לאכול את דולי - בשר משובט על הצלחת שלכם
הייתם אוכלים בשר של בעל חי ששובט במעבדה? ומה עם חלב שמקורו בפרה מהונדסת גנטית? שגיא קופר מדבר על פיתוחים טכנולוגיים, אינטרסים כלכליים, שאלות של בריאות והטעיית צרכנים. דוליקטס? בכלל לא בטוח
רשות המזון והתרופות האמריקאית הוציאה ממש לקראת סוף השנה נייר עמדה שעוסק בנושא שיבוט בעלי חיים לצרכי מאכל. במילים אחרות, המסמך, שאורכו כמעט 700 עמודים, דן בשאלה האם מותר וניתן להתיר שימוש גורף במזון שמקורו בחיות משובטות, והאם יש להתיר שימוש במוצרים כאלה ללא כל סימון מבדל.
היות ועדיין לא נעשה שיבוט של דגים, תרנגולות, תרנגולי הודו, פניניות, אווזים, ברווזים וכד', הדיון נסוב על רשימה קצרה למדי של יונקים: בקר, חזירים, עיזים וכבשים. אם מישהו חושב על יונקים אחרים שמשמשים למאכל, רצוי שיודיע ל- FDA בהקדם.
השורה התחתונה היא שרשות המזון האמריקאית, שמובילה לא מעט מההתרחשויות בנושא בעולם, לא סבורה בשלב זה שיש סיכון באכילת מזון שמקורו בבעלי חיים משובטים. הנייר הארוך בוחן לא מעט נושאים, בתוכם סבל לבעלי החיים המשובטים וצאצאיהם, מידת הסיכון שיש לבני אדם מאכילת בעל החיים המשובט, ומידת הסיכון שיש בצריכת הצאצאים של אותם בעלי חיים. 700 עמודים יכולים לכסות ישבנים של לא מעט פקידים, והשאלה היא אם יהיה בכך צורך או לא.
שיבוט הוא לא עניין חדש. אנחנו עושים את זה למעשה כבר דורות, בכל מה שקשור בצמחים. השבחה וריבוי של צמחים מתרביות רקמה הוא כבר עניין של עשרות שנים. זה נעשה במעבדות מחקר, וזה נעשה גם במעבדות של גופים חקלאיים, נקרא להם כך, שמוכרים את חומר הריבוי הלאה, למגדלים. עד היום לא הראו או הוכיחו קשר בין אכילת צמחי מאכל ובין סרטן או מחלות אחרות. נהפוך הוא: התובנה הקיימת היום אומרת שמזון צמחי – מלבד סויה – הוא הדבר הבטוח והמתאים יותר לבני אדם, אבל נניח לויכוח הזה כרגע.
שיבוט של יונקים – מכבשים ועד בקר – הוא העניין החדש יחסית, והוא קיים בדיוק עשור שנים. הויכוח סביבו בציבור, אם הוא בטוח או לא, ואם הוא גורם סבל או לא, נובע לא מעט מחוסר הבנת התהליך, משמועות ומחששות די הגיוניים, שמקורם בהרבה מאוד סיפורי מדע בדיוני לא רעים בכלל. אני לא הולך לסנגר על עניין השיבוט, אבל רוצה בהחלט לנסות לצאת מתוך הנחה שמדובר בסך הכל בטכניקת השבחה נוספת, ולהסתכל על הדברים בצורה מאוזנת: יתרונות מול חסרונות.
ה- FDA מתיחס לכמה חסרונות בשיטה, ומביא אותן. בראש ובראשונה הוא מתיחס בעיקר לצער בעלי חיים, ולשאלה האם בעל החיים המשובט נולד מעוות, גדול מדי או רגיש למחלות. מסתבר שחלק מהעניין הזה נכון, אבל לא שייך כנראה לשיבוט, אלא לטכנולוגיה של הפריית מבחנה. לא יחידה, הבעיה העיקרית כאן היא לידתו של עגל גדול מדי. הסבל נגרם כאן ליולדת וגם לעגל, שאם אינו מטופל כהלכה, סיכוייו לשרוד קטנים יותר. אם הוא מטופל ושורד, הוא גדל ככל העגלים. פרות שמשמשות כפונדקאיות עלולות לעבור כמה מחזורים של הפריות ולידות, דבר שעלול ללא ספק לגרום להן סבל. אסור לשכוח את זה: שיבוט הוא כרגע עניין עדין, שמצליח פחות ממה שהוא נכשל, והתוצאה הכללית היא יותר סבל. המצב משתפר, אבל הוא קיים.
דוליקטס? לא בטוח. דולי, הכבשה המשובטת (צילום: רויטרס)
מנגד, מה שכן צריך לומר הוא, שנתונים בדבר שיעורי הבעיה הזאת לא שונים בהרבה משיעוריה בטכניקות אחרות של הפריית מבחנה שמשמשות כבר היום. בנוסף, המצב משתפר ככל שהטכנולוגיות משתפרות. השאלה היא רק מאיפה באים הנתונים האלה.
לגבי שאלת גילו של בעל החיים שנולד לכאורה מבוגר יותר, הרי שהמחקרים בעניין לא לגמרי ברורים. הכבשה "דולי" אכן התבגרה במהירות יחסית, אבל התוצאות מבעלי חיים אחרים שונות, אומר ה- FDA. גם כאן צריך לציין דבר אחד: כל בעלי החיים נולדים "תינוקות", בכל מקרה. תהליך ההזדקנות כנראה לא שונה בחיות האלה, ובכל מקרה, כל תהליך ההזדקנות הוא נושא שנמצא במחקר, ואינו ברור.
בעיות אחרות נוגעות לשאלה אם גנים שונים עוברים מוטציה או מתבטאים אחרת בחיות המשובטות. עד היום, אומר ה- FDA, לא נמצאו שינויים בגנים או בבעלי החיים המשובטים. הסבירות שדבר כזה יקרה היא נמוכה מאוד. שווה להדגיש שמדובר בבעלי חיים משובטים ולא מדובר בבעלי חיים שהחדירו להם גנים חדשים: בעל חיים משובט הוא לא בעל חיים מהונדס. הוא יכול להיות, אבל הוא לא בהכרח.
מה היתרונות, והאם בשר מבעלי חיים משובטים בכלל יגיע לשוק?
שיבוט של בעל חיים הוא עניין ארוך ויקר. בארצות הברית, המספרים מדברים על עלות של 15000$ לעגל משובט, לעומת 2000 דולר לעגל שנולד מהזרעה, בדרך הרגילה. יהיה כבר יותר זול לאכול נתח של קובה ביף, מאשר נתח כתף או צלי ארוך מעגל משובט. חלב הוא כבר עניין אחר, ויכול להיות, אומרת רשות המזון, שחלב משובט כן ימצא בשוק.
אז למה בכלל משבטים בעלי חיים למאכל?
הסיבה היא רצון של מגדלים ומשביחים לשמר תכונות מסוימות של בעלי החיים האלה, ולהעביר אותן לדורות הבאים. מאז ביות בעלי החיים ועד היום אנחנו עושים את זה בהשבחה רגילה, אבל תהליך השיבוט אמור לזרז את ההשבחות האלה, להקל עליהן ולהוזיל את עלויות גידול בעלי החיים. בהקשר הזה, הסיכון כנראה רב יותר בהשבחה על ידי שינויים גנטיים מהירים – הנדסה גנטית – מאשר על ידי השיבוט.
היתרונות בהשבחה המהירה יחסית של עדרים שלמים, על ידי העמדת צאצאים משובטים לריבוי, יכולה להיות גם סביבתית: המצדדים בנושא אומרים שניתן יהיה להקטין את עדרי החלב, למשל, אם כמות החלב שתיתן כל פרה תהיה גדולה יותר ותעמוד בסטנדרטים האמריקאיים, למשל. ההבדלים בין פרות אמריקאיות ופרות "עולם שלישי" גדולים מאוד, עד כדי סדרי גודל ממש. יותר חלב פרושו פחות פרות, פרות צפיפות ברפתות, פחות גזי חממה ועוד. הנסיון הצרכני מראה שיותר חלב פרושו יותר כסף, עד שלב המשבר, שבו מחיר המוצר שווה למחיר מים, ונמוך מהם. יותר פרות משובטות, בהקשר הזה, אומר שיהיה גם יותר כסף למי שמשבט אותן, ומחזיק בחומר הריבוי, בקיצור - אינטרסים כלכליים.
בסופו של דבר - הכל קשור לכסף
החשש של ארגוני הצרכנים, או מי שעומדים מאחורי גופים כמו ה- "The Center for Food Safety". הוא שכל הנתונים שעליהם מסתמך ה- FDA, מגיעים מחברות המחקר והריבוי עצמן. בהעדר יכולת לפיקוח, רשות המזון גם השאירה בידי חברות אלה את המחויבות שלא להביא לשוק מוצרי מזון משובטים. כמו במוצרים מהונדסים גנטית, גם כאן, החלב נתון לשמירה לחתולים, במובנים רבים מאוד. הרשות לא מגבילה בחוק את הפצתם של מוצרים אלה, או מחייבת את סימונם, אלא משאירה את האחריות ההתנדבותית בידי תאגידי ההנדסה הגנטית.
בהעדר חקיקה אחרת, אם אכן לא תהיה חובת סימון של מוצרים שמקורם בחומר משובט או מהונדס גנטית, ואם לא יהיה פיקוח, לא נוכל לדעת מה היה מקור המזון שלנו. בהחלט יכול להיות – כמו היום, אגב, שמזון שמקורו בחומר משובט או מהונדס יגיע לשוק. אם יש בו בעיות או לא, אנחנו יכולים רק לשער בשלב זה, אבל לא להיות בטוחים.
כאן נכנסים למשוואה כל מי שענו "כן" בתחילת המאמר: בארצות הברית מדובר באחוזים לא מעטים, כ- 15% - של מי שיפסיקו לאכול בשר או לצרוך חלב, אם יחששו שחלקו מגיע מחומר ריבוי מהונדס או שמקורו בבעל חיים משובט. אחוזים רבים עוד יותר הביעו חשש מפני אכילה של מזון מהונדס או משובט, אבל אותם 15% הם מי שמדאיגים את התעשייה.
באופן פרדוקסלי, לפחות לתקופה הזאת, אם תתקבל החלטה של ה- FDA שלא לסמן מוצרי מזון משובטים, היא תגרום לתעשייה יותר נזק מאשר תועלת. לא משנה כרגע למה אותם 15% יפסיקו לצרוך בשר או חלב, אלא משנה מי הם בתוך האוכלוסיה. אלה ככל הנראה אנשים בעלי מודעות והשכלה גבוהים יותר, דברים שמחוברים לעיתים קרובות להכנסה גבוהה יותר ולרמת צריכה גבוהה יותר. גם ה- FDA, גם הקונגרס וגם תעשיית המזון יודעים על איזה צד בדיוק מרוחה פרוסת הלחם שלהם. עכשיו, עד לקבלת ההחלטה הסופית, הם ככל הנראה יושבים ועושים את החשבונות.
