טורקי, לא ערבי
ראש הממשלה הטורקי רוצה את אולמרט קרוב אצלו. הוא הציע לו דרך לרדת מהעץ הפלסטיני, הציע לו תיווך עקיף עם הסורים, הוא הציע שותפות אסטרטגית נגד איראן גרעינית. אז מה הפלא שאולמרט חזר מחייך מאוזן לאוזן? וגם: שעתה היפה של דליה איציק
"כשאמרתי פעם לאחד הטורקים שאין הרבה הבדל בינם לבין הערבים, הוא נפגע עד עמקי נשמתו", ספרה אחת מעובדות השגרירות, בעודנו ממתינים לסיום פגישתו של אולמרט עם שר החוץ הטורקי עבדוללה גול, ליד מלון שרתון המפואר בלב אנקרה. "קיבלתי ממנו שעתיים של הרצאה על העלבון בעצם ההשוואה. גיליתי בהמשך שמה שהכי שנוא על טורקי, זה כשאומרים עליו שהוא ערבי. טורקי הוא לטעמו מוסלמי גא - אבל לא ערבי", ציינה.
הסיפור הקטן הזה ממחיש אולי מדוע נעם לראש הממשלה הישראלי ביקורו בן ה-26 שעות בבירת טורקיה. הביקור נעם כי המארחת, מדינה בת 70 מליון תושבים, רואה בישראל מדינת מפתח בדרכה להרחיב את מעגל השפעתה באזור. טורקיה רוצה להיות מעצמה אזורית והיהודים, מה לעשות, הם שלב בסולם. הביקור נעם גם מכיוון שהשלטון המוסלמי-חילוני שם רוצה להיות חלק מאירופה הלבנה ולאולמרט יש את אחד המפתחות. נעם לאולמרט כי טורקיה, חברת נאט"ו, חושבת בראש מערבי, למרות ואולי דווקא בגלל שהיא כל כך קרובה אצל השכנים הערבים.
הנגנים שהנעימו לאולמרט ב"הבה נגילה" ליד שולחן הדגים שפתח עבורו עמיתו ארדואן אמש, היו הפינאלה של הביקור שמתח מחדש את חיוך על פניו הדוויות של ראש הממשלה הישראלי החלש. היה לו חיוך של מי שמארחו מתאמץ לרצות אותו, למרות שלא תמיד הסכים עם עמדותיו. כמוסלמי, קשה לארדואן בסוגיית שער המוגרבים, קשה לו הדחייה המוחלטת של ממשלת האחדות הפלסטינית על ידי ישראל. קשה לו לצאת חוצץ נגד איראן השכנה, עמה הוא סוחר בהיקפים גדולים.
אבל ארדואן רוצה את ישראל קרוב אצלו, רוצה שאולמרט ייצא מאנקרה מחייך. ראש המפלגה המוסלמית הציע לו גשר של זהב בין ישראל לערבים. הוא הציע לו דרך לרדת מהעץ הפלסטיני, הוא הציע לו תיווך עקיף עם הסורים, הוא הציע לו שותפות אסטרטגית נגד איראן גרעינית. כל גשר עבור אולמרט בימים אלה, גם אם הוא לא הגשר שעל מעלה המוגרבים, זה לא מעט. אז מה הפלא שאולמרט חזר מחייך מאוזן לאוזן?
הקסם של אולמרט
אפשר לכעוס על אולמרט, לחשוב שהוא חלש, שהוא עושה טעויות קרדינאליות בניהול עם ישראל ומדינתו, שלא היה מנהיג רע כמותו בישראל אי פעם. אבל אי אפשר לקחת ממנו את הקסם שהוא מטיל על סביבותיו.אולי זה נובע מעצם שבתו בכס ראש הממשלה במדינה כל כך זעירה, אך כל כך חשובה בהוויית העולם. אולי זה מעצם אישיותו המגשרת על פערים של מנטאליות, על פערים של שפה, על פערים של דעות. כנראה שרק הג'ינג'י מבנימינה יכול להיכנס אצל מנהיג מוסלמי, שרק לפני יומיים ביקר קשות את התנהלות ישראל בשער המוגרבים, ולגרום לו אחרי שעתיים לדבר בשבח הקשרים עם ישראל ובצורך בהרחבתם. זה שלו - ואת זה אי אפשר לקחת ממנו.
מאז מונה כראש ממשלה לפני 13 חודשים וחצי, נכנס אולמרט ויצא בארמונות נשיאים וראשי ממשלות על פני חצי מהתבל. וושינגטון, פריס, לונדון, מוסקבה, בייג'ינג, מצרים, ירדן, ברלין, רומא ועכשיו גם אנקרה. לכל אחד מהמנהיגים היו משקעים לא קלים עם ישראל - מהתנהלותה אל מול הפלסטינים ועד ליציאה למלחמת לבנון. אבל הג'ינג'י מבנימינה, האיש הקופצני, המשתלח ביריבים, המניפולטור הפוליטי הבלתי נלאה, האיש הזחוח והיהיר הזה, יוצא מהם כאילו היו חברי ילדות שהתרוצצו עמו ברגליים יחפות ובמכנסי חקי בכרמים שסביב לחורבת שוני.
הקסם האולמרטי הזה טוב לעם ישראל וחשוב למדינתה. אחרי פרס קשישא, אולמרט הוא פותח דלתות סדרתי לישראל בעולם. וגם זה לא דבר של מה בכך.
שעתה היפה של דליה איציק
בתוך כעשרה ימים, מיום שלישי ה-6 בפברואר ועד יום ראשון ה-18 בחודש, מטלטלים אמות הסיפים בשלושה מוקדי שלטון מרכזיים בישראל: משרד המשפטים, לשכת הרמטכ"ל ומחרתיים בלשכת מפכ"ל המשטרה, עם פרסום מסקנות ועדת זיילר.במשרד המשפטים במזרח ירושלים נכנס פרופסור דניאל פרידמן במקום שר ששלח את לשונו רחוק מדי. בלשכת הרמטכ"ל, בקומה ה-14 של משרד הביטחון בקריה בתל-אביב, נכנס רמטכ"ל חדש, רא"ל גבי אשכנזי, במקום רא"ל דן חלוץ שהלך לביתו אל מול הלחץ הציבורי בגין הכישלון בלבנון. ביום ראשון צפוי הטלטלה השלישית – כאשר ועדת ורדי זיילר תתלה בשמש הציבורית את הכביסה המלוכלכת של המשטרה בפרשת פריניאן, ואולי תשלח הביתה את המפכ"ל משה קראדי.
זאת עת לימי תשובה לכל מי שיושב בקרון ההנהגה של מדינת ישראל. רגע לפני שהרכבת מתרסקת אל התהום, צריכים היושבים בקטר לקחת צעד לאחור ולעשות חושבים. אמנם נפלא שיש לנו מבקר מדינה קפדן שמטיל אימה על שועי ארץ ובראשם ראש הממשלה. אמנם נהדר שיש לנו חשב כללי שנלחם בשחיתות הציבורית תחת כל עץ רענן ומתסכל שרים. אכן יוצא מהכלל שיש לנו יועץ משפטי לממשלה נטול מורא, שאינו חושש להעמיד גם נשיאים לדין בחשד שאנסו.
אבל כך לא נגיע רחוק. רגע לפני ההתרסקות, כאשר אחרון האזרחים יחשוב שאין כל טעם לגדל כאן ילדים, מישהו בחלונות הגבוהים צריך להשתלט על ההגה. בעוד שנה ומשהו נחגוג שישים. זה זמן מצוין לנסח מחדש את הקוד האתי של מדינת ישראל. מכל המוסדות הישראלים, ראוי לה לכנסת ישראל לעשות זאת. יש שם, גם, מוחות מצוינים. יש שם, גם, אנשי מוסר ודעת. יש לכנסת את כלי החקיקה. יש שם, תחת קורת גג אחד, 120 נבחרים מכל שדרות העם, שיאפשרו קונצזנוס לאומי רחב. ההגה, יו"ר הכנסת דליה איציק (זמנית, וזמנית בלבד), בידיים שלך.
לפנייה לכתב/ת 
