פער הגילים - להשאר איתו למרות ההבדלים?

שאלה:

האם ניתן להתגבר על פער הגילים? מדובר על 16 וחצי שנים. אני בת 32 ובעלי בן 48, נשואים כבר 7 שנים (אבל יחד כבר 11 שנים) ויש לנו שתי בנות קטנות.

עכשיו אני מרגישה את כל מה שאמרו לי שיקרה, כמו ה"חוסר" בבילויים, החברים שמשתנים מעת לעת, הצרכים השונים בהכנת אוכל וניקיון הבית וראיית חיים אחרת. בעלי מאוד מאושר בחלקו ואני עדיין מתלבטת ולא יודעת מה אני רוצה בשלב זה בחיים. בשש השנים האחרונות עסקתי בעבודה עם ילדים, בגנים ומעונות שונים וגם בביתי שלי. עכשיו בא לי לפרוח ולצאת לעבודה, ויש הרבה מהמורות בדרך, מה שלא היה קורה אם הייתי רווקה ובלי ילדים. מה עושים?

תשובה:

ראשית, אתייחס באופן כללי לנושא של פער הגילים:

במשך דורות רבים ההסדר המקובל בזוגיות בין גבר לאשה היה, אשה צעירה שנישאת לגבר מבוגר. יש תרבויות בהן הפרש זה היה גדול מאד, וגם כיום ניתן למצוא מדינות בהן מחתנים נערות צעירות עם קשישים, מטעמים כלכליים בעיקר. בחברה המערבית, הנורמה הרווחת היא עדיין, גבר מבוגר בהפרש של 2-6 שנים מהאשה, כשהפרש זה משרת צורך קדום של שני המינים, כמו גם מוסכמה חברתית.

במה זה תורם? לאשה צעירה, גבר מבוגר יותר מהווה משענת כלכלית וחברתית. הוא מספק לה תשתית בטוחה כדי שהיא תוכל להקדיש את זמנה ומירצה למשימת ההולדה וגידול הילדים. עבור גבר, מבחינה ביולוגית, לאשה צעירה יש יתרון בכך שהיא מאפשרת הולדה של מספר גדול יותר של צאצאים. מה גם שאשה צעירה (ויפה) הפכה להיות סמל סטטוס. גבר מצליח מתגדר באשתו הצעירה כסמל להצלחתו, כוחו ועושרו (עיין ערך פפושדו).

הסדר זה עדיין די שכיח, אם כי ניתן לראות שינוי מסויים. בקרב נשים עצמאיות כלכלית, שיש להן אפשרות לספק לעצמן את התשתית לגידול צאצאים, הצורך בבן זוג שיסמל בטחון והגנה פוחת. ניתן לראות היום יותר ויותר נשים ש"מרשות לעצמן" להינות מבן זוג צעיר, איתו הן יכולות להרגיש שוויוניות, ולטפח תחומי ענין ובילוי משותפים.

יוצאים מהתבנית המחשבתית

וכעת, תגובתי לשואלת: נראה לי, שהבעיות שאת פוגשת בשלב זה של חייך נוגעות לעוד תחומים. כפי שתיארתי בהקדמה, ייתכן שבן זוגך התאים לצרכייך לפני 10 שנים, אז קיבלת ממנו בטחון ותמיכה והקמתם ביחד משפחה. היום את כנראה מרגישה רצון להתפתח, לפרוץ דרכים חדשות ולהתרחב. אז נכון שלא קל לנהל משפחה עם פער גילים, אבל גם להיפרד ולבנות חיים חדשים, עם שתי בנות קטנות, זו משימה לא פשוטה ודורשת חשיבה מרובה. לכן, לפני שאת עושה צעדים בלתי-הפיכים, הייתי מציעה לך לעצור ולשאול את עצמך כמה שאלות:

• מה היתה המטרה המקורית בהקמת הקשר והמשפחה עם בעלך?
• האם המטרות הללו עדיין רלוונטיות?
• מה המטרות החדשות שלך?
• האם ניתן לממש, לפחות חלק מהן, גם במסגרת חיי הנישואין?
  

תהליך של טיפול אישי יוכל לסייע לך לענות על השאלות החשובות לגבי המשך דרכך. בכל מקרה, תני לעצמך זמן ארוך להשתהות ולחשוב מה טוב עבורך ועבור ילדייך.

• עירית קליינר-פז היא פסיכולוגית קלינית, מטפלת אישית וזוגית, מרצה ומדריכה. ניתן לשלוח באימייל שאלות, ותשובות נבחרות יתפרסמו בטשטוש הפרטים המזהים. לצערנו, אין אפשרות להשיב אישית על הפניות.
  

האתר של עירית