הפליטים הסודנים: ממשיכים ליפול בין הכיסאות

ישראל הפכה בשנים האחרונות למדינת מקלט בלתי-רשמית עבור אזרחים רבים ממדינות אפריקה, בהן סודן. למרות שהתופעה אינה חדשה ולמרות כ-340 פליטים שעזבו את סודן והגיעו לארץ, מתברר שהשלטונות בישראל אינם יודעים עדיין כיצד להעניק טיפול הולם לאלו הבורחים ממדינתם השסועה ומבקשים מקלט בישראל.

לצד הנתונים הרשמיים, נראה כי מספרם של הפליטים שהגיעו מאפריקה גבוה בהרבה. הגברים שחוצים את הגבול הדרומי ונתפסים נכלאים בדרך כלל בבתי הסוהר קציעות, נפחא, רמון ומעשיהו ואילו הנשים והילדים מתגלגלים בין הרשויות ובסופו של דבר מוצאים עצמם במעונות לנשים מוכות או במקלטים מאולתרים אחרים בסיועם של מתנדבים שונים. אלו שהאיר מזלם נקלטים בקיבוצים שלקחו על עצמם את היוזמה.

כמה חברים ב"צעירי מרצ" הפגינו הערב (ב') מול משרד הפנים בירושלים, בקריאה למתן יחס הוגן לפליטים המגיעים מדרפור. המפגינים, שהגיעו דווקא במוצאי יום השואה להפגין, טענו כי מדינת ישראל צריכה להיות הראשונה שתפתח את שעריה בפניהם, במיוחד לאור רצח העם היהודי בשואת אירופה.

"דווקא ביום בו מדינת ישראל מתאחדת עם זכר ששת המיליונים שנרצחו במהלך השואה, אנחנו חייבים לפתוח את שערינו בפני הפליטים מדרפור, למרות שאין לנו יחסים דיפלומטים עם סודן", אמר ל-ynet יו"ר צעירי מרצ בירושלים אורי זכי. "רק אתמול אמר אהוד אולמרט בטקס הממלכתי ביד ושם שצריך לבער כל גזענות מאיתנו. אסור שמדינת ישראל תתחבא מאחורי מסכים דיפלומטיים ותמנע מפליטים להיכנס אליה". זכי הוסיף כי המדינה צריכה להוביל את המאבק למען הפליטים מדרפור: "זה צריך להיות חלק מהקוד הגנטי שלנו. האנשים האלה מוגדרים כשוהים בלתי חוקיים, ומוחזקים כפושעים, למרות שכל פשעם הוא שהם רוצים לחיות. הם צריכים להתקבל בזרועות פתוחות".

סגניתו, מאיה קרבטרי, הוסיפה: "אנשים שבורחים מארצם נמצאים במצב נואש, כי הם מעדיפים להיות בכלא בישראל מאשר בביתם בסודן. הם לא פושעים, והממשלה צריכה להיות מסוגלת לסייע להם".

"כמו גזר דין מוות"

הפליטים מסודן נכנסים לארץ דרך מצרים ועל פי הערכות מינהלת ההגירה, נמצאים בחצי האי סיני לבדו כשלושה מיליון סודנים שמחפשים מקום להתחיל בו חיים חדשים. ישראל, כאמור, היא אחד היעדים המועדפים וכל הגורמים הרלוונטיים שאמורים לטפל בנושאי הגירה ומעבר בלתי-חוקי של הגבול מכירים את הסוגיה הבעייתית, אך לפי שעה הטיפול בה "תקוע" והסודנים ממשיכים להגיע וליפול בין הכיסאות.

בשונה ממסתננים ערבים שחוצים את הגבול - במרבית המקרים כדי להבריח סמים, נערות ליווי ואמצעי נשק - הסודנים דווקא מעדיפים להיתפס כדי לזכות במקלט מדיני ועם כניסתם לישראל הם נהנים מה'אירוח' הזמני. אבל לאחר שהם מקבלים מים ומזון מכוחות הביטחון שעוצרים אותם, הם מועברים במעין שרשרת אחריות מיד ליד ומגורם לגורם.

"הגברים נכלאים לשם הרתעה, אך לכלוא את הנשים והילדים זה כמו לגזור עליהם גזר דין מוות", מסבירים במינהלת ההגירה. "מכיוון שאין הסכם הסגרה עם סודן, הרי שמדובר בשהייה ממושכת בלי פיתרון". עוד מוסיפים אנשי המינהלת כי אין מספיק מתקני משמורת עבור המסתננים: "אנחנו מצפים שצה"ל יבצע את הנחיותיו ויחזיר את הסודנים למצרים".

הוועד הציבורי למען פליטי דרפור (חבל ארץ בסודן שממנו מגיעים פליטים רבים) טוען שנוהל "החזרה חמה" כלל אינו חוקי ועל המדינה לקלוט את הפליטים בארץ ולעשות כל שביכולתה כדי לסייע להם. סיגל רוזן, מרכזת פעילות ציבורית במוקד סיוע לעובדים זרים וממקימי הוועד, אמרה ל-ynet: "לפי אמנת ז'נבה בסעיף אותו יזמה מדינת ישראל, פליט המבקש מקלט מדיני יקבל מעמד ללא התחשבות במדינת מוצאו. זו סעיף שאותו אנו מפרים כל הזמן.

"נוהל 'החזרה חמה' יכול להתבצע בתנאי שהפליטים מוחזרים למקום בו לא נשקפת להם סכנת חיים וכמעט כל מי שמגיע לישראל מספר על התנכלויות מהצד המצרי. המצרים בעצמם מחזירים אותם לסודן ולכן הנוהל אינו חוקי".

155 כבר נקלטו

מי שהרים את הכפפה ופועל בנסיון להוציא את הסודנים ממתקני הכליאה ואת הנשים והילדים המוחזקים במקומות שונים, היא התנועה הקיבוצית שקלטה עשרות פליטים. "דווקא העם היהודי צריך להוות דוגמה לטיפול אנושי בפליטים הנמלטים מרצח עם המתחולל בארצם", מסבירים מזכירי התנועה הקיבוצית, גברי בר-גיל וזאב (ולוולה) שור.

עד כה נקלטו 155 סודנים בקיבוצים ובמושבים ברחבי הארץ. כמובן שההיבט המשפטי הוא חלק בלתי נפרד מעיסקת החבילה ועל הסודנים חל איסור מוחלט לצאת משטחי הקיבוץ, לשוחח עם התקשורת או להפר את הוראת מעסיקיהם, אבל בין זה לבין החזרה אל הכלא או לתנאים במקלט לנשים מוכות, הבחירה הברורה.

"במקרים רבים קלטו המתנדבים מהוועד את הפליטים הסודנים בבתיהם כאשר לא היו עבורם מקומות אחרים", מסכמת רוזן את תמונת המצב. "זו סיטואציה בעייתית ובלתי סבירה. החובה של המדינה היא לקלוט את כולם".

מצה"ל לא מסר תגובה רשמית לטענות, אולם גורם בדובר צה"ל הודה בשיחה עם ynet כי הצבא ניצב חסר אונים מול התופעה, ובסופו של דבר נעזר בארגונים התנדבותיים שלוקחים את הסודנים תחת חסותם. לדבריו, אין זה מתפקידו של הצבא להיות אחראי על עבירה פלילית של הסגת גבול.