הרב עמאר הגיש הצעת חוק: להחמיר בגיור

הרב הראשי רוצה להחמיר בסוגיית הגיור, במסגרת המאבק ברפורמים: ל-ynet נודע כי הרב הראשי לישראל, הרב שלמה עמאר, גילגל לפתחו של ראש הממשלה, אהוד אולמרט, טיוטת הצעת חוק שמטרתה למנוע מצב בו יוכר הגיור הרפורמי לצורך חוק השבות ומתן אזרחות, וזאת בכל הרמות.

אמש (יום א') הונחה הצעת "חוק גיור (תיקוני חקיקה)" על שולחן ראש הממשלה במטרה שתהפוך להצעת חוק ממשלתית. ברבנות הראשית מגדירים את ההצעה כ"מהלך שבא לבלום מצב שבמדינת ישראל יהיו שני

 עמים". כצעד ראשון, מציע הרב עמאר לערוך תיקון בחוק השבות, אשר במסגרתו יימחקו המילים "או שנתגייר". הרב עמאר מציע שהגיור לא יקנה עוד את "זכות השבות" אוטומטית מתוקף כל גיור שהוא, בין אם הוא אורתודוכסי, רפורמי או קונסרבטיבי. 

תיקון נוסף מבקש הרב עמאר לבצע בחוק הרבנות הראשית לישראל. כיום, על פי עקרון החוקיות, אין בתי הדין הרבניים מוסמכים לעסוק בעניין הגיור. בהצעתו טוען הרב עמאר כי "קיים צורך לקבוע בחקיקה ראשית את סמכותה של הרבנות הראשית לישראל לעניין הגיור". בנוסף, הוא מבקש לבצע תיקון גם בחוק שיפוט בתי דין רבניים בעניין נישואין וגירושין, אשר במסגרתו, לאחר המילים "או בפקודת ירושה" יתווספו גם המילים "וכן בענייני גיור".

• לטיוטת הצעת החוק של הרב עמאר - לחצו כאן
  

מדוע מיהרו ברבנות להציע את החוק? משום שבימים אלו דן בית המשפט העליון בעתירה לבג"ץ אשר הוגשה מטעם התנועה הרפורמית בדרישה להכיר בגיור הרפורמי גם בישראל ולא רק באמצעות "גיורי הקפיצה" אשר נעשו בחו"ל. ברבנות מיהרו לקרוא את המפה - ולהגיב.

בדברי ההסבר להצעה, טוען הרב עמאר כי "בעשרות השנים האחרונות התרוקן והלך מושג 'הגיור' מתוכנו הדתי המקורי והפך למושג 'הגירתי', שבאמצעותו מבקשים לא- יהודים לקבל אזרחות ישראלית אוטומטית מכוח חוק השבות, ללא כל כוונה להסתפח לעם היהודי". הוא קובל על מצב שנוצר בו מצד אחד יכולים בני זוג לא- יהודים של אזרחים ישראלים להתאזרח על ידי הליך מדורג במשרד הפנים, אבל מצד שני, "דווקא במקרים שהחיים המשותפים של בני זוג אלה אינם עולים יפה, נזכר בן הזוג הלא- יהודי באפשרות להתגייר על מנת להתאזרח בישראל".

תופעה נוספת עליה מצביע הרב עמאר נוגעת לעובדים זרים אשר "פגה אשרת שהייתם בישראל ולא "הצליחו" למצוא לעצמם בן זוג ישראלי ומבקשים "להתגייר", בעוד שכוונתם האמיתית היא "להגר" לישראל ולזכות באזרחות ישראלית על כל ההטבות הנלוות לה". להוכחת טענותיו מציין הרב עמאר כי כיום תלויות ועומדות 12 עתירות לבג"ץ בהם מתבקש בית המשפט העליון להכיר בתקפותם לצורך חוק השבות של גיורים רפורמיים שנערכו בישראל על ידי התנועה הרפורמית. אבל, "כפי שנמסר", הוא אומר, "רובם של העותרים הינם עובדים זרים המבקשים להתאזרח בישראל בדרך זו".

"אם בג"ץ יכיר בגרים, הם לא יוכלו להינשא"

מדבריו של הרב עמאר ניכר שהוא חושש מהאפשרות שתיפתח בפני אותם עובדים זרים או בני זוג לא-יהודים המעוניינים להתאזרח ועל כן מעוניינים להתגייר, באם יפסוק בית המשפט העליון שהגיור הרפורמי יהיה תקף ומוכר גם אם ייעשה בישראל. במקום המצב הקיים, הוא מציע ש"כל גר יוכל להתאזרח בישראל על פי חוק האזרחות בהתאם לקריטריונים אובייקטיביים אזרחיים", ומחדד ש"זכות שבות אוטומטית תהיה רק למי שנולד לאם יהודייה".

"על פי ניסיון העבר", אומר הרב עמאר, "קיים סיכון גדול שבג"ץ יקבל את העתירה ויקנה ל'גרים' אלה את הזכויות לפי חוק השבות. ברור לכל כי גם אם כך יהיה", הוא פוסק, "לא יוכרו אלו על ידי הרבנות הראשית לישראל כגרים על פי דין תורה, והם לא יוכלו להינשא בישראל כדת משה וישראל, על פי חוק שיפוט בתי הדין הרבניים".

ההכרה בגיור רפורמי גם בישראל, תחריף לדעתו של הרב עמאר את הקיטוב החברתי והדמוגרפי מכיוון ש"אלה שיקבלו זכויות לפי חוק השבות ויהיו אזרחים בלי זכות נישואין, יוסיפו לחץ חברתי ומחלוקת מיותרת, שאין איש יכול לצפות לאן היא תוביל".

במקביל, הוא מבקש לקיים את שני תיקוני החקיקה הנוספים. הוא אומר כי לא מדובר בשינוי של "הסטטוס קוו" מכיוון שהיהודים בישראל ממילא יכולים להתחתן או להתגרש אלא רק על פי דין תורה.

"אותם בתי הדין המיוחדים לגיור נועדו כדי לגייר את העולים, אשר הגיעו לישראל, מתוקף חוק השבות, אינם יהודים על פי ההלכה, אבל כן מעוניינים להתחתן בישראל באמצעות הרבנות. רק אלו שהתגיירו באמצעותם יוכלו

 לקבל הכרה מהרבנות לצורך נישואין, כפי שכבר קבוע ממילא בחוק בכל שנות קיומה של המדינה ולכן לא מדובר בשינוי של הסטטוס קוו. אותם עובדים זרים שירצו להתאזרח, לא יצטרכו להשתמש בבתי הדין המיוחדים לגיור או בתי הדין הרבניים ככלי הגירתי. יהיו להם אותם קריטריונים אזרחיים, בדיוק כמו שיש בארה"ב על ידי גרין קארד", מסביר היועץ המשפטי לבתי הדין הרבניים, עו"ד שמעון יעקבי, אשר לקח חלק בניסוח ההצעה.

הרב גלעד קריב מהתנועה הרפורמית הגיב בזעזוע לדברים: "זו הצעה מופרכת ואנטי יהודית, ניסיון נואל להקים לתחייה את חוק ההמרה ולהצית מחדש את התבערה בעולם היהודי. מצער לראות שבשם ההגנה על המונופול האורתודוכסי מוכנה הרבנות הראשית לפגוע בערכי יסוד יהודיים, כגון הקביעה שאין כל מקום לאבחנה בין גר לבין מי שנולד כיהודי".

קריב הוסיף בשיחה ל-ynet: "אנו מקווים שראש הממשלה, שרק עתה הופיע בפני נציגי הקהילות היהודיות בצפון אמריקה, ידחה בשתי ידיים את הצעת הרב עמאר ולא ייתן ידו לקרע בין יהדות התפוצות לישראל ולהעמקת השסעים בעם הישראלי".

מן התנועה המסורתית (הקונסרבטיבית) נמסר בתגובה להצעה: "הרב עמאר מנסה לעקוף את החלטות בג"ץ שהביאו להתקדמות והכרה בשוויון בין הזרמים ביהדות. הצעתו מוכיחה שוב כי מסוכן להשאיר את הכוח בנושאים אלה בידי המונופול האורתודוכסי. חשוב לרב עמאר יותר לפגוע במעמדם של הקונסרבטיבים והרפורמים מאשר לעזור לאלפי אנשים שרוצים להיות חלק מהעם היהודי".

אולם הרב עמאר מאמין שהצעתו הינה "שוויונית ביחס לכל הזרמים" ובכך "יינטל 'העוקץ' מתוך המחלוקת המסעירה וחוזרת ומסעירה את הציבור מפעם לפעם וכי כבודו של הגיור ישוב למקומו הנכון". לדבריו, היה מעדיף "פתרון חד- משמעי, לפיו יוצהר במפורש על ידי הכנסת כי גיור לצורך חוק השבות הינו גיור שנערך על פי דין תורה בלבד, אולם לנוכח המצב המורכב והמסובך של העם בישראל ובתפוצות ועקב רגישותם של ציבורים מסוימים לעניין זה, הפתרון המשולב המוצע כאן הוא בבחינת "הרע במיעוטו" וניתן וראוי לקדמו, וזאת כדי לצמצם את הפערים שבין חלקי העם, ובעיקר למנוע את קריעת העם בארץ לשני עמים נפרדים".

הגיור בישראל: תזכורת 

• 1989: בג"ץ קובע שעל המדינה להכיר בכל גיור שנערך בקהילה יהודית מוכרת בחו"ל, אורתודוכסית, רפורמית או קונסרבטיבית.
• 1997: הממשלה מקימה ועדה ציבורית בראשות פרופ' יעקב נאמן למציאת פתרונות מוסכמים בנושא הגיור.
• 1998: הממשלה מאמצת את מסקנות וועדת נאמן ומחליטה להקים את בתי- הדין המיוחדים לגיור ואת המכון המשותף ללימודי יהדות.
• 2002: בג"ץ מפריד בין שאלת ההכרה בגיור לצורך רישום במרשם האוכלוסין, לבין הכרה לצורך חוק השבות, וקובע כי כל גיור, גם בחו"ל, מחייב לצורך מרשם האוכלוסין.
• 2004: בג"ץ קובע כי חוק השבות חל גם על גיור שנערך בישראל, כשהמתגייר עלה לישראל כשהוא איננו יהודי ו"הצטרף לעם היהודי" מאוחר יותר.
• 2005: בג"ץ מכיר ב"גיורי קפיצה" של מתגיירים שהתיישבו בישראל ועברו את הגיור שלהם בקהילה יהודית מוכרת בחו"ל, לצורך חוק השבות.
• 2006: הממשלה מפרסמת ברשומות כללים לדיון בבקשות לגיור בבתי הדין המיוחדים לגיור.