סכנת חיים בפגיות
פגים סובלים מחוסר בשלות של המערכת החיסונית. כאשר אחות עוברת מאינקובטור אחד לאחר בלי לשטוף ידיים בין הפעולות, התוצאות עלולות להיות הרות אסון. הבעיה היא, שכשאין מספיק אחיות - לפעמים אין ברירה
כשאחות אחת נאלצת לטפל ב-5-3 פגים במקביל היא לא מצליחה לתת להם את הטיפול המיטבי, שלא לדבר על רחיצת ידיים בין טיפול אחד לשני. שנים שרופאים, אחיות והורים קובלים על המצב החמור בפגיות בישראל, אך כל שיפור אינו נראה באופק.
כבר 15 שנים שתקני האחיות והרופאים בפגיות לא השתנו, בעוד שמספר הפגים נמצא כל העת בעלייה דרמטית, בעיקר בזכות השיפור בטכנולוגיה הרפואית. נכון להיום, ממוצע התפוסה השנתי בפגיות מגיע לכ-100%, ובעונות השיא התפוסה מגיעה גם ל-130% ויותר. למספרים האלה יש כמובן השפעה ישירה על הטיפול שמקבלים הפגים ועל היכולת להציל אותם.
"הפגים סובלים מחוסר בשלות של המערכת החיסונית", מסבירה פרופ' לאה סירוטה, מנהלת מחלקת פגים וילודים במרכז שניידר לרפואת ילדים. "כל זיהום קטן מסכן את חייהם. כשהתפוסה בפגייה כל כך מלאה, האינקובטורים קרובים זה לזה, הצוות המטפל קורס תחת העומס ולא מספיק לשטוף ידיים כמו שצריך, ואז ישנה שכיחות גבוהה של זיהומים קשים בפגיות מחיידקים שמגלים עמידות לאנטיביוטיקה".
לדברי פרופ' סירוטה, הבעיה המרכזית נובעת מהעובדה שהפגיות עדיין לא מוכרות כיחידות לטיפול נמרץ, שם תקני כוח האדם גבוהים ומתאימים למצב המאושפזים. נכון להיום, הפגיות עדיין נחשבות למחלקות רגילות, כך שאחות אחת עשויה להידרש לטפל גם ב-5-3 פגים בו זמנית.
"אם אחות אחת צריכה לטפל בכמה פגים, הדבר הבסיסי ביותר עבורה, כמו לשטוף ידיים, הופך למשימה בלתי אפשרית", אומרת פרופ' סירוטה. "אם פג אחד מאט קצב לב, השני צריך צינור זונדה לתוך הקיבה, השלישי צריך תרופות והרביעי החייאה - והכל צריך להיעשות בדחיפות - איך היא יכולה להקפיד על שטיפות ידיים, שלא לדבר על טיפול נאות בפגים שנמצאים בסכנת חיים".
בשנים האחרונות חוברו כמה דו"חות שהצביעו על המצב הקשה בפגיות, אך דבר לא נעשה. כך למשל, בשנת 1994 קבע דו"ח ועדת בויקס, שנכתב בהזמנת משרד הבריאות אך מעולם לא פורסם, שיש להכיר בפגיות כיחידות לטיפול נמרץ ולקבוע להן תקן של אחות אחת על כל 1.5 פגים בממוצע. דו"ח ועדת אמוראי משנת 2002 קבע שקיים מחסור חמור בכוח אדם סיעודי ורפואי בפגיות. דו"ח מבקר המדינה מ-2003 הצביע על טיפול כושל, תנאים בלתי הולמים, ציוד מיושן ופיקוח כושל של משרד הבריאות על הפגיות בישראל. על פי הדו"ח, הליקויים החמורים והמצב העגום גורמים לכך ששיעור התמותה והזיהומים בקרב פגים בישראל גבוה מזה שברוב מדינות המערב.
תגובת משרד הבריאות: "בשנת 2006 התקבלה תוספת חד פעמית של 28 מיליון שקלים לתמיכה ושדרוג ציוד לפגיות. הכסף חולק לכלל בתי החולים במדינת ישראל. כחלק מהסכם בין משרד הבריאות למשרד האוצר קיימת תוספת של 25 תקנים מדי שנה לתקופה של חמש שנים לתמיכה והגדלת כוח האדם בפגיות. התקנים מוקצים לבתי החולים הממשלתיים שמתמודדים עם מגבלה כמותית בהעסקה. במקביל תוקנו תעריפי הלידות ותעריפי הטיפול בפגים באופן המשקף את הצרכים לתיקון מלא של מערך הפגיות. תיקון המחירים מאפשר לבתי חולים שאינם ממשלתיים להתאים את היקף ההעסקה על פי הסטנדרטים המלאים".