מגיע לכם יותר מאסד
במקום להאמין לשקריו, על ישראל לחתור להפלתו ולכונן שלום עם סוריה דמוקרטית ויציבה
ישראל מוצפת בפניות של בשאר אסד, שמטרתן לכאורה להביא לחוזה שלום בין שתי המדינות. לאמיתו של דבר, אסד רק מבקש ליצור בקהילה הבינלאומית את הרושם שהוא איש שלום; זו דרכו לאחר שתמיכתו בחיזבאללה הוכיחה בבירור לשחקנים הראשיים, כולל ארצות-הברית, את כוונותיו האמיתיות.
ממלחמה שתעשה את רמת הגולן לאזור לא-יציב כמו דרום לבנון או רצועת עזה. אבל הישראלים ראויים ליותר מכך. הם ראויים לשלום עם מדינה שמוכנה לחיות בדו-קיום, לא רק בלי מעשי איבה. אין זה הוגן שהישראלים יחתרו ללא הרף לשלום, אך יוסיפו לחיות לנצח בצל השנאה, שאינה חדלה לזרום מהדיקטטורות הערביות. ישראלים רבים מסתפקים בשלום עם מצרים, אבל דמיינו מה היה קורה אילו אימצה מצרים את הדמוקרטיה. האם במצב כזה היו המצרים ממשיכים לשנוא את הישראלים? לדעתי, התשובה שלילית. מפני שהדמוקרטיה והחירות מביאות עמן רוחב אופקים והשכלה.
אסד הוא זיקית רבת-פנים, שמראה לכל אחד את הפרצוף שהוא רוצה לראות. לסורים הוא מוסלמי אדוק, המתייצב מדי יום שישי לתפילה במסגד; לוושינגטון הוא חילוני, שמסגיר פה ושם פעילי אל-קאעידה סוג ג' כדי להדוף ביקורת; לעיראקים הוא מגן מהכיבוש; ללבנונים - סמל של התנגדות; לערבים כולם הוא המעוז האחרון של הפאן-ערביות; לטורקיה הוא שכן נוח, שוויתר על חבל אלכסנדרטה; ולישראל - איש שלום. אבל בפועל, בשאר אסד הוא מקדם של קיצוניות, איש אלים וגזען מושבע, בן מיעוט ששליטתו בחברה הסורית מבוססת על הטלת אימה ופחד על כל מתנגדיו. אסד הוא מעצבה של שיטת אפרטהייד, שמולידה מרירות ומייצרת אגב כך מחבלים מתאבדים.
לשיטתם של רבים, לרבות בכירים בישראל, אסד הוא השד המוכר. הוא יודע כי שלטונו בטוח כל זמן שהקהילה הבינלאומית, וישראל במיוחד, לא ינסו ללחוץ עליו מעבר לסף קריטי. למרבה האירוניה, אסד מנצל את חוסר הנחישות של ישראל כדי להמשיך ולדכא ביעילות את אותם מתנגדים, אשר דרושים כל-כך לכינונה של סוריה חדשה החותרת לדו-קיום ושלום עם המדינה היהודית.
ישראלים לא מעטים סבורים כי ארצם זקוקה עתה נואשות להסכם שלום עם סוריה. הם תומכים בכך בגלוי, משום שהם מפחדים
ראיון
"סוריה לא תוותר. תבעיר את לבנון"
יצחק בן-חורין, וושינגטון
בראיון מיוחד ל-ynet גילה גאדרי כי לאחרונה שיגרה סוריה עשרות פלסטינים ללבנון בניסיון ללבות את הרוחות ולהפריע לפעילות האופוזיציה הלבנונית."הם מתכוונים לגרום לכאוס ומלחמת אזרחים"
לישראל יש היום הזדמנות פז לא רק לממש את חלום השלום, אלא גם לעקור משורש את תרבות השנאה הנפוצה כל-כך בארצות ערב, שהרודנים שלהן אינם תלויים בבוחר. במקום לתמוך בשלום עם עריץ שלא היה זוכה בבחירות תקינות בחמישה אחוזים מהקולות, על ישראל לתמוך בדמוקרטיה בסוריה. עם הדמוקרטיה יבוא הקץ על תרבות השנאה. פסימיסטים יטענו ודאי כי דמוקרטיה שם לא תהיה שונה ממה שישראל נחרדה לראות כאשר חמאס עלה לשלטון ברשות הפלסטינית. הם יאמרו כי מצב דומה ייווצר בסוריה אם המשטר של אסד יקרוס עתה, מפני שהרחוב הסורי נתון בשליטתם של קיצונים. אכן, הכשרת הקרקע לדמוקרטיה בסוריה מחייבת ליישם את הלקחים שנלמדו בעיראק (בעיקר, שיש להקים ממשל פלורליסטי בגולה עוד לפני נפילת המשטר) ובבחירות שנערכו בטרם עת ברשות הפלסטינית. התיאוקרטיה שמרבים להצביע עליה בעיראק היא מתוצרת סוריה ואיראן. סוריה דמוקרטית תפחית מייסורי העיראקים וגם תקהה את שיניה של איראן. מנהיגים חילונים ודמוקרטים, בתמיכת הקהילה הבינלאומית, ימנעו כל השתלטות של האחים המוסלמים על סוריה.
מאחורי ציפוי השלום של אסד מסתתר משטר זדוני, שמסוגל לבצע את האיום של אחמדי-נג'אד. ישראל אינה צריכה להתעלם מכך כפי שנהגה ביחס לעוצמה המצטברת של חיזבאללה. פעולת מנע ישראלית פירושה הפלת משטרו של אסד, לפני שיהיה מאוחר מדי. האם ישראל רשאית לוותר על הגולן ולגלות אחר-כך שכמו חיזבאללה, גם אסד לא חדל מהכנותיו למלחמה? סופו של השליט הסורי צריך להיות כסופו של סדאם, ולא פחות מכך.
מנהיגי האופוזיציה סורית מוכנים להיפגש בוועידת שולחן עגול כדי להתוות ביחד עם הקהילה הבינלאומית את עתידה של סוריה. אפילו האחים המוסלמים יסכימו לפלורליזם ולנתח קטן בפרלמנט החדש והדמוקרטי, כפי שרבים ממנהיגיהם אמרו לי בגלוי מתוך תסכול של מי שנשאר חמישים שנה בשוליים, בציפייה לקבל את חלקו בשלטון. בשעה שפוליטיקאים ישראלים שוקלים הסכם שלום עם אסד, מי שמקדם את תרבות שנאת היהודים - אנחנו, המנהיגים הסורים הדמוקרטים, מאמינים כי הישראלים ראויים ליותר מכך. אנו מבקשים ממנהיגי ישראל להפגין מעט דמיון, אומץ לב ותמיכה כדי לחולל בסוריה שינוי סוחף.
הכותב הוא מייסד מפלגת הרפורמה הסורית שמושבה בוושינגטון ונשיא הקואליציה הדמוקרטית הסורית
לפנייה לכתב/ת 
פאריד גאדרי
זיקית רבת פנים: בשאר אסד
צילום: רויטרס
מומלצים
