אם אני נשואה לא מגיע לי מיטה משלי?
"אני אוהבת לקרוא לפני השינה וזה משגע אותו, האור והרשרוש של הדפים. הוא אוהב לרווח את השמיכה מאחורי הגב כדי שיהיה אוורור וזה משגע אותי, כי אז קר לי. ובואו לא נדבר על הנחרות שלו". אז מי אמר שמוכרחים לישון יחד?
מיכל איננה היחידה שחשה כך לגבי שינה משותפת, אבל יש מעין טאבו שנוזף אפילו במחשבה על שינה נפרדת בתוך נישואים. אולי לעובדה שיותר נשים מגברים חשות צורך במרחב משלהן יש קשר לכך. מכל מקום, בואו נעז לבחון אופציה זו פשוט כך, כעוד אופציה, גם אם בלתי שגרתית, מבלי שתאיים על הבוחרים אחרת. העניין הוא שלא תמיד אנשים רואים בכך בחירה, והצורך הבוער למרחב אישי, למצוא את עצמך, עשוי אף להביא למהלכים קיצוניים כגון גירושים, כאילו אלו האופציות היחידות, להיפרד או להיות כאדם אחד. הרי אם אין משאבים לחדר נוסף, גירושים ודאי שלא יקלו.
ההפרדה דווקא יכולה לקרב בין בני הזוג
פעמים רבות דווקא הפרדת מרחב מקרבת בין בני הזוג. עקרון ההפכים דן אותנו לא פעם לריחוק דווקא ככל שמתקרבים, כפי שפרידה של כמה ימים בגין עבודה של בן או בת הזוג בחו"ל יכולה לחדש את הריגוש. דיור תחת קורת גג אחת, במיטה אחת, לא מנע ממיליוני זוגות לשים ביניהם קורה ולסגת אל תוך עצמם. אגב, זה נכון לא רק לגבי זוגות, גם לגבי קהילות, כמו קיבוץ. הקירבה והיחד המתמיד בחוץ בדרך כלל גורמים נסיגה פנימה אל תוך עצמך. אבל אין זה אומר שיש לזרוק את התינוק עם המים; רק עם הכרה של כל צרכינו כבני אדם ואיזון הצרכים האלה בחוכמה יביאו הצלחה בכל הרבדים.
כיבוד הצורך האנושי במרחב משלנו לא תמיד מוצא לו מקום בנישואים. בשנים האחרונות יותר ויותר זוגות ברחבי העולם דוגלים בזוגיות שאינה מתקיימת בבית משותף. אפשר לשפוט גישה זו, אבל האין זה מצחיק, שרבים מהחיים יחד, אוכלים יחד, ישנים יחד, מתגעגעים לזמנים ההם של הזוגיות כשכל אחד גר בנפרד והשתוקק לרגע המפגש, שהיה לרוב יותר מספק מהמפגש שנלקח כמובן מאליו? אין ספק שיש משהו מאוד שוחק בעובדה שהאהבה נאלצת להפוך לעסקה כלכלית, כשדאגות המשכנתה, ההוצאות, החובות וכיוצא באלה מפילים עליה את צילם. גם ויכוחים של מי לא עשה כלים, ספונג'ה, וכדומה אינם משמשים במציאות כגורמים מעוררי חשק.
מומחים כבר הצביעו על כך שאחד מגורמי המשיכה החזקים ביותר הוא הקוטביות. ככל שהגבר גברי יותר והאשה נשית יותר יש בפער הזה משיכה גדולה יותר, כמו מטען חשמלי גדול יותר ששואף להתאחד ולהתפרק. לעומת זאת ככל שהגבר והאשה קרובים יותר ב"מטען" שלהם כך המשיכה פוחתת. אחת הטענות היא שהדיור המשותף, בו עושים הכל יחד, נוטה "להשוות מטענים", ואז המשיכה להפכים שיצרה את הכימיה הראשונית הלוהטת ביותר היא רק זיכרון מהעבר.
בכל מקרה כבר ברור שיחד לטווח ארוך הינו פרויקט רב-ממדי לא פשוט. אין זה פלא, אם כן, שללא הכשרה כבר מהנעורים כיצד לנהל פרויקט שכזה ולשמר את להבת האהבה הראשונית בתוך כל מדורי הפרויקט המסועפים והמסתעפים, הוא נדון תכופות לכישלון. האמת, שלרוב הפחד להתבגר ולעמוד לבד בדרישות הבנאליות של החיים דוחף אותנו להתמודד "ביחד". אבל עם סטטיסטיקה לא ניתן להתווכח, ואחוזי הגירושים מראים שלהתמודדות ביחד אתגרים נוספים משלה.
בני האצולה לא היו מעלים בדעתם לחלוק חדר שינה
טוב, אז בואו לא נגזים בפנטזיות חוצפניות על דירה או בית משלנו כשאנחנו בזוגיות, שמא ניתקל גם בבעיות דמוגרפיות וגיאוגרפיות. אבל בואו נהיה מספיק לארג'ים לקבל גם אופציה של שינה בחדרים נפרדים ולהכיר בערך המוסף שלה. ידוע שבמשך דורות לא היו מעלים על דעתם בני האצולה לחלוק חדרי שינה. מנהג זה היה נחלתם של המעמדות הנמוכים, שלא יכלו להרשות לעצמם חדרים נפרדים. טרם ניבהל, רק נזכיר לעצמנו שגם כשיש חדרים נפרדים תמיד אפשר לבחור לישון ביחד, בלי קשר לסקס, שלמזלנו אינו מותנה בשינה, אלא דווקא במצב של ערנות. חדר נפרד רק נותן עוד אופציה שעשויה לתת פתרונות לעיתים לבעיות קטנות המעכירות את הזוגיות, כגון אלה שציינה מיכל, ולעיתים לבעיות גדולות יותר.
אפילו החלומות עשויים אז להיות שונים
חדר נפרד גם יכול להעשיר את הזוגיות, לא רק בתחום הסקס, אלא בתכנים שכל אחד מבני הזוג מביא אל הזוגיות. הזמן שלפני השינה עשוי להיות מרחב אישי חשוב של חשבון נפש, מעין עיבוד והטמעה של היום שעבר, שמאפשרים ראייה טובה יותר של הדברים, כפי שלעיתים אנו יכולים לעשות רק כשיש לנו את המרחב לעשות זאת. אפילו החלומות עשויים אז להיות שונים.
הגורם החשוב ביותר בהחלטה ליצור חדרים נפרדים הוא להגיע להחלטה זו לא מתוך רגשות שליליים, ענישה, נקמה, כעס וכדומה, שייצרו תחושת נטישה שעלולה להסלים, אלא מתוך חיוביות והסכמה הדדית. החלטה בוגרת כזו, שבאה דווקא מהרצון להעשיר את היחד על ידי העשרת כל אחד מגורמיו, תכניס חידושים חיוביים ומפתיעים למערכת.
ככל שנראה זוגיות לא כמערכת שאמורה לבלוע ולמזג שניים לאחד, ועל מנת לשוב ולמצוא את עצמם חובה על השניים להיפרד או להתגרש, אלא דווקא כמערכת שתומכת בצמיחה ובמימוש הייחודיות של כל אחד מחלקיה - נגלה שהיא רק מעצימה את המשיכה, את ההערכה ואת האהבה.
- ד"ר טובי בראונינג היא מפתחת השיטה הבינלאומית ''עוצמת הרכות'' (Holistic Pulsing), ומחברת הספרים ''עוצמת הרכות'' ו''איך הפכה האישה לגבר''.
לפנייה לכתב/ת 
