הנדוניה החילונית של ליברמן
האם שני מיליון תאים משפחתיים הוקרבו שוב כנדוניה למפלגות החרדיות - או שניצל מוסד הנישואים היהודי, אשר שמר על העם לאורך הדורות? ויכוח על "ברית הזוגיות", שבינתיים נרקמת בין ליברמן לאלי ישי
| אירית רוזנבלום |  | יצחק כהן | | | | |
ליברמן התחייב להעביר את החוק "עד סוף הקדנציה", אולם בש"ס מיהרו להבהיר כי מבחינתם מדובר ב"קו אדום". אלי ישי לא יסכים להיות שותף לרפורמה בתחום הנישואים בישראל, שבהתחשב בקיפאון המתסכל בתחום - נחשבת למהפכה של ממש. ברור היה לכולם שבסופו של משא ומתן, ליברמן יתקפל בעניין ברית הזוגיות. הוא כבר קיבל את תמורתו הציבורית כלפי ציבור העולים, שהוא הצרכן העיקרי של החוק הזה. אך לכניסה לקואליציה יש כידוע מחיר קבוע.
למען ברית הזוגיות בין ליברמן וישי הוקרבה חירותם של כמעט שני מיליון תאים משפחתיים (המהווים 42% מכלל התאים המשפחתיים בישראל), אשר המונופול של הממסד האורתודוקסי על רישום נישואים וגירושים מותיר אותם מחוץ לגדר. המדובר בנישואי תערובת, זוגות של לא-יהודים (או כאלה שהמדינה לא מכירה ביהדותם), משפחות חד-הוריות, בני-זוג מאותו המין או סתם זוגות שאינם מעוניינים "ללכת אל הרב" ומעדיפים נישואים אזרחיים או מעמד של ידועים בציבור.
מה שמקומם הוא שבאורח פלא, תמיד נושא זכויות הפרט מהווה את הנדוניה שמעניקות המפלגות החילוניות לחרדים במסגרת המשא ומתן הקואליציוני. הפוליטיקאים המתיימרים לייצג את הציבור החילוני מנופפים תחילה ברפורמות שונות כאבירי זכויות האזרח, אולם עד מהירה מסבירים שלמען קואליציה רחבה ומלוכדת "חייבים לעשות ויתורים". בעבר היה זה עניין ההפלות, שהיה עולה בכל משא ומתן קואליציוני. הכוונה היא לסעיף הסוציאלי שהיה קיים בחוק ההפלות והוסר ממנו, סעיף שאיפשר לנשים לבצע הפלה בשל מצוקה כלכלית וקשיים לגדל ילד. זה למעלה מ-20 שנה שהסעיף איננו קיים, וכיום העיסוק בנושא אינו אטרקטיבי דיו. את מקומו ירשה סוגיית הנישואים האזרחיים.
נישואים אזרחיים, כמו גם ברית הזוגיות, הן שתי אלטרנטיבות החייבות להתקיים - ולא האחת על חשבון השנייה. המפלגות
הדתיות ממשיכות לשלוט בחיי הפרט של האזרחים ולהתעקש שישראל תמשיך להיות הדמוקרטיה היחידה בעולם המערבי, בה הלכות דתיות נכפות על אזרחים חילוניים. בכך, מבקיעים החרדים גול עצמי, שכן המשך ההתנהלות הנוכחית גורמת לדחיקת רגלו של הממסד הרבני. יותר ויותר זוגות בוחרים שלא לרקוד, או לבכות על מדרגות הרבנות. הדבר אף מתיישב עם אופנה כלל-עולמית לפיה זוגות מעדיפים שלא להכניס את המדינה לחדר המיטות שלהם. בארצות-הברית לדוגמה, 40% מהזוגות חיים ללא נישואים, כלומר: ללא התערבות המדינה.
גם בישראל הציבור כבר מצא את הפתרונות שלו באמצעות נישואי חוזה (שמאות כמותם אנו עורכים מדי שנה) וחיים כידועים בציבור. בסופו של דבר, שירותי הנישואים בישראל מפסיקים לשרת את האוכלוסייה החילונית, שלומדת להסתדר "בלי טובות" מצד הרבנות והמדינה .לכן טוב יעשה ליברמן אם לא ישתמש בצרכים הציבוריים של האוכלוסייה החילונית - וירמוס אותם על מזבח הקואליציות. הניסיון "לממזר" את הציבור החילוני אינו אלא מעשה ממזרות של מניפולציה פוליטית.
הכותבת היא מנכ"לית ארגון "משפחה חדשה"
בתום טקס החופה והקידושין בכל קהילות ישראל שרים: "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני תדבק לשוני לחיכי אם לא אזכרך אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי". ברגע המאושר ביותר לזוג הנישא, הם בוחרים לציין ולהעלות את זכרה של ירושלים. נוח היה יותר אם היו בוחרים לציין ולשיר פסוקים הקשורים לבניית בית ויצירת תא משפחתי, ובכל זאת מזה דורות ובכל תפוצות ישראל מזכירים את ירושלים. הסיבה לכך פשוטה: בצד היותו חיבור בין פלוני ופלונית הנוכחים תחת חופתם ביום המקודש ביותר בחייהם, טקס הנישואין הוא גם חוליה נוספת בשרשרת הדורות השומרת על עם ישראל ומאחדת את בני ישראל על פני כל מקום ובכל כל תפוצה, והציון של ירושלים מבטא את ליבת קיומנו היהודי. מי שמנסה לערוך בשרשרת שינויים, מסתכן בניתוקה.
אין דבר כזה "ברית זוגיות". יש נישואין כדת משה וישראל - או כלום. לצערי הרב, במהלך תקופת הממשלה הקודמת היה ניסיון של המפד"ל, מפלגה המכנה עצמה "דתית", ליצור ברית זוגיות עם מפלגת שינוי. חומרתו של מעשה זה טמונה בנטיעת ה"תקווה", באפשור-לכאורה של האופציה לייסוד מסלול שכזה. חשוב להבהיר ישנם מקרים שעליהם עמלה הרבנות הראשית מבוקר עד ערב כדי לאפשר להם לקיים טקס נישואין. אבל נישואין של גוי עם יהודיה, יהודי עם גויה, שני גברים או שתי נשים ה"מקודשים" על-ידי "רב " וכומר - היה לא יהיה.
יהיו מי שיטענו כנגדי כי מדוע לא ניתן לגלות מעט פתיחות, או לחילופין, מדוע לכפות דרך או תפיסת עולם על מי שלא מעוניין להיות חלק ממנה? ביחס לאותם אנשים המביעים טענות אלו, ליבי מלא כאב. כאשר צעיר מנופה מגיבוש ליחידה מובחרת, אף לא אחד מצפה שמישהו יפנה כדי להגמיש עבורו את תנאי הסף. כאשר זוג צעיר לוקח משכנתא, ולצערו הוא אינו עומד בתנאי התשלום, הבנק יגבה את חובו מהערבים ואף לא מצפה לגמישות. ואפילו כאשר צעיר מבקש להצטרף לקנטרי-קלאב ונדחה מכל סיבה שלא תהא, אין הוא מבקש הגמשת תנאי קבלה. ומתי כן מבקשים? כאשר מתקבלים לעם היהודי (ידוע כי גם סוגיית הגיור מצויה במחלוקת) או מרחיבים את העם היהודי.
משימתה היהודית של תנועת ש"ס בממשלה הנוכחית היא לשמור על הנשמה היהודית. צר לי כי יו"ר ישראל ביתנו, שהוא שותף רצוי ונחוץ לממשלה, משלה את ציבור בוחריו. בהסכם הקואליציוני עליו חתמה קדימה עם ש"ס ועם יתר השותפות הקואליציוניות נאמר כי "כל חקיקה בנושאי דת צריכה להיות מקובלת על כל מרכיבי הקואליציה" - ומכיוון שחקיקה שכזאת אינה מקובלת ולעולם לא תהיה מקובלת עלינו, הבטחותיו של ליברמן הן הבטחות על הקרח.
אני סמוך ובטוח כי מרכיבי הקואליציה הנוכחית והעתידית למדו מהקורות אודות מפלגת שינוי: מי שמבקש להניף דגלי "להכעיס" מתגלה כנבוב וחסר תוכן ועתיד. לא נאפשר חור בסכר היהודי, שהוא סיבת קיומינו במשך אלפי שנים. שרדנו ללא צבא, ללא מדינה וללא כל הסמלים האחרים; שרדנו רק בגלל העובדה שכשצעיר יהודי פגש צעירה יהודיה, היה ברור כי הם יקיימו את ביתם כדת משה וישראל.
הכותב הוא השר האחראי על שירותי הדת, מתנועת ש"ס
לפנייה לכתב/ת 
