פיצוי ב-5 מיליון למשפחות הרוגות אסון ערד
בית המשפט הורה לעיריית ערד, עמותת הפסטיבל, המשטרה וגופים נוספים לפצות את בני משפחותיהם של חן יצחק ונעמה אלקריב שנהרגו לפני 12 שנים במופע הפרידה של להקת "משינה". הפיצוי הוא על כאב, סבל ואובדן השתכרות של ההרוגות וחלק מבני משפחותיהן
משפחותיהן של חן יצחק ונעמה אלקריב, הנערות שנמחצו למוות באסון פסטיבל ערד בחודש יולי בשנת 1995, יפוצו בחמישה מיליון שקלים. כך קבע היום (ה') בית משפט המחוזי בירושלים. את הפיצוי יצטרכו לשלם עיריית ערד, עמותת "פסטיבל ערד", משטרת ישראל, מגן דוד אדום וחברות נוספות. בני משפחתו של הנער איטן פלד, שנהרג גם הוא באותו אירוע, קיבלו פיצוי בגובה 280 אלף שקלים במסגרת הסכם פשרה.
האסון התרחש כשאלפי בני נוער ניסו להיכנס למופע הפרידה של להקת "משינה". במהלך התנפלות בני הנוער על הכניסות ל'אתרוק' נמחצו למוות שלושת הנערים.
בפסק הדין כתבה השופטת מרים מזרחי כי החליטה שבני משפחות ההרוגות יקבלו פיצוי בגין כאב וסבל בצירוף ריבית.
"אני סבורה כי אין מקום לקבוע את הסכום שייפסק בגין כאב וסבל על פי סכום הפשרה שהושגה בעניינו של איטן פלד ז"ל וכי, מאידך, אין להבחין לעניין הכאב והסבל הכרוך בתהליך המוות לבין שתי המנוחות... יש לפסוק לכל אחת מהן סכום משמעותי אחד בגין הסבל ובגין קיצור תוחלת החיים".
כמו כן נפסק כי בני המשפחות של ההרוגות יפוצו בשל נזקים שנגרמו להם כמו הוצאות קבורה ואבל, הוצאות טיסה וטיפולים של המשפחה בסך של עשרות אלפי שקלים. בנוסף הורתה השופטת מזרחי לפצות את בני המשפחות על אובדן השתכרות של הנערות שנהרגו. החישוב של התובעים היה על שכר של 15 אלף שקלים, כאשר נטען כי לא היה ספק ששכרן העתידי היה עולה על השכר הממוצע במשק. צויין כי נעמה היתה תלמידה מצטיינת, אביה הינה מורה ומחנך ואמה הינה ספרנית. אחיה הבכור הינו רופא ואחותה המתגוררת בארה"ב בעלת תואר בחינוך ועוסקת כמנהלת בית ספר. התובעים טוענים כי חן היתה פונה למקצוע העיתונאות.
אחת הטענות של הנתבעים היתה כי לא הוצגו ראיות על כישוריהן המיוחדים של המנוחות. השופטת מזרחי קיבלה את עמדת הנתבעים והתבססה על פסק דין בית המשפט העליון - פסק דין אטינגר - שם נקבע כי לא די בעדות אבי הקטין המנוח כשמדובר במשפחה שכל אנשיה משכילים ובעלי קריירות מוצלחות כדי להביא לחישוב שהינו על פי השכר הממוצע במשק. השופטת קבעה בהתאם להדרכת בית המשפט העליון כי דרך החישוב הראויה צריכה להתבסס על 30 אחוז מבסיס השכר הממוצע במשק והעמידה את הפיצוי בגין השנים האבודות על 806 אלף שקלים למשפחתה של חן ו-788 אלף שקלים למשפחה של נעמה.
בנוסף קבעה השופטת גם פיצוי של הפסד השתכרות להוריה של חן. אמה של חן, סרינה, שעבדה כמניקוריסטית במכון לקוסמטיקה בארה"ב ולא הצליחה לחזור לעבוד לאחר המקרה ואביה שהיה בעל עסק בארה"ב וגם הוא איבד את עבודתו. השופטת קבעה כי יש להישען על-כך שהפסד ההשתכרות של הזוג יעמוד על 240 אלף דולר. לגבי הפסד ההשתכרות של הוריה של נעמה, השופטת קבעה כי אין מקום לפסוק פיצויים בעניין זה. בנוסף פסקה השופטת כ-750 אלף שקלים שכר טרחת עורכי דין שישולמו על ידי הנתבעים לעורכי הדין חיים כהן, ואתורי צבי ושירה זכריה.
לפנייה לכתב/ת 
