סטיב אדלר: שופט אמיץ או רודף פשרות?

בכירי משרד האוצר, משרד הפנים וההסתדרות מתייצבים אצלו מדי שבוע לפגישות עדכון. הוא בודק אם עמדו במשימות שהטיל עליהם, ומטיל משימות חדשות. לפעמים מתייצבים שם גם שרי האוצר והפנים ויו"ר ההסתדרות. לא, אין זה ראש הממשלה אהוד אולמרט, אלא נשיא בית הדין הארצי לעבודה, השופט סטיב אדלר. 

בשנים האחרונות סובל המשק משביתות קשות. עובדי הנמלים ועובדי המדינה פתחו בשנים 2004-2003 בשביתות ארוכות במחאה על הרפורמות וההפרטות. בנוסף, השביתה ההסתדרות את המשק כולו פעמיים, בספטמבר 2004 ושוב החודש, במחאה על הלנת שכר העובדים ברשויות המקומיות.

נציגי התעשיינים והסוחרים עתרו לבית הדין לעבודה בבקשה להפסקת השביתות. כדי למנוע פגיעה במשק, אך מבלי לפגוע בזכות העובדים להגן על תנאי עבודתם, הורה בית הדין להפסיק את השביתה והזמין את נציגי הממשלה וההסתדרות לסדרת דיונים מרתוניים בלשכתו.

אדלר לקח על בית הדין משימה חסרת תקדים: הוא מכנס בלשכתו את בכירי המשק ומנסה להוביל אותם להידבר ולנסות לפתור את הבעיות לעומקן.  עם הזמן, הפכו הישיבות הליליות אצל אדלר לריטואל קבוע. שרים ומנכ"לים, פקידים ועסקנים יושבים בלשכה הצרה טרוטי עיניים, מדברים כל הלילה, מזמינים פיצות ומפתחים קשרי ידידות.

ואולם, האם הבעיות עצמן נפתרו? אדלר הורה לממשלה בספטמבר 2004 "להביא לתשלום מיידי של השכר ברשויות". נכון להיום, כ-20 רשויות לא שילמו את שכר אוקטובר 2006, עשרות רשויות לא שילמו את שכר נובמבר, אלפי עובדים במועצות הדתיות לא קיבלו שכר ורבבות עובדים לא יודעים מתי, אם בכלל, יקבלו הפרשות לפנסיה ולתנאים סוציאליים.   

"נכשל בהגנה על העובדים"

אין פלא אפוא שעורכי דין המייצגים את העובדים אינם מרוצים. "בית הדין לעבודה נכשל בהגנה על עובדי הרשויות", אמר עו"ד בני כהן ברב-שיח בנושא הלנת שכר, שהתקיים השבוע בקריה האקדמית אונו.

"העובדה שבית הדין מקיים ישיבות אינסופיות ומעכב את ההחלטה אינה מובילה לפתרון הבעיה, ואף פוגעת ברגישות הציבורית להלנת שכר", אומר כהן ל-ynet. "בית הדין מסמם אותנו. שביתה היא חלק מכוחות השוק, וכשבית הדין מונע שביתה, הוא פוגע בכוחות השוק. רק שביתה יכולה ליצור מודעות לכך ששכר צריך לשלם, נקודה".

אם בית הדין היה מאפשר לשביתה להימשך, העובדים היו מקבלים שכר?

"הממשלה הייתה נאלצת למצוא פתרון לבעיה. בישראל צריך להיות אגרסיביים". 

בית הדין התנה את הפסקת השביתה בתשלום שכר. הממשלה והרשויות אמורים לדעת שאם הלנת השכר תימשך, השביתה תחזור. זה לא איום מספיק אגרסיבי?

"הממשלה יודעת שיתקיימו עוד ועוד דיונים, ובסוף הנושא יעבור לבתי הדין האזוריים, ויתמסמס שם חודשים. כך קרה גם בעבר. למעסיקים יש זמן, ובית הדין נותן להם לבזבז אותו. אם נשיא בית הדין חושב ששביתה זה רע ורוצה למנוע אותה, הוא צריך להכריח את הממשלה לפתור את הבעיה מהר. הוא יכול להורות לממשלה לפתוח חשבון בנק מיוחד ולוודא שהכספים שהממשלה מעבירה לעובדים יגיעו לייעודם. הוא לא עשה זאת, והלנת השכר נמשכת".

"הוא מאמין יותר מדי בהידברות" 

הנשיא (סטפן) סטיב אדלר (65) נולד בארה"ב ולמד באוניברסיטאות קורנל וקולומביה בניו יורק לתואר יוריס דוקטור. בשנות ה-60' היה אחראי על יחסי עבודה בממשל האמריקני. ב-1968 עלה ארצה. לאחר שנים אחדות כעו"ד עצמאי, התמנה ב-1975 לשופט בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. ב-1986 התמנה לבית הדין הארצי, וב-1997 מונה לנשיא בית הדין.

אנשים שמכירים אותו מקרוב מתארים אותו כאיש נעים הליכות, חם ולבבי, פתוח ובעל גישה עממית, שמחובר לשטח שבו מתקיימים יחסי העבודה. "הוא איש צבעוני עם סגנון משלו", אומר עו"ד שמכיר אותו היטב, "הוא מעורב, מרבה לצאת לסיורים במפעלים, מדבר עם העובדים בגובה העיניים. זה מגיע למצבים שהעובדים מעליבים אותו. שופטים אחרים כבו היו שולחים את העבודים המעליבים לכלא".

אין פלא אפוא שמשפטנים המבקרים את אדלר בחריפות מתייחסים לאופיו הנוח, כאל מגרעת. "אדלר הוא אדם טוב. טוב מאוד-מאוד", אומר עו"ד המייצג עובדים, שסירב להזדהות בשמו, "הוא מאמין בפשרות, בהידברות. הבעיה היא שבשוק העבודה האכזרי שלנו, פשרות פשוט לא אפקטיביות. לבתי הדין לעבודה, בראשות אדלר, יש במידה רבה אחריות למצבם הגרוע של העובדים בישראל. הוא פשוט לא מספיק קשה עם המעסיקים".

במה זה מתבטא?

"ראשית, במקרים רבים בתי הדין אינם מחייבים מעסיקים לשלם פיצויי הלנת שכר. אני לא מדבר על הרשויות אלא על מעסיקים שיש להם כסף כמו משרדי עורכי דין וחברות גדולות. אדלר כתב פסיקות יפות, שבהן הדגיש כמה חשוב לשלם שכר, אבל לא חייב את המעסיקים לשלם פיצויים. הוא כתב באחד ממאמריו שפיצויים הם ענישה דרקונית. אבל כשאני לא משלם קנס חניה וגובים ממני 900% ריבית, זה לא דרקוני? ענישה דרקונית מרתיעה עבריינים.

"שנית, אדלר מתכחש לחובת המעסיק לספק מידע. ייצגתי עובדים בחברות כוח אדם שפוטרו בלי מכתב פיטורים. זאת עבירה פלילית של המעסיק. גם אם העובד עזב מרצונו ואינו זכאי לפיצויים, המעסיק צריך לתעד זאת. אבל בית הדין אמר לעובדים: 'אם אין לך מכתב פיטורים, איך נדע שפוטרת?' ייצגתי עובדים בחברות שמירה שלא קיבלו שעות נוספות. המעסיק עבר על החוק ולא רשם שעות, אבל אדלר יצר הלכה בדיני עבודה, שהעובד צריך להוכיח שעבד.

"בעיה נוספת של אדלר היא אמונתו העזה בחשיבות ההסתדרות. הוא חושב שבלעדיה אין לעובדים עתיד. יש מקרים שהוא מקבל אוטומטית את עמדת הוועד, גם כשהוועד נגד העובדים. למשל: בחברת תעשייה גדולה פיטרו עובדים בטענה שיש צורך בקיצוצים, בזמן שהמנהלים אישרו לעצמם תוספות שכר מופלגות. העובדים עתרו לבית הדין, אבל הוועד אישר את הפיטורים, אז גם אדלר אישר.

"מקרה כזה אירע לאחרונה ברשות שדות התעופה: ההנהלה דרשה לפטר עובדים. העובדים המאוגדים והקבועים חתמו עם ההנהלה על הסכם, שיאפשר להם להמשיך ליהנות מההטבות המופלגות שלהם, ובמקביל, איפשר להנהלה לפטר 70 עובדים זמניים. ומה אומר אדלר? אין מה לעשות, לפי ההסכם הקיבוצי, מותר לפטר אותם".

"שופט אמיץ שלוקח סיכונים"

האם אדלר, שנחשב בעבר ל"שופט של העובדים", הפך למגן המעסיקים, או שעורכי דין תמיד חושבים שהשופט תומך בצד השני? עו"ד נחום פיינברג, המרבה לייצג מעסיקים בבית הדין לעבודה, אומר: "הטענה שאדלר מוטה נגד העובדים מאוד לא נכונה. אדם לא משנה את אמונתו הבסיסית. הוא קבע הרבה הלכות שבפירוש עוזרות לעובדים. למשל, החוק מחייב מעסיקים לתת לעובד שפוטר 30 ימי התראה מוקדמת, אבל מותר להוריד מהם 15 ימי חופש. אדלר קבע הלכה שלא מאפשרת להוריד ימי חופש מימי התראה מוקדמת. אדלר גם הקהה מאוד את חוקי הגבלת התחרות, שהקשו על עובדים לעבור בין מקומות עבודה".

אם כך, מדוע, לדעתך, הוא אסר שביתות המשק?

"צריך להבין שהעולם השתנה: שביתה הפכה בשנים האחרונות לנשק קטלני, גם נגד העובדים עצמם. אם היום תפרוץ שביתה במפעל טקסטיל בדימונה, הבעלים יוכל להעביר אותו מחר לירדן. פעם זה לא היה ככה. ובכל זאת, יש מקרים שהוא מאשר שביתות. כשייצגתי את הבנק הבינלאומי מול העובדים ששבתו, למשל, לא עתרנו נגדם, כי ידענו שאדלר יתיר להם לשבות".

האם איסור השביתה אינו מאפשר לממשלה להתחמק מפתרון בעיית השכר ברשויות?

"אדלר דורש מההסתדרות והממשלה להידבר. אי אפשר לפתור בעיה כל כך סבוכה בלי הידברות".

האם אדלר אינו לוקח על ביה"ד משימה קשה מדי, לפתור בעיות מבניות במשק?

"אכן. אדלר הוא שופט שלוקח סיכון גדול. הוא אקטיביסט, ואקטיביזם מושך אש. הוא יכל ללכת בדרך הקלה והשמרנית, לקבוע אם החוק מתיר לעובדים לשבות או לא, וללכת הביתה. אבל הוא מתעקש להיכנס לקרביים של הבעיה, ליצור הידברות ולהפוך למעין בורר. הוא מזמן שרים לישיבות. איזה שופט מזמן שרים? יש לו אומץ, הוא לוקח סיכונים.

"בזכות האקטיביות שלו נפתרו בעיות: סכסוך העבודה בנמלים, למשל. הוא לא היסס לבטל החלטה של הכנסת: הכנסת חוקקה חוק שכפה על עובדי הנמלים את הרפורמה, אבל אדלר ביטל את החוק".

האם הרפורמה בנמלים לא התמסמסה, בגלל שהוא איפשר לעובדים לשבות בניגוד לחוק?

"אין לי ספק שהיה שינוי בתרבות הארגונית בנמלים, ושבקרוב יפריטו את נמל אילת וחלקים מנמל אשדוד וחיפה".

אתה ייצגת בזמנו את הנהלת רש"ת מול העובדים. יש טענה שהוא מאמין יותר מדי לוועדים, ולפעמים, כמו ברשות שדות התעופה, מאפשר להם לפגוע בעובדים החלשים? 

"שטויות. החוק וההסכם אפשרו להנהלה לפטר את העובדים הזמניים, אז מה בית הדין יכול היה לעשות? אני חייב להעיד לזכותו של יו"ר ועד עובדי רש"ת, פנחס עידן, שהוא נלחם כאריה נגד פיטורי הזמניים. להגיד לך שלא רצינו לפטר עובדים קבועים? יש חוקים במדינה, מה לעשות".

איום על קיום בית הדין

לפני כ-3 שנים נוצר איום קיומי על בית הדין לעבודה: נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, משפטן ששימש בעבר כיו"ר ועדת החוקה של הכנסת, ניהל קמפיין לביטול בית הדין ומיזוגו בבתי המשפט הרגילים. כדי לבדוק את טענותיו של לין, הקימה הממשלה ועדה, בראשות שופט בית המשפט העליון בדימוס יצחק זמיר, שקבעה שבית הדין חיוני.

"תקפתי את בית הדין כיוון שחשבתי שהוא חורג מסמכותו", אומר לין, המשמש כיום כנציג ציבור בבית הדין, "אדלר והשופטת אלישבע ברק יצרו זכות שאינה מוכרת בחוקה: קניין העובד במקום עבודתו. הם פעלו ממניע נאצל של הגנת העובדים, מתוך מחשבה מוטעית שההסתדרות חלשה מדי לעשות זאת. חשבתי שהם טועים. מאז, בית הדין לעבודה החל לאזן את פסיקותיו ולהבין את האינטרסים של המעסיקים. אני חולק לו שבחים על כך. שיניתי את דעתי".

האם אתה חושב שבית הדין שינה את גישתו לטובת המעסיקים בגלל שאיימת על קיומו?

"לא. אדלר פשוט הבין את טעויותיו ושינה את גישתו".

"הצליחו להלך עליו אימים"

באופן מפתיע עו"ד יובל אלבשן, מראשי מטה המאבק של הארגונים החברתיים, אומר כי הוא מסכים עם לין. "לדאבוני, אין לי ספק שבשנתיים האחרונות חלה נסיגה בהגנת העובדים", אומר אלבשן. "הצליחו להלך אימים על בית הדין, ואדלר נזהר. אני יכול להבין את שיקוליו של אדלר. אני לא זוכר התקפה כל כך ברוטלית על בית משפט בישראל".

ח"כ שלי יחימוביץ' (עבודה), שכמו אלבשן מזוהה עם הנושא ה'חברתי', אומרת גם היא: "לצערי, אי אפשר לא לחשוש שמאז שעלתה הכוונה לפגוע בעצמאות בית הדין, ההחלטות שמתקבלות שם נגועות בחשש מסויים מלהגיע לסכסוך עם הממשלה ובעיקר עם האוצר. ההחלטה האחרונה שקיבל אדלר לגבי השביתה היא סימבולית: למסמס את העניין עד בלי די. אדלר גדע את השביתה בלא לעמוד על השגת התוצאה".

את רומזת שבגלל פסיקת בית הדין העובדים לא יקבלו שכר?

"כרגע זה המצב, לא? נכון לעכשיו, לחלק גדול מהעובדים אין שכר. אני מאמינה שאם הוא היה מאפשר לשביתה להימשך, העובדים היו מקבלים שכר".