חמין וגעגועים - זכרונות מהונגריה, 1944

כמה רגעים היו כל מה שהפריד בשנת 1944 בין סבתא ננה, שהייתה אז עלמה כבת 27, לבין המוות. בתוך הבניין ברחוב פוז'וניי בבודפשט הצטופפו מאות יהודים, שאחזו כמותה במכתב חסות של בית המלוכה בשטוקהולם, שהנפיק דיפלומט אלמוני בשם ראול ולנברג. מצוידת במסמך דומה משגרירות הכס הקדוש, שקיבלה בדרך לא דרך, מצאה גם היא מגן מה מציפורניהם של הנאצים.

אלא שכבר אז הייתה מלאת מרץ חסרת תקנה. הגעגועים למשפחה שנשארה מאחור בבית שברובע השמיני הציפו אותה והיא החליטה: "אני חוזרת הביתה". רגעים מאוחר יותר, כך סיפרה לנו שנים אחר כך, עוד בטרם התרחקה משם ממש, שמעה את הדי יריות. חמושים הונגרים שהגיעו למקום, הורו לרבים שחסו בבניין לצאת ממנו, הובילו אותם אל גדות הדנובה הכחולה הסמוכה וירו בהם. גם היום יש מי שמכנים בצער את הנהר - הדנובה האדומה.

אוגוסט 1944

יחידתי היקרה,

קבלתי את גלויתך. מיותר לומר איזו שמחה גדולה הסבת לי. אני מבקש מאלוהים שישמור עלייך בריאה גם בהמשך. את בחירת שם ילדנו אשאיר לחלוטין לבחירתך. את הרי יודעת, מה שמוצא חן בעינייך, מתאים גם לי. יש לי רק בקשה אחת. אם זה אפשרי, התנצרי לטובת ילדנו שייוולד. דברתי על כך רבות עם פישטה (Pista - אחיה של סבתא ננה, ע.ו.) והוא מסכים איתי. אם בעזרת השם אחזור הביתה, גם אני אלך בעקבותייך. אם את לא יכולה לסדר את זה לפני הלידה, אל תתני לימול את הילד. אבל אני מקווה שלא יהיו מכשולים לעניין. חוץ מזה, אני מרגיש טוב. הצלחנו לשמוע חדשות גם ממיקלוש (Miklos - אחיה של סבתא ננה, ע.ו.), אבל הוא רחוק מאתנו.

אני ממתין חסר סבלנות לתשובתך.

מיליון נשיקות מבעלך הדואג, שתמיד איתך במחשבות, ארתור (Artur)

אוגוסט 1944

יקירי, חיים שלי,

קבלתי את גלויתך שלה מאוד שמחתי, באמת כבר חיכיתי מאד לקבלה. באמת, אינני מבינה מדוע לא קיבלת את גלויתי שאותה כתבתי בשמחה רבה. יקירי, תודה לאל אני מרגישה טוב. אני שמחה מאד שגם אתה חש בטוב כי אני מתגעגעת אליך מאד. אני כבר רשומה בבית (כנראה בית המחסה ברחוב פוז'וניי, ע.ו.), סדרתי את זה השבוע וכבר מחכים לי מאד. בעזרת השם החודש ייולד ילדנו, אני כבר מחכה מאד, רוצה לחבק את הילד שלך. אני מקווה שהשם יעזור וגם אתה תראה אותו כמה שיותר מהר כי רק אז יהיה אושר אמיתי, כשנוכל ביחד לחבק אותו. בבית כבר כולם כל כך מחכים, כולם רוצים בן ואמרו שאם יהיה כמו אבא שלו אז הוא באמת יהיה יפה. אני באמת מבקשת מאלוהים שאוכל להביא לעולם ילד בריא וחזק.

אני שמחה מאד שאתה עובד במקצוע שלך. יקירי, האחים שלך וההורים שלך, כולם מרגישים טוב, תודה לאל. עם כולם אני נפגשת. אביך היה כאן השבוע, וגם עם פאלי (Pali - אח של סבא אפו, ע.ו.) נפגשתי. כולנו מוסרים לך מיליון נשיקות, יחד עם המשפחה שלי...יקירי, אל תדאג לי ואל תהיה עצבני.

מיליון נשיקות מוסרת אשתך המאוהבת והמתגעגעת מאד.

שלך, רוז'י (Rozsi)

19 באוגוסט 1944

יחידתי היקרה,

קבלתי את גלויתך השנייה ונרגעתי קצת כי את מרגישה בטוב, תודה לאל. אני מקווה שגם בהמשך לא יהיו שום בעיות ושהלידה תעבור חלק. אני כבר מחכה בכיליון עיניים להודעה שנהייתי אבא. ברוך השם, אני מרגיש טוב ובריא. גם מכם אני רוצה לשמוע. אנחנו מרגישים טוב עם פישטה. לא היית מזהה אותי. אני כל כך שזוף וגם יש לי תיאבון, כך שיקירתי, לי אל תדאגי. פגשתי גם קרוב משפחה נחמד מאוד. אם את פוגשת את אבא שלי תגידי לו שאני ביחד עם פרי (Feri). אני מאוד רוצה שתהיי ביחד עם המשפחה. מה עם החנות? שהרי יאנוש (Janos) לא בבית? אני מקווה שיש לך הכל. שום דבר אחר לא מעניין אותי, רק שאמצא אותך בריאה יחד עם כל המשפחה, אם בעזרת השם אחזור הביתה. אני נמצא כאן עם חברים טובים מאוד מה שמקל מאד על החיים כאן. אני מקווה שהבנים רואים את אמא שלי לעתים קרובות. נשיקות לאח שלי. אני מנשק גם את אבא ואמא שלך, את אוטי (Oti - אחות של סבתא ננה, ע.ו.) תמסרי דרישת שלום גם לכל דיירי הבניין, אני חושב עליהם הרבה.

יקירתי, עכשיו אני נפרד ממך. תשמרי מאוד על עצמך וכשהתינוק ייוולד הודיעי לי מיד. עדיף שתחכי עם התשובה עד אז.

מיליון נשיקות מבעלך המאוהב, ארתור (Artur) 

נשמרו במגירה במשך שנים. המסמכים של סבתא ננה וסבא ארתור

שנים אחר כך עוד סיפרה בעיניים דומעות איך בגלל האימה והפחד, בגלל מטחי הפגזים ורעש המרגמות, יצא העובר מבטנה ללא רוח חיים. יותר מחצי מיליון מיהודי הונגריה נרצחו בשואה. הקהילה היהודית המשגשגת שחיה במדינה דורות נרמסה בתוך חודשים ספורים בלבד תחת ידיהם של הצורר הנאצי ועוזריו. אולם גם בימי מלחמת העולם השנייה, תחת חבל מתהדק והולך, התעקשו היהודים – רבים מהם שהיו מן העלית של החברה המדיארית - לשמור על שיגרת חייהם.

שולת - חייבים להמשיך לבשל

אפילו מטקס הכנת השולת (Sólet) חמין בעברית, שהכנתו הייתה לנוהג שבועי, לא חדלו – עד כמה שיכלו. ביום חמישי השרו את השעועית במים. ביום שישי הכניסו אותה ואת יתר המרכיבים לסיר גדול ולקחו אותו אחר כבוד אל האופה. זה הניח את הקלחת בתנורו והניח לה למשך הלילה - כמו שאומרים: לחמין, כלחיי נישואין, לא דוחפים את האף – ולמחרת, אחרי תפילת השבת, אספו את הצ'ולנט הגברים הצעירים, חמים וחמין.

השולת, שמקור שמו בצרפתית או בגרמנית ופירושו חום איטי, הגיע להונגריה עם היהודים, ופרשנויות רבות לו. כמספר הבתים, כך מספר המתכונים: שעועית חומה או לבנה, עם בשר בקר או עם אווז מעושן, עם גריסים – כפי שהכינה סבתא - או בלעדיהם.

מספרים כי פעם, באחד הכפרים הרחוקים יותר מבודפשט, התלונן הכומר בפני הרב, שאינו מצליח להירדם. אמר לו הרב: "התרופה הטובה ביותר למצוקתך היא החמין". לאחר ימים אחדים נפגשו שוב. אמר לו הכומר בחיוך: "עכשיו אני כבר יודע איך נרדמים משולת. עכשיו רק אשמח לדעת איך קמים".

הגויים, שראו בחלוף הדורות כי טעים, התקנאו בשולת השולט, והחלו גם הם בהפקת המעדן הכי יהודי שיש. אלא שבגרסתם מצאו את דרכם לקלחת – איך לא? - גם נתחים של בשר חזיר מעושן. כך מוצאים אותו היום בתפריט מסעדות בודפשט הבירה: כבד משקל, מעושן היטב ואדמדם לחיים מפפריקה – הרי הונגריה זה כאן.

שולת (Sólet)

המרכיבים:

1/2 1 כוס שעועית לבנה וחומה

1 בצל

1/2 כוס גריסים

1/2 ק"ג בשר בקר

אווז מעושן

1/2 ראש שום קצוץ

פלפל שחור

פפריקה מתוקה

מלח

אופן ההכנה:

1. שוטפים היטב את השעועית ושמים בסיר. מכסים במים ומרתיחים.
2. שופכים את המים ומכסים במים נקיים.
3. מוסיפים בצל, שום וגריסים. מתבלים בפלפל שחור, בפפריקה ובמלח – לפי הטעם – ובוחשים. מוסיפים גם את הבשר. מרתיחים ומבשלים עד שמוכן למחצה.
4. מעבירים את הסיר לתנור ואופים בחום של כ-50 מעלות במשך הלילה.
   

הארה: בטרם הוכנס לתנור, ניתן להוסיף לחמין כמה ביצים קשות. יש המטגנים תחילה קלות את הבצל הקצוץ בשומן אווז, מתבלים בפפריקה ומוסיפים שעועית, בשר לסוגיו ומים לכדי כיסוי. מעל מפזרים כף קמח ומערבבים, ואופים בתנור.

ולקינוח: פלודני (Flódni) שהיא עוגת שכבות צבעונית עמוסת כל טוב - תפוחי עץ, אגוזים, פרג וריבה -שנוהגים יהודי הונגריה להגיש עד עצם היום הזה בסופה של סעודת שבת – ובאופן מסורתי לא פחות בחג פורים ובשמחת תורה.

פלודני (Flódni)

המרכיבים:

לבצק:

450 גרם קמח

300 גרם חמאה

150 גרם אבקת סוכר

3 חלמונים

למילוי אגוזים:

200 גרם אגוזים

1/2 כוס חלב

50 גרם סוכר

50 גרם צימוקים

ריבת משמשים

למילוי תפוחי עץ:

1 ק"ג תפוחים קלופים ומגוררים

30 גרם חמאה

100 גרם סוכר

מיץ וקליפה מגוררת מ-1/2 לימון

למילוי פרג:

200 גרם פרג טחון

1 כוס חלב

1 חבילת סוכר וניל

50 גרם סוכר

ריבת משמשים

קליפת לימון מגוררת

למילוי ריבה:

ריבת שזיפים

לציפוי:

1 חלבון

אבקת סוכר

1. לשים את מרכיבי הבצק עם מעט מים ליצירת עיסה יציבה. מניחים במקום צונן למשך הלילה.
2. בוצעים את גוש הבצק לחמישה חלקים. אחד מהם מרדדים ומרפדים בו תבנית קטנה.
3. מילוי האגוזים: מבשלים את המרכיבים ליצירת עיסה סמיכה.
4. מושחים בעיסת האגוזים את שכבת הבצק ומניחים מעל את שכבת הבצק השנייה המרודדת.
5. מכינים את מילוי התפוחים: מערבבים את המרכיבים היטב ומאדים קלות מן הנוזלים.
6. משכיבים את שכבת הבצק השלישית המרודדת.
7. מילוי הפרג: מבשלים את המרכיבים ליצירת עיסה סמיכה. מושחים בה את העוגה. שמים מעל את יריעת הבצק הרביעית.
8. מושחים את השכבה העליונה של הבצק בריבת שזיפים ועליה מניחים את שכבת הבצק המרודדת האחרונה.
9. בעזרת מזלג מנקבים את יריעת הבצק העליונה, מושחים אותה בחלבונים ואופים בתנור שחומם מראש ל-180 מעלות במשך כשעה וחצי. מצננים בתנור ומפזרים מעל אבקת סוכר.
   

• הארה: כיוון שהבצק עבה למדי, לאחר כחצי שעה בתנור כדאי לעטוף את העוגה בנייר כסף כדי שלא יזהיב יתר על המידה, שלא לומר יישרף.
  

עופר ורדי הוא עיתונאי ואיש של אוכל, בעיקר מתוצרת הונגרית, שלא יודע לסגור את הפה. אפשר ליצור איתו קשר כאן.