרו שהסיבה המרכזית היתה אירוח ד"ר מונסף אל-מרזוקי, אופוזיציונר ידוע למשטר הטוניסאי, בתוכנית החדשות המרכזית.
סטודנטים במכללה למדעי המשפט, המדיניות והחברה בבירה טוניס - המוסד האקדמי הגדול במדינה - מאיימים להחריף את מסע המחאה, בעקבות מה שהגדירו כ"מעשי הקיפוח לו נתונות הסטודנטיות כסויות הראש מצד המשטר הטוניסאי". הסטודנטים אף האשימו את נשיא המכללה שהוא "משתף פעולה עם השלטונות". אבל המשטר הטוניסאי ממשיך להתנגד לחבישת רעלה, הנחשבת סממן מובהק להתחזקות הזרם האיסלאמי-קיצוני.
חדש בלונדון: מקומון ערבי ראשון
היסטוריה בלונדון: בעת האחרונה יצא לאור המקומון הערבי הראשון בממלכה המאוחדת. העיתון "אל-ביאן" היוצא לאור באמירויות דיווח שהעיתון עוסק בענייני הערבים בבריטניה ויוצא לאור בשתי שפות - אנגלית וערבית, וזאת כיאה לעיתון של הקהילה הערבית בממלכה. לתושבי לונדון המעוניינים כדאי לדעת שהעיתון מחולק בחינם בכל חלקיה של העיר וכן בריכוזי האוכלוסין הערביים הגדולים בערים הבריטיות הגדולות ובמיוחד מנצ'סטר, ליברפול ושפילד.העיתון, הנקרא "אל-ערבּיה לונדון", עוסק בכל העניינים והחדשות שמעסיקות את הקהילה הערבית בבריטניה במיוחד בבעיות המיזוג, הזהות, השמירה על האינטרסים הערביים ותפקידו של הדור הצעיר.
"הגורם מאחורי הוצאת העיתון הערבי הראשון בבריטניה בעת הזאת היה תחושת הצורך בקיומה של בימה שתבטא את הציפיות והדעות של הערבים הבריטיים מצד אחד ובשל הצורך בקיומו של אמצעי קשר בין הערבים לאחרים בתוך החברה הבריטית מצד שני", אמר מנכ"ל העיתון, נואף אל-תמימי. העיתון, אגב, מקים בימים אלה גם אתר אינטרנט.
סרט ערבי וסרט בורקס ישראלי בערוץ אחד?
האם ישראל עומדת להעלות לאוויר ערוצים חדשים באמצעות הלוויין המצרי הנודע ופופולרי "נייל-סאט"? כך לפחות טוען אתר אינטרנט מצרי בשם "אל-מיסריון". לפי הדיווח, קבוצת אנשי תקשורת ועסקים ישראלים פנו לחברת הלוויין המצרית בניסיון לבדוק את האפשרות להעלות במסגרת הלוויין ערוץ שישדר בערבית ובעברית וזאת, כדי "ליצור דור חדש המוקיע את האלימות בין ישראל לערבים".
בידיעה נאמר שהערוץ המיועד ישדר סדרות וסרטים ערביים וכן סרטים ישראלים וזאת בנוסף למהדורות חדשות בערבית. לדבריהם, הערוץ אף אמור לשדר את הקריאות לתפילה חמש פעמים ביום לפי שעון ירושלים כפי שנהוג בחלק מהערוצים הערביים. לפי שעה, לא התקבל אישור לנושא מכל מקור אחר.
