פרץ וברק, צוות מנצח?
"אהוד ברק רוצה להיות היום שר ביטחון", אומר מקורב לפרץ. "אין לפסול את האפשרות שלקראת סוף המירוץ, עמיר ואהוד יחברו. זה באינטרס של ברק, וגם באינטרס של פרץ". וגם: הצניחה של קדימה, ו"באבא-פואד"
חזרתו של אהוד ברק לחיים הפוליטיים בתחילת השבוע הכניסה את המערכת הפוליטית לתזזית מחודשת. השבוע, ברק שלט בשטח ולראשונה מזה זמן רב - גם בחלק מן הסקרים. בחלק אחר שלט עמי אילון. תלוי, כמובן, איך סוקרים. ואת מי. בכל מקרה, ברק הכניס עם שובו לפוליטיקה משב רוח של מאבק. ותחושה כזו, יש לומר, לא היתה כבר הרבה זמן במפלגת העבודה.
אלא שהמצב בעבודה מורכב מאוד. הבחירות צפויות להתקיים ב-28 במאי, ועד אז – העולם עוד יכול להתהפך לפחות פעמיים. אם להיות זהירים, אפשר לומר שהתמונה תתחיל להתבהר רק לקראת סוף חודש אפריל, אם בכלל. בינתיים, תוצף המערכת באינספור ספינים, שמות של תומכים, סיורים, נאומים והבטחות בחירות ריקות מתוכן. לקראת סוף אפריל-תחילת מאי, תתחיל הפוליטיקה האמיתית. אז יתחילו להבשיל המהלכים האמיתיים, יתחילו להתרקם החיבורים בין המועמדים.
הטור הקודם
היכונו למירוץ משולש
אטילה שומפלבי
עמיר פרץ, אהוד ברק, עמי אילון. שלושת אלה צפויים להתמודד בשנה הקרובה על מה שנותר ממפלגת העבודה. ברק נהנה מנכונות ציבורית להזדמנות שנייה, אילון חורש את המתפקדים - ופרץ? פרץ מנסה נואשות לייצב את תדמיתו לקראת הקרב המתקרב. איך אומרים בספורט? הכל פתוח
אנשיו של עמיר פרץ יודעים שהם עומדים בפני בעיה. "לנצח זו לא בהכרח הבעיה", אומר גורם בסביבתו של שר הביטחון. "הבעיה היא מה יקרה ביום שאחרי. הבעיה היא הלגיטימציה שיקבל עמיר לאחר שייבחר, אם ייבחר, משאר חברי המפלגה. פה צריך להיות חכמים, לחשוב נכון, כדי שהמפלגה לא תתפרק לנו בין הידיים". לכן, מי שצריך לחשוב בסביבתו של שר הביטחון - כבר חושב. גם על חיבורים אפשריים עם מועמדים אחרים. מי שחושב מהראש רוצה לראות את פרץ, בקונסטלציה כזו או אחרת, לצידו של ברק. גם בסביבתו של ברק חושבים. בלי סוף. השר שלום שמחון כבר הבהיר השבוע, ולא בכדי, שהוא מצפה לראות חיבור בין פרץ ובין ברק. שמחון יודע שחיבור בין פרץ לעמי אילון יכול לשלוח את ברק חזרה למסעות עסקים ברחבי הגלובוס לתקופה מאוד ארוכה. השאלה, אומרים הצדדים, היא איך מחלקים את השלל: מי יהיה מספר 1, מי יהיה שני. ומה אחר כך.
האינטרס המשותף
"אהוד ברק רוצה להיות היום שר ביטחון", אומר מקורב לפרץ. "אין לפסול את האפשרות שלקראת סוף המירוץ, עמיר ואהוד יתחברו. זה באינטרס של ברק, וגם של פרץ, שיש לו מחנה שאי אפשר לזלזל בו במפלגת העבודה. אפריל יהיה הזמן למהלכים המבריקים. תאר לך: עמיר יהיה יו"ר המפלגה, אהוד שר הביטחון, והם יתחילו לעבוד יחד לקראת העתיד. צריך לשחק בינתיים את המשחק, לראות מי נשבר ראשון, מי חובר למי"
אנשיו של פרץ בונים כעת על תקופה של שקט, על התייצבות המערכת, על הרגעת הרוחות ועל עליה בסקרים. העליה הזו תלויה, בין היתר, במספר הטפסים שיוגש בסוף החודש לאנשי המפקד. ככל שירבו, פרץ יעלה, אולי באופן מלאכותי. בינתיים, הוא מקדים רק את דני יתום. התמונה הזו עוד צפויה להשתנות במהלך מערכת הבחירות הארוכה, לכן מוקדם ומוטעה להספיד את פרץ. הוא לא הטיפוס הנהנה לקבור את עצמו בהתנדבות. הוא יילחם.
חלק מהמלחמה שלו היא גם לצפצף על הפרשנים. לכן הוא מינה השבוע את ראלב מג'אדלה לשר. כולם קפצו עליו, אבל פרץ שתק. הוא הבין שגלי הציניות והשנינות של העיתונאים יחלפו. בינתיים, הוא יסתובב ברחוב הערבי של מפלגת העבודה ויתקבל כמו מלך. אדם המעורה בחיים הפוליטיים של מפלגת העבודה כבר עשרות שנים, העריך השבוע כי בעקבות המינוי של מג'אדלה, יזכה פרץ בכשבעים אחוז מקולות המתפקדים הערבים. יתכן. ואולי לא. בכל מקרה, במגזר לאף אחד לא איכפת מהשנינויות של העיתונאים. להם יש שר ערבי ראשון. ומי שמינה אותו זה עמיר פרץ.
"כמו ליפול מהקומה השישים"
"היינו בבר מצווה של אפי נחמיה בירושלים", סיפר השבוע חבר הכנסת ישראל כץ. "הגיעו לאירוע גם אנשי ליכוד וגם אנשי קדימה, בהם כאלה שעזבו את הליכוד. וזה היה מוזר, כי אנשי קדימה החלו להתלונן שהרחיקו אותם מהליכוד, שהם בעצם אנשי ליכוד. התחושה היתה כמו אחרי שגוליית נפל בקרב עם דוד: הפלישתים החלו לנוס, לנטוש הכל. ועכשיו, בקדימה כולם מתחילים ליפול: אולמרט, והירשזון וכל השאר, ואנשי קדימה נכנסים להלם. הם הרי אנשי אינטרסים, מזהים את התנודות בפוליטיקה".
אפשר להאשים את כץ בחוסר אובייקטיביות, בדיווח מוטה. הוא הרי איש ליכוד, שכל חלומו לראות את קדימה מתרסקת, מתפוררת לחתיכות, ואת חלום המפץ נכשל באופן מוחלט וסופי. הבעיה (של קדימה, בעיקר) היא שכץ הוא לא היחיד במערכת הפוליטית שמתחיל להרגיש באחרונה שמשהו רע, רע מאוד, עובר על קדימה ועל העומד בראשה. לא רק בגלל הבעיות הפנימיות, לא רק בגלל היחסים העכורים בצמרת. תחושת הכלום שמנשבת מכיוונה של קדימה מורגשת במערכת הפוליטית כולה. "אהוד לא יכול להתלונן הפעם", אומר גורם המקורב לראש הממשלה. "הוא קיבל את כל ימי החסד שהוא רצה. עד לפני סוף המלחמה, היתה לו בציבור תמיכה רחבה. אבל הוא עשה את כל הטעויות האפשריות. כואב הלב לראות מה שקרה לאהוד, פשוט כואב הלב".
"אני לא מבין מדוע מתפלאים", אומר שר בקדימה. "אנחנו כמו ההוא שקפץ מקומה שישים, ובקומה העשרים שואלים אותו מה שלומו. בינתיים בסדר, עונה האיש, וכך בדיוק גם אנחנו עכשיו בקדימה. בינתיים בסדר, אבל אין מה לעשות. זה מה יש. צריך להיות אופטימיים".
לא קשה להבין מדוע מצטיירת קדימה כל כך רע בתקופה האחרונה. בשעה שהליכוד ונתניהו נהנים מסקרים מחמיאים, ובשעה שמפלגת העבודה מתעוררת לסוג של חיים חדשים עם פתיחת מערכת הבחירות לראשות המפלגה ושובו של ברק לזירה, בקדימה סופרים רק מינוסים: כישלונות מדיניים, תככים בצמרת, ראש ממשלה שמצוי במצב קבוע של ברוגז עם כל מי שרק אמור לחזק אותו, ורשימת הכשלונות עוד ארוכה. "קדימה תהיה בסיטואציה של אפיזודה חולפת לקראת הבחירות הקרובות", מעריך שר בכיר בעבודה. "אני רואה בריחה של אנשים מקדימה והתכנסות חזרה לעבודה ולליכוד. הקרב הבא יהיה כנראה קרב הענקים ביבי-ברק".
כדאי לשים לב...
...את השם הבא מומלץ לזכור, לפחות לחודשים הקרובים: אלדד יניב, עורך דין. שמו של יניב לא זר למי שמתעניין בפוליטיקה בשנים האחרונות. הוא צץ ב-99' לצידו של אהוד ברק, צץ שוב לצידו של בנימין בן-אליעזר והיה כאן בשנים האחרונות כיועץ המשפטי של מפלגת העבודה. בימים אלה זה האיש שעושה ימים כלילות כדי להציל את אהוד ברק מעצמו. יניב, שהיה ראש מטהו של ברק בלשכת ראש הממשלה, חזר ובגדול לצידו של הבוס, ועושה בשבילו עבודה שיש מגדירים כמדהימה. הוא מגשר, מפשר, מפגיש, מרכך ומתווה דרך. יחד עם דנה זיידמן, העוזרת האישית של ברק, הוא עשה מאז חודשי הקיץ מאמצים עילאיים לנקות שולחן עבור ברק עם עשרות אנשים. בימים אלה, הוא מתפלל שברק באמת יפנים שהשינוי שעליו הוא מדבר הוא לטווח ארוך. לא זבנג וגמרנו, אלא עמידה איתנה לאורך זמן. בלי קומבינות. בכלל, בקרב האנשים הקרובים מאוד לברק מתפללים עכשיו רק לדבר אחד: שלא יהיו טעויות....בשבוע שעבר כתבתי כאן על ה"אבא" המתהווה החדש של מפלגת העבודה. השבוע, בנימין בן-אליעזר התחיל לאהוב את ההגדרה "באבא פואד". "אני רק רוצה שהמפלגה תינצל", הוא אומר. "ואני גם לא קונה את ההערכות של עמיר פרץ. לדעתי, אנחנו ערב מלחמה, ואני רואה ושומע מה קורה בצד השני. לכן צריך את אהוד ברק כשר ביטחון. הוא צריך לשקם את מערכת הביטחון, להתמודד עם האיומים. מאיראן, אגב, אני פחות חושש מאיראן. אני חושש מסוריה, שאוגרת טילים שמכסים את כל הארץ. לזה צריך להתכונן. יש לנו מועמדים טובים במפלגה, אבל הם חייבים ללמוד: אין קיצורי דרך בפוליטיקה".
...בנימין נתניהו העריך כבר במהלך המלחמה בלבנון כי הבא בתור לעמוד בראש מפלגת העבודה יהיה, כנראה, אהוד ברק. הוא גם יתמודד מולי, אמר אז נתניהו. לפי שעה, לא לגמרי ברור אם ההערכות של נתניהו יתגשמו, אך בכל מקרה, מקורביו של יו"ר הליכוד כבר מבטיחים: אם ברק ייבחר, יש לנו אסטרטגיה מצויינת נגדו שתנצח אותו בבחירות. ובלחש, אחרי הכרזות המלחמה, הם מוסיפים גם משהו מעניין. "החלום האמיתי הוא ממשלת אחדות ברק-נתניהו", אומר אחד האנשים המקורבים ליו"ר הליכוד. "אם צריך רוטציה, שתהיה רוטציה. אבל זה מה שצריך יהיה להיות".
לפנייה לכתב/ת 
מלך במגזר. פרץ
צילום: פלג חבצלת
חיבור פרץ-אילון יזיק לו. ברק
צילום: ניב קלדרון
בר-מצוה אופטימית. כץ
צילום: צפריר אביוב
מומלצים
