מבחן חברון
שרים בממשלה ביקשו לקיים ביום ראשון הקרוב דיון כדי להכריע בשאלת גורלו של בית המריבה, אך דיון כזה לא יתקיים השבוע. המתנחלים מקווים שממשלת אולמרט תיתן לגיטימציה ליצירת רצף יהודי בעיר. עמיר פרץ ייוותר ככל הנראה היחיד שיצביע על הסכנה הצפויה וידרוש את הפינוי. ביקור בבית בחברון, שאפילו שמו הוא נושא למחלוקת פוליטית
"הוא לא מקשיב. סגור זה, סגור", מלמל אלי החייל, בן אולי 20. כשנרגעו הרוחות, הוא התפנה כבר למשימה הבאה, לכוון קבוצת ילדים וילדות בני 8 עם ילקוטי בית-ספר על הגב, לדרך עוקפת מסביב לבית הבעייתי. "החיילים האלה עצבנים מדי", הסביר הפלסטיני, רועד מעצבים, מתיישב על כורחו על אבן, מחכה לעבור אל ביתו מעבר לסמטה הצרה. עוד תקרית רעה נמנעה ליד "בית השלום".
ישי בבית בחברון. צילום: דודי ועקנין
אתמול (יום ד') בצהריים מגיע לכאן השר אלי ישי, סגן ראש הממשלה, ברכב ממוגן של המועצה האזורית שומרון. כשהרכב עוצר מול בית העלמין המוסלמי שמעבר לסמטה, מעליו מתרוממים בתי הפלסטינים המאוכלסים בצפיפות, אומר לי ישי שהוא לא מפחד, למרות שכפו עליו ללבוש אפוד מגן. "זה בית יהודי", הוא אומר, נכנס לפגוש את נועם ארנון, ברוך מרזל וחבריהם שוכני הבית, מחזק את ידיהם וקורא להם לא לנקוט שום צעד אלים. "חברון היא שלנו מאז רכש אברהם אבינו את מערת המכפלה, וכל יהודי שרכש בה בית כחוק, יכול לגור כאן", אמר.
ליד הדלת ניצבה חבורת מתנחלים חובשי כיפות ברסלב על הראש ועם רובי אם-16 מוצלבים על החזה, מחסניות בהכנס. "עיתונאים לא נכנסים", הם אומרים. רק
מאמצי שכנוע קדחתניים של יועץ התקשורת של השר ישי, רועי לחמנוביץ', מאפשרים לבסוף את כניסתנו פנימה. מתנחלי הבית אינם אוהבים תקשורת כי הם חושבים שעשינו להם עוול, בין היתר מכיוון שהבית הזה מכונה אצלנו - "בית המריבה". הם מעדיפים את השם שהם נתנו לבית שבלב העיר העתיקה של חברון - "בית השלום".
המחלוקת אינה סמנטית בלבד. הריב על השם רווי תעמולה ויצרים. אנשי חברון, שהתיישבו על אם ציר המתפללים מקרית ארבע למערת המכפלה, יודעים שמדובר בנקודת מבחן. אם הממסד האולמרטי, הנוטה לכך ממילא, יאפשר להם להחזיק בקניין, הרי שתהא בכך פריצת דרך. הם יוכלו להשיג תורמים רבים שירכשו בתים רבים בלב עיר קברי האבות בכסף מלא. הם יוכלו ליצור רצף התיישבותי בין קרית ארבע לתל-רומיידה. הם יוכלו לקבוע עובדה שתקשה אחר כך, אם ירצה מישהו חלילה וחס לפנותם.
השם "בית השלום" עשוי להיות, אם כך, נקודת מוצא מצוינת. הממשל של אולמרט יכול לבלוע את זה בלי קושי. עוד נדבנים יהודים עלומי שם יתנו מאות אלפי דולרים - ואם צריך גם מיליונים, כפי שנתנו את 750 אלף הדולר בהם נרכש קניון החנויות הזה בלב האוכלוסייה הערבית של העיר חליל. "אין שום בעיה לגייס גם מיליארד דולר לקנות כאן בתים מערבים", אומר לנו אחד המבקרים בבית אתמול. "הבעיה היא רק לקבל את העובדה שאכן מדובר בהליך חוקי, שיהודי יכול לרכוש בית בלב חברון".
"אין לי שום בעיה עם קניית הבית הזה, או רכישת בתים אחרים בחברון", אמר לנו השר ישי, שעזב אתמול את עיסוקיו הבוערים ובא לחזק את ידי 12 המשפחות ו-20 הבודדים בבית המריבה, שעה קלה לפני שאנשי המשטרה הביאו להם את צווי הפינוי שהוצאו בהוראת שר אחר, שר הביטחון עמיר פרץ. "זהו שטח שנותר בחזקת ישראל על פי הסכם חברון. לא מדובר במחלוקת משפטית, או מחלוקת ביטחונית. מדובר פה בזכויות קניין יהודיות של בית שנרכש בכסף מלא".
פרץ יישאר לבד?
ערב לפני הודיע היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, שאין עילה מיידית לפנות את התושבים. זאת לא פלישה טרייה, כי היהודים רכשו את הבית. אין בעיה ביטחונית מיידית, כי הצבא אומר כך. לכן אי-אפשר לפנות את התושבים לאלתר, קבע. שר הביטחון פרץ לא קיבל זאת. "המדינה קובעת את המדיניות. אני, כשר הביטחון שלו זכות הריבון בשטח, מבקש למנוע התיישבות בשטח שמעורר מחלוקת ומצוי בנקודת חיכוך עם הפלסטינים. אלה הם קווי היסוד של הממשלה, להגיע לפשרה עם הפלסטינים. לא ליצור מוקדי חיכוך חדשים", אמר.
אבל עמיר פרץ, כך זה נדמה, נמצא לבד. שרי קדימה, ובראשם רוני בר-און המקורב לאולמרט ולא היה נוקט צעד כזה ללא תאום עימו, יצא חוצץ נגד פרץ והחלטתו לפנות המתנחלים. גם שרי ש"ס ובראשם ישי, שנועד רגע לפני שבא לחברון עם ראש הממשלה, תומכים בהשארות היהודים שם, בצורך להקים רצף יהודי בין קריית ארבע, מערת המכפלה ותל-רומיידה. בישיבת הממשלה שתכונס בנושא יאמרו השרים דברים ברוח זאת. ראש הממשלה יתמוך בהם, כנראה. השרים ביקשו לקיים דיון ביום ראשון הקרוב, אך הדיון יתקיים במועד אחר.
כך יקרה שפרץ יוותר עם הקול השפוי, המבקש למנוע שפיכות דמים, לבדו. מבחינתו, מדובר בתמונה הזויה שבה קומץ יהודים בעלי שליחות משיחית,
המבקשים להשתלט על העיר העתיקה בחברון, יושב בתוך המון פלסטיני זועם על הגוף הזר שנשתל בתוכו. אבל פרץ יושב בממשלה ישראלית שתומכת במהלך שאם יתממש, עלול להצית מחדש אש בחברון, ולא רק בה.
אבל אם תשאלו את המתנחלים במקום, תגלו ששוב התקשורת מדברת שטויות. "אנחנו חיים בשלום עם הסביבה" טוען ברוך מרזל, "הערבים פה מקבלים אותנו יפה מאוד. אין שום מתח. כל יום עוברים כאן מאות פלסטינים ואין שום חיכוכים או מחלוקת".
"הפלסטינים, בניגוד אליכם העיתונאים, מבינים שזה בית שנקנה על ידינו - ועכשיו אנחנו שכנים טובים", אומר אחד הצעירים היהודים שבפתח הבית היהודי השנוי במחלוקת שבלב חברון. "הם קיבלו אותנו בברכה". לנו היה קצת קשה להבחין בזה.