שתף קטע נבחר
 

"בשנתיים הקרובות אני בבית עם התאומים"

הרצל דוניארי מנהריה בחר להפוך לעקר בית: "אני מרחם על אשתי שלא זוכה להיות עם הילדים"

הרצל דוניארי ‭(52)‬ מנהריה, החליט שהוא יישא לבדו בעול גידול התאומים, מור הבן ורומי הבת, בני שלושה חודשים וחצי - לפחות במשך השנתיים הקרובות.

 

הרצל ואשתו ענבל ‭,(30)‬ בעלת מספרת "ענבל" בנהריה, נישאו לפני 6 שנים. קודם לכן הייתה להרצל חנות אופנה, ומאז שהוא עם ענבל הם עובדים יחד במספרה. אולם מאז שנולדו התאומים המשיכה ענבל לשאת בעול העבודה והפרנסה - והרצל החליט להפוך לעקר בית במשרה מלאה פלוס. הוא המטפל בתאומים, המאכיל, המחתל, המכבס, המבשל והמנקה. ענבל עובדת ומפרנסת.

 

"אין סדר יום. אין יום ואין לילה. אני מתעורר כשהם מתעוררים ומאכיל אותם כל ארבע שעות. החלפת טיטולים הפסקתי לספור‭,"‬ הוא אומר.

 

במשך היום הוא מדבר אליהם, משמיע להם קלטות ומוזיקה, משחק איתם, ובימים יפים יוצא איתם לסיבוב בעיר. "לקראת הצהריים אני מבשל, ואשתי באה להפסקה של חצי שעה לארוחה משותפת. בלילות אני מתעורר אליהם. אני משתדל שענבל לא תקום, כי קשה לה. אני מעדיף שהיא תנוח. אבל כששניהם מתעוררים ביחד היא עוזרת לי. גם כשהם שקטים מדי ולא מתעוררים אני קם, כדי לראות מה קרה. אני מלטף אותם, רואה שהם זזים וחוזר לישון - עד כמה שאפשר‭."‬

 

הרצל אינו מסתיר את הנאתו מגידול הילדים. "זה כיף אמיתי וחוויה לא נורמלית. כל יום אני מגלה משהו חדש אצלם. האמת היא שאני מרחם על ענבל שלא זוכה להיות איתם.

 

"אין אצלנו שום חלוקה. אין אני עשיתי את זה ואת תעשי את זה. הכל עלי - בכיף ובאהבה גדולה‭,"‬ מסכם הרצל.

 

וגם לענבל אין טענות, להפך. "הרצל הוא הבעל המושלם, היא אומרת. אני מתחילה את העבודה בתשע בבוקר ועד שבע בערב אני על הרגליים. לפחות בצהריים אנחנו אוכלים ביחד. אני מתגעגעת לילדים ומתקשרת אליו מדי פעם לשאול מה קורה. בערב אני גמורה, אבל התאומים האלה נותנים לי את הכוח להמשיך הלאה".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים