הרפורמים לאלוף שטרן: די להחמרה בהליך הגיור

"אנחנו מודאגים מנורמות התנהלות מטרידות ולא ראויות של בתי הדין המיוחדים במערך הגיור האזרחי חודרות אט-אט למערך הגיור הצבאי", כך כותבים במרכז לפלורליזם יהודי לראש אגף משאבי אנוש, האלוף אלעזר שטרן.

המרכז, המשמש כזרוע המשפטית של התנועה הרפורמית בישראל, מציג בפנייתו לשטרן חמש החלטות אשר ניתנו על ידי הרבנות הצבאית הראשית במרוצת החודשים יולי 2006 – נובמבר 2006, אשר יש בהן ביטוי, לטענת הרפורמים, להחמרת הגיור במערך הגיור הצבאי.

בדוגמאות שצירף המרכז מובא סיפורה של החיילת א'. לדבריהם, בית הדין ביקש ממנה לחבור למשפחה מאמצת נוספת, שונה מזו שכבר יש לה, וזו אמורה לשלוח מכתב המלצה לבית הדין באשר למידת קיום המצוות שלה. רק אז יועבר התיק שלה לדיון בדבר החלטה על טבילתה.

במקרה של החיילת ת' דורש בית הדין לוודא כי החיילת לובש חצאית ושרוולים עד המרפק. במקרה של החייל י. א. בית הדין החליט לקבל אותו לחיק היהדות, זאת לאחר שיקבל על עצמו עול מצוות ואת מצוות הטפת הדם (ברית מילה סמלית למתגיירים). אולם, לפני כן, עליו להביא מכתב המלצה מרב היחידה, או ממפקדו או מחבר ליחידה, שאכן הוא מניח תפילין מדי יום ומגיע לבית הכנסת לעיתים מזומנות.

במקרה של פ' החליט לאשר בית הדין את גיורו, לאחר טבילה והטפת דם, אך רק לאחר ששליח בית הדין יוודא כי הוא חובש כיפה, לובש ציצית ומשתתף בקביעות בתפילת מנחה בבסיס. החייל א' נתבקש להגיע לשיחה בבית הדין על מנת שיוכיח בקיאות בענייני ברכות ותפילות.

הרב הרפורמי, גלעד קריב, החבר בהנהלת המכון המשותף ללימודי יהדות, אמר בשיחה ל-ynet כי "במשך שנים הייתה מערכת הגיור הצבאית קרן האור היחידה בתחום הגיור. בשעה שהמערכת האזרחית נקטה מדיניות נוקשה ומחמירה בצורה קיצונית. המערכת הצבאית אימצה מדיניות גיור מזמינה ומקבלת. היא הקפידה על כללי גיור אורתודוכסי, אך בגישה הלכתית מתונה". "לצערנו", אומר קריב, "בחודשים האחרונים אנחנו עדים לחילחול הנורמות האזרחיות במערכת הגיור הצבאית, מגמה אשר מעמידה את כל מפעל הגיור בצה"ל בסכנה".

לטענתו, עד לאחרונה, "המערכת הצבאית בדקה שהמתגיירים למדו, הפנימו והם מתכוונים ברצינות לנהל אורח חיים יהודי, אבל מעולם לא הונהגה משטרת מצוות. לא יכול להיות שבצה"ל יעקבו אחרי חיילים וחיילות כל יום אם הם מניחים תפילין או לובשות חצאיות. צה"ל הוא צבא העם והוא לא יכול להתנהל כמו חצר אדמו"ר או בדרך שבה בדרך שבתי הדין הרבניים האזרחיים מתנהלים".

הגיור הוא אולי הנושא החם ביותר, אליו נדרש הממסד הדתי בשנים האחרונות. קיימות גישות רבות כלפי הגיור. יש המחמירים מאוד, ויש הדורשים להקל עד כמה שאפשר, במיוחד לנוכח אתגרי התקופה בפניהם ניצב העם היהודי. כאמור, עד שנות ה- 90' הנושא לא עמד בראש סדר היום בישראל. כשהחלה העלייה ממדינות חבר העמים לישראל, עלו גם כ-300 אלף עולים אשר אינם מוגדרים כיהודים על פי ההלכה, אלא רק מתוקף חוק השבות.

מאות מתגיירים בכל שנה

צה"ל אשר תמיד ראה עצמו כצוהר הכניסה לחברה הישראלית, נדרש אף הוא לנושא במסגרת הקורס "נתיב" והרבנות הצבאית החלה מפעילה בשנים האחרונות מערך גיור לחיילים.

בשנים 2002-2003 גוירו עשרות חיילים בלבד בצה"ל ובין השנים 2004-2006 גוירו מאות בכל שנה (בין 450-650). מתחילת השנה הנוכחית גוירו כבר מעל 100 חיילים.  

כמעט כל העוסקים בתחום הגיור, אם לא כולם, מאמינים כי העם היהודי נמצא כעת בדקה ה-90 בכל הקשור לסוגיית הגיור. קריב מאמין שאם לא נצליח בזמן הקרוב למתן את ההקצנה בבתי הדין, ובמיוחד אלו הצבאיים, "למעשה הפסדנו את ההזדמנות ההיסטורית שהייתה לנו לקרב את עולי ברית המועצות, אלו שאינם נחשבים כיהודים, החיים בישראל". "אם לא נעשה כן", הוא מעריך, "ניוותר עם קבוצה של מאות אלפי עולים שרוצים לחיות בישראל, להיות חלק מהעם היהודי אבל התייאשו באופן מוחלט מהסיכוי שלהם לעבור גיור".

הרב מלמד התריע: "הגיור הצבאי שיטחי"

אולם, בניגוד לקריב, יש המפקפקים באמינות הגיור הצבאי, במתכונתו הנוכחית. לאחרונה נשאל הרב זלמן מלמד האם יש להתגייס לצבא ולעבור את הגיור במסגרתו, או שמא לדחות את השירות, ללמוד בישיבה, ולעבור באמצעותה גיור. השאלה הופנתה לרב מלמד באמצעות אתר האינטרנט של ישיבת בית-אל על ידי אחד הגולשים. מלמד ענה לו כי "מן הנכון ללכת לישיבה וללמוד באופן יסודי על היהדות". לתשובתו צירף המלצה ללימודים במכון-מאיר בירושלים, שם ישנו אגף לדוברי רוסית. "לעומת זה הגיור בצבא הוא שטחי ולא מושלם", מתריע מלמד, "חלק מהעוברים אותו עושים זאת באופן פורמלי ולא באמת. ואם עושים גיור נכון לעשותו בלב שלם". 

גורמים צבאיים מסרו בתגובה כי "אנחנו לא מבינים את המכתב הרפורמי מכיוון שלא חל שום שינוי בשנתיים וחצי האחרונות. בעבר (עד 2003) היה הרכב של אב בית דין אחד והיו מגיירים עשרות חיילים בלבד בשנה. כדי להגדיל את התופעה המבורכת של גיור בהיקף גדול נאלצנו להביא אנשים מבחוץ".

מדובר צה"ל נמסר בתגובה כי "בשנים האחרונות חל גידול משמעותי במספר החיילים המתגיירים בצה"ל. בעקבות עלייה זו הורחבו בהתאמה הרכבי בתי הדין (מהרכב אחד לשלושה). הרבנות הצבאית הראשית פועלת על-פי אמות המידה ההלכתיות המקובלות, כמו שפעלה בעבר. נציין כי בשלוש השנים האחרונות לא חלו שינויים בקריטריונים לגיור בצה"ל".