הורים סרבני חיסון: טובת הילד או חוסר אחריות?

עם הזמן האנטגוניזם שלה לגבי החיסונים הלך והחריף. "תינוק מלידתו ועד גיל שנה מקבל 25 מנות חיסון עם כל מיני סוגים של חיידקים ונגיפים שמוחדרים לגוף", היא אומרת. "זה נורא. זה לא משהו שהטבע תיכנן".

לדבריה, אחת הדוגמאות לחוסר ההרמוניה של החיסון עם הטבע היא החיסון נגד דלקת כבד נגיפית (הפטיטיס B), שניתן לתינוק מיד אחרי לידתו. "הפטיטיס B מועברת דרך מזרקים מזוהמים, מנות דם מזוהמות או כאשר האם היא נשאית של המחלה", אומרת דנה. "בחדר הלידה הכל סטרילי, כך שהסיכוי שהיילוד יידבק שם הוא אפסי. הרבה יותר הגיוני לבדוק אם האם נשאית במקום לתת אוטומטית את החיסון לכל התינוקות".

דנה מתריסה גם נגד החיסון לאבעבועות רוח, והפעם מפנה אצבע מאשימה גם כלפי ההורים: "החיסון הזה מיותר. כולנו - כל בני משפחתי, כולל בתי - חלינו באבעבועות רוח, ושום דבר רע לא קרה לנו. ההורים פשוט לא רוצים להיות בבית עם הילד ולטפל בו. מרוב שרוצים שהכל יהיה בסדר מגזימים בצורה עיוורת".

לדברי דנה, התקשורת משתפת פעולה עם רשויות הבריאות ומסתירה נתונים על "מחדלי החיסון", כהגדרתה. "התקשורת מסייעת למשרד הבריאות לטאטא מתחת לשטיח את כל האסונות. לא מביאים לידיעת הציבור את כל הסיכונים. לא מספרים לנו על ילדים שנפגעו בעקבות חיסונים. אני בעלת דעה עצמאית ולא מקבלת כפשוטו כל דבר שאומרים לי. החלטתי שאני מעדיפה לקחת את הסיכון ולא לחסן את הבת שלי, ולא להתמודד עם הסכנה שייגרם לה נזק מתופעות הלוואי של החיסונים".

מיכל (35), שעוסקת בתחום התיאטרון, ובעלה, איש הייטק, הורים לילדה בת 3, החליטו גם הם לא לחסן את בתם. "נראה לי אכזרי לנעוץ מזרק בתינוקת רכה שלא לצורך", אומרת מיכל. "אני מאמינה שהבת שלי, שחיה בבית מוגן וקיבלה הנקה, לא תידבק במחלות האלה. בכל פעם שהילדה חולה ועולה לה החום אני מברכת על כך שהחלטתי לא לחסן אותה. אני יודעת שהמערכת לא מבולבלת, שיש לה הגנה טבעית, שלא זוהמה על ידי חומרים זרים שחדרו לדם שלה. הבת שלי גם מעולם לא קיבלה אנטיביוטיקה.

"זה מרגש להיות ליד ילדה שנותנת לגוף שלה לעשות את שלו. כשהיא חולה לוקח לפעמים הרבה זמן עד שהיא מחלימה, אבל זו הדרך הטבעית והנכונה. אני לא אומרת שבעתיד לא אחסן אותה, אבל נכון לעכשיו אני משוכנעת שתופעות הלוואי מהחיסונים יכולות רק להזיק".

המסמך שגרם לפאניקה

דנה ומיכל לא לבד. לפי ההערכות, מאות הורים בישראל, רבים מהם בעלי השכלה אקדמית, מסרבים לחסן את ילדיהם, בעיקר מתוך חשש מתופעות לוואי או התנגדות לרפואה הקונבנציונלית. התוצאה העגומה: עשרות מקרי הדבקה מדי שנה במחלות נגיפיות וחיידקיות קשות, שכבר כמעט אינן מופיעות במדינות המערב בזכות החיסונים.

לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי, ישראל ניצבת בראש טבלת המדינות ששיעור המתחסנים בהן הוא הגבוה ביותר. 90-96 אחוז מהציבור הישראלי קיבלו חיסונים כאלה ואחרים. למרות הנתונים המעודדים האלה, 422 ישראלים חלו בשנתיים האחרונות במחלות שיש להן חיסון, כמו חזרת, חצבת, אדמת, דלקת חיידקית של קרום המוח ודלקות כבד (הפטיטיס) מסוג A.

עליית המדרגה בבהלת החיסונים התחילה בשנת 1998, אז פירסמו 13 חוקרים בריטים מסמך שקבע שהחיסון המשולש (MMR) נגד חצבת, חזרת ואדמת עלול לגרום לאוטיזם. בשנה שעברה חזרו בהם עשרה מהחוקרים והצהירו שהמחקר הקודם היה קטן ולא משמעותי מדעית ושלא נמצא קשר בין מתן חיסונים לאוטיזם. גם ארגון הבריאות העולמי מצא שחיסוני MMR בטוחים לחלוטין.

בשנת 2003 דווח על התפרצות של מחלת החצבת בירושלים: יותר מ-50 ילדים לקו במחלה, אף אחד מהם לא קיבל את החיסון. 40 מהילדים שחלו מתרכזים בתשע משפחות. באחת המשפחות האלה נדבקו 12 ילדים במחלה.

לפני כשנתיים מת נעם פיינגולד, בן 7 מירושלים, ממחלת החצבת. זה היה מקרה המוות הראשון מהמחלה מאז שנת 1994. פיינגולד אושפז במחלקה לטיפול נמרץ בבית החולים הדסה הר הצופים כשהוא סובל מחום גבוה וקשיי נשימה. מבירור שנערך עם הוריו התברר שהילד לא חוסן נגד חצבת. משרד הבריאות גילה שגם אחיו של הילד, בן למשפחה חרדית, אינם מחוסנים נגד המחלה. הם חוסנו ברגע שהתגלה שאחיהם לקה בה, ולמרות זאת שתיים מאחיותיו פיתחו את סימני המחלה.

בחודש אוגוסט האחרון לקתה ילדה בת 5 בסיבוך של אבעבועות רוח וכמעט מתה. כמה ימים אחרי שחלתה התחילה הילדה לפרכס והובהלה לחדר המיון של בית החולים הלל יפה בחדרה, שם הוגדר מצבה כקריטי. התברר שהילדה לא קיבלה את החיסון.

לי זה לא יקרה

"רוב ההורים שמתנגדים לחיסונים ניזונים ממידע לקוי, שלעיתים בא לשרת אינטרסים של גורמים פרטיים שרוצים לקדם את עצמם", אומר ד"ר איתמר שליט, מנהל המחלקה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי לילדים שניידר ויו"ר האיגוד הישראלי למחלות זיהומיות.

"יש הורים שחושבים שילדים לא מחוסנים בריאים יותר, אבל מי שבא לבתי חולים ורואה את כל פגועי המוח כתוצאה מסיבוך של אבעבועות רוח, מבין את המחיר של אי התחסנות. אלה בדיוק האנשים שאומרים 'לי זה לא יקרה'. הם לוקחים את הסיכון, אבל התוצאה בסופו של דבר הרסנית".

לדברי ד"ר שליט, הורים שאינם מחסנים את ילדיהם מסכנים לא רק אותם אלא גם אחרים. כך למשל תינוק בן חודש שטרם חוסן או חוסן רק בחלק ממנות החיסון הצפויות לו, עלול להידבק בקלות מילד שלא חוסן ונושא את הנגיף או החיידק המסוכן.

כבר שש שנים משווק בישראל החיסון נגד אבעבועות רוח, שנכנס כבר לשגרת החיסונים בארה"ב ובמדינות רבות באירופה. אלא שבישראל הוא לא חלק מתוכנית החיסונים של משרד הבריאות ורק כ-40% מהתינוקות זוכים לקבל אותו.

מדי שנה מתאשפזים כ-350 ילדים בארץ כתוצאה מסיבוכי אבעבועות רוח. 2-1 מהם מתים בעטיים. בגיל מבוגר המחלה עלולה להתבטא בצורה קשה ואף קטלנית. נגיף הווריסלה, הגורם למחלה, עלול להוביל לסיבוכים קשים, כמו דלקת מוחית, שיתוק של עצב הפנים ועוד. כעשירית מחולי האבעבועות ילקו בעתיד בשלבקת חוגרת.

ועדה מייעצת של משרד הבריאות בראשות מומחים למחלות זיהומיות כבר הזהירה שחיסון חלקי של האוכלוסייה מסכן משמעותית את אוכלוסיית המבוגרים, והמליצה להוסיף את החיסון לשגרת החיסונים. אך הורים רבים מסרבים לחסן את ילדיהם נגד אבעבועות רוח בטענה שזו מחלה "שגרתית", שגם הם חלו בה בעבר ודבר לא אירע להם.

תחליפים לעשירים בלבד

ד"ר צחי גרוסמן, מומחה ברפואת ילדים, טוען שבשנים האחרונות קיימת עלייה מסוימת בשיעור ההורים שמסרבים לחסן את ילדיהם. "הורים ניזונים מאתרי אינטרנט שמעניקים להם מידע שגוי, ולא מקפידים לקרוא מידע רפואי", הוא אומר. "יש מידע נגיש ואמין הן על תופעות הלוואי של החיסונים והן על היתרונות המובהקים שלהם. יש מספרים מדויקים. איש אינו מסתיר דבר".

לדבריו, יש מכנה משותף בין רוב ההורים שמסרבים לחסן את ילדיהם. "בחלק גדול מהמקרים מדובר באנשים מאזורים סוציו-אקונומיים מפותחים, שמוצאים חלופות טבעיות או הומאופתיות לחיסון. הרבה יותר קל להורה ברמת אביב להגיע לרפואה משלימה מאשר להורה מאופקים או שדרות".

"העובדות מוצקות ונמצאות בכל מקום", מוסיף ד"ר שליט. "יש מידע רב להורים הן באתר משרד הבריאות והן בספרות הרפואית. איש מאיתנו לא מקבל גרוש מחברות התרופות שמייצרות את החיסונים. כל הפעילות שלנו מיועדת אך ורק לשלום הילדים. אין שום ספק היום שהחיסונים מצילים חיים".

משרד הבריאות לא מחייב חיסונים בחוק. "במדינות נאורות לא מחייבים להתחסן. חיסונים הם זכות ולא חובה", אומרת ענבל יעקובס-מימון, מ"מ דובר משרד הבריאות. "עם זאת, נעשים מאמצים גדולים לשכנע את הציבור באמצעות הסברה, הן ברמה הפרטנית והן על ידי פעולות הסברה לציבור הרחב שמקיימת המחלקה לחינוך לבריאות. ההסברה נעשית באמצעות עלונים, פוסטרים, סרטי הדרכה ותוכניות טלוויזיה, בעיקר כאלה שמכוונות להורים ולילדים. במקביל נעשה מאמץ להסברה בקרב הורים בטיפות החלב, תוך מתן תשומת לב רבה להורים שמעלים ספקות או חשש מביצוע החיסונים".

• הכותב הוא מתמחה ברפואת ילדים בביה"ח ספרא בתל השומר וכתב הבריאות של ynet.