הממשלה אישרה את הרפורמה בחוק חובת המכרזים

הממשלה אישרה היום (א') את ההצעה לרפורמה בחוק חובת המכרזים. רק השר אביגדור ליברמן התנגד.

מדובר בהמלצות צוות בין-משרדי בראשות מנכ"ל האוצר, ירום אריאב, לייעול הרכש הממשלתי. הצוות הבין-משרדי החליט לבצע מהפכה בתחום המכרזים שמשמעותה העברת הרוב המכריע של ההחלטות, כולל מתן פטור ממכרזים, מאגף החשב הכללי באוצר לוועדות המכרזים של משרדי הממשלה השונים - שבהן שותפים המנכ"לים, החשבים והיועצים המשפטיים של המשרדים. כמו כן הוחלט על העלאה ברף הכספי המחייב עריכת מכרז מ-700 אלף שקל כיום - ל-4 מיליון שקל.

החשב הכללי באוצר, ירון זליכה מתנגד לרפורמה וסירב לחתום על ההמלצות משום שמצא אותן "מרחיקות לכת ומשנות את מודל הליכי המכרז והפטור תוך הפרת הבלמים והאיזונים של חוק חובת המכרזים ותקנותיו, ועקיפת שומרי הסף בממשלה".

במכתב ששלח זליכה לאריאב הוא כותב: "תהיה זו טעות היסטורית להשתמש בטיעונים של ביורוקרטיה על מנת לצמצם ולעקר מתוכן את עבודתה של ועדת הפטור כמנגנון פיקוח ובקרה אפקטיווי. המלצות הוועדה יובילו לכך שלמעלה מ-90% מהבקשות המגיעות כיום למשרד האוצר יאושרו במשרדים".

שופט בית המשפט העליון בדימוס, אליהו מצא, אמר בסוף השבוע כי הרחבת הפטור מחובת המכרזים במשרדי הממשלה עלולה לפתוח פתח לשחיתות של שרי הממשלה, בקשר שלהם עם החברות הממשלתיות. 

"צעד שמרוקן את החוק מתוכן"

התנועה לאיכות השלטון טענה היום כי למרות החלטת הממשלה לאמץ את ההמלצות המתוקנות של הרפורמה בחוק המכרזים, עדיין מדובר בצעד אשר מרוקן את החוק מתוכן. היועץ המשפטי של התנועה, עו"ד דניאל קירס, טוען כי השינויים שתקנו את המלצות הצוות הבין-משרדי אינם מונעים את החשש החמור מפגיעה בטוהר המידות בהעברת הסמכות למשרדי הממשלה לאשר עסקאות ללא מכרז בעשרות מיליארדי שקלים מקופת הציבור.

לדברי עו"ד קירס אין מקום שהממשלה הזאת תוביל הקלות חפוזות ומרחיקות לכת בנושא הרגיש של חובת המכרז הפומבי. לא כשמתנהלת חקירה פלילית נגד שר האוצר המופקד על ביצוע חוק המכרזים, וכשנגד ראש הממשלה מתנהלת חקירה בחשד של הטיית מכרז. זאת אחרי דו"ח מבקר המדינה שתקף את פעילותו בתור שר התמ"ת האחראי על הרשות לעסקים קטנים לשינוי תקנון הרשות "כדי שתתאפשר לה גמישות רבה יותר במינויים ובהקצבות" שהביא "למינויים משיקולים פוליטיים ובהליך לא תקין". עכשיו, מציין קירס, מבקשת הממשלה "גמישות רבה יותר" גם בנושא המכרזים הטעון לעניין טוהר המידות.

קירס העלה טענות אלה במכתבים לצמרת הממשלה שמאחורי המלצות הצוות הבין-משרדי וגם במענה לתשובה שקיבל מראש הצוות, מנכ"ל האוצר ירום אריאב, לפני כשבועיים, על מכתבו הקודם בשם התנועה נגד המלצות הרפורמה. אריאב דחה את ביקורת התנועה נגד הרפורמה בטענה שעו"ד קירס לא ביסס את רוב טיעוניו על הנוסח המעודכן והסופי של דו"ח הצוות. לדברי אריאב, בנוסח המתוקן "טענות בדבר פגיעה לכאורה בטוהר המידות, שקיפות, שוויון ויעילות כלכלית מקבלות התייחסות נרחבת".

אריאב העתיק במכתבו את רוב התוכן של דו"ח הצוות שהוגש היום לאישור הממשלה, אשר מפרט את הבלמים והאיזונים שיאפיינו את עבודת הוועדות המשרדיות שיוסמכו לאשר פטור ממכרז לעסקאות עד 4 מיליון שקל. נוסח זה מדגיש בין השאר את חובת פרסום הפרוטוקולים של ישיבות הוועדות תוך 5 ימים מקבלת ההחלטה, והסנקציות לוועדות ולחבריהן שלא יפרסמו. השינויים מוגבלים לשנתיים שבמהלכן תבחן השפעתם ויוצעו תיקונים, כשבצוות הבחינה ישב גם החשב הכללי שלא חתם על ההמלצות.

אריאב גם הדגיש כי ועדת הפטור המרכזית הפועלת כיום באוצר כסמכות יחידה למתן פטור ממכרזים מ-700 אלף שקל, תמשיך לתפקד אבל כ"שומר סף עליון" וכסמכות ערעור או "במקרים מצומצמים במספר, אך גדולים בהיקף הכספי או שהם בעלי ייחוד או מורכבות המצדיקים בחינה פרטנית ומיוחדת".

הח"כים שלי יחימוביץ (עבודה) וגלעד ארדן (ליכוד) הודיעו בתגובה לאישור הרפורמה בממשלה כי ימשיכו להיאבק נגדה בכנסת. 

דן מרידור: לא לשנות את החוק

דן מרידור, שהיה שר המשפטים שהוביל את חקיקת חוק חובת מכרזים, אומר כי "מבחינת הצדק הכלכלי חברתי, צריך שלגביי נכסי מדינה תושג התוצאה הטובה ביותר האפשרית, שכל אדם יוכל להתמודד. זו השיטה המקובלת שמאמינה באזרחים והתוצאה היא הכי טובה מהבחינה הכלכלית והחברתית. הדבר השני הוא טוהר המידות. תמיד צריך למצוא מנגנוני בקרה שיהיה קשה יותר לעשות מעשים אסורים".

בשיחה עם ynet הוסיף מרידור: "אני לא מתייחס לפקיד כזה או אחר. העניין הוא באופי האדם. ברגע שיש לאדם כוח הוא עשוי להשתמש בו לרעה. בשיטת חובת המכרזים הכל גלוי ושקוף והתוצאה היא שנמנעות אפשרויות של שחיתות. אני לא אומר שהכל מושחת, אבל ככל שיהיו יותר מנגנונים ניתן יהיה לחסוך אפשרויות כאלה.

"החוק הוא חוק טוב ולא צריך לשנות אותו. כולם כאן נלחמים עם או נגד זליכה. אני לא נוקט צד. ברור שאם אין מנגנוני בקרה ההליך יהיה מהיר יותר, אבל במדינה מתוקנת חייבים מנגנוני בקרה וזה לא יכול להיות נימוק, הזמן הרב שזה אורך, כדי לבטל את מנגנון הבקרה", אמר מרידור.