השד של אלעד

היום (ב') נפתח בעליון הדיון בעתירתה של אמה של רחל (שם בדוי) בעניין אפליית בנות ממוצא מזרחי ובכך אולי יחל הצעד המשמעותי הראשון לטיפול מעשי ב"שד העדתי" בחינוך החרדי. סיפורה של רחל, הוא למעשה סיפורן של 60 תלמידות בנות שש, כולן ממוצא מזרחי, אשר ניסו להתקבל ללימודים בבית הספר בית-יעקב בעיר אלעד, אך לשווא.

בשנה שעברה ניגשה אמה של רחל לרשום את ילדתה, תלמידת גן "עץ הדעת", ללימודים בכיתה א' בבית-יעקב בעיר. יחד איתה נרשמו כ-220 בנות. מתוך 93 בנות אשכנזיות שנרשמו, התקבלו 90. מתוך 130 הספרדיות שנרשמו, התקבלו 70 בנות בלבד. עוד טרם החלו את לימודיהן בכיתה א', כבר למדו הילדות בנות ה-6 שיעור במתמטיקה של החיים. אם את ילדה מבית אשכנזי הסיכוי שלך להתקבל לבית-יעקב עומד על 97%. אם את ילדה ממוצא ספרדי הסיכוי שלך להתקבל לבית יעקב היוקרתי יצנח ל-54% בלבד.

הדרכים "לעלות" על מוצאן העדתי של הנרשמות ללימודים בבית-יעקב הן פשוטות. בתצהיר שהגישה אימה של רחל לבית המשפט היא מדווחת על שאלון אותו נדרשה למלא: "מה שם משפחת האם לפני הנישואין? מה שם משפחת הסב והסבתא? באיזה בית כנסת מתפלל האב בליל שבת?" שאלות מסוג זה, הן רק חלק מהשאלות עליהן נדרשים ההורים לענות. בעתירה טוענים עורכי הדין של פלונית לחוסר שקיפות במנגנון הקבלה לבית הספר. "הקבלה אינה נשענת על קריטריונים ברורים, אובייקטיביים וענייניים גרידא, ומשמשות בה בערבוביה נתונים של קשרים משפחתיים ובעיקר ארץ מוצא", נכתב.

איפה אבא מתפלל? תלמידות חרדיות (צילומים: דודי ועקנין) 

בתחילת המאבק עוד הראו נכונות להצטרף למאבק הוריהן של קרוב ל-30 תלמידות נוספות. אולם, ככל שהתקרב מועד הדיונים בבית המשפט המחוזי בתל אביב לייעדו, החלו השמות לנשור בזה אחר זה ולבסוף נותרו רק שתי עותרות בלבד. עורכי הדין המייצגים את רחל לאורך כל המאבק המשפטי, ראובן המבורגר ופיני בסיס, טוענים כי בעקבות מסע לחצים והבטחות השתכנעו ההורים לוותר, בתקווה כי בכך יגבר הסיכוי שבנותיהן כן תתקבלנה בסופו של דבר לשורות בית הספר.

לדברי בסיס, "ההורים בסופו של דבר התקפלו כי הם חששו לעתיד בנותיהן אבל גם אז לא עזר כלום, והבנות לא התקבלו ללימודים. הבטיחו ולא קיימו". לדבריו, "חלק מהבנות נשלחו למוסדות מחוץ לעיר. חלק עברו דירה בגלל זה. אחת הבנות עד היום יושבת בבית בלי מסגרת לימודים וחלק נרשמו למוסדות לימוד פרטיים שלא תואמים את הרוח החינוכית של הבית".

"אני נלחמת פה בשביל הרבה בנות"

מאחר שהעתירה הוגשה רק בשמן של שתי בנות בלבד, קבע השופט קובי ורדי כי "לא הוכחה אפליה" והוסיף כי "יש לבחון את הנסיבות שהביאו לאי קבלתן לבית הספר". עתה מקווים עורכי דינה של רחל והוריה כי בית המשפט העליון יקבל את הערעור שלהן וייעשה עימן צדק. אימה של פלונית תולה תקוות רבות בהחלטת בית המשפט ומתפללת לשינוי מהותי בכל הקשור למדיניות בתי הספר החרדיים בקבלת תלמידים ספרדיים בהתאם לחוק זכויות הילד האוסר אפליה.

היא הייתה רוצה להאמין ש"בית המשפט יפקח את עיניו ויראה את מה שקורה, כי זה כל כך צועק לשמיים". בשיחה עם ynet היא אומרת כי מאבקה הוא לא פרטי. "אני מקווה שהמלחמה הזאת לא תהיה לשווא כי היא גם של המון אחרים. אני נלחמת פה בשביל עוד הרבה בנות ישראל, לא רק בשביל הבת שלי. מי שנמצא בחברה החרדית, מכיר את הבעיה הזאת ויודע עד כמה היא חמורה. הבעיה קשה עוד יותר בסמינרים, אבל כאן מדובר בילדות בנות 6!", היא זועקת.

גיבורת הפרשה עצמה, אינה יודעת דבר על המאבק המתחולל על גבה. "הילדה שלי לא יודעת מכלום, הסתרתי ממנה את הכול. לא רציתי לפגוע בה", אומרת האם. "בתחילת השנה אני עצמי הייתי שבר כלי", היא מעידה, "הילדה הייתה באה ושואלת ואתי למה האחים שלה הולכים לבית הספר והיא לא. אחר כך היא הייתה באה אליי ובוכה שהיא לא רוצה את הילקוט שלה יותר". "אני לא מבינה למה בימים כאלה מתקדמים צריכה לעמוד ולהציג טיעונים למה אני בסדר, ולמה הבת שלי לא מתקבלת בגלל שאני ספרדייה", היא תוהה.

"הנימוק: אי הקפדה על צניעות"

אמה של רחל מעוניינת בכל זאת לשלוח את ביתה לבית-יעקב ולא למוסדות המזוהים עם ש"ס או עם חב"ד, זרמים עימם אין היא מזדהה. "אני רוצה בית ספר שיהיה בו כמה שיותר פיקוח של משרד החינוך וכשהבת שלי תהיה גדולה", היא אומרת, "היא תהיה קרובה לרמת הלימודים הכי גבוהה. אני רוצה שהיא תגדל במקום שהוא לא רק ספרדי, בבית ספר שהוא ברמה הכי טובה. גם בעלי וגם אני התחנכתי בדרך הזו, ספרדים ואשכנזים יחד".

בית ספר חרדי לבנות

הרב יואב ללום, שם לעצמו למטרה להיאבק באפליה של תלמידים ממוצא ספרדי במערכת החינוך החרדית בגיבוי רבנים והוא אף מלווה את המאבק המשפטי של התלמידות מאלעד. לפני מספר חודשים אף הקים אתר אינטרנט בשם "פרענקים" בו הוא מפעיל שירות דרכו יכולים הורים לדווח על מקרים בהם הופלו ילדיהם על רקע עדתי בקבלה ללימודים.

"בתי ספר שמפלים ועושה סלקציות, הם כביכול 'ארים' יותר. מבחינת אותם בתי ספר", מסביר ללום את הרקע להפליה עדתית לדעתו, "אם הם לא יעשו סלקציה, אז בעצם הם ייתפסו כיוקרתיים פחות והתלמידים הספרדיים נופלים קורבן לאותה תפיסה".

על פי ללום, "ההנהגה הרוחנית של הציבור הליטאי-אשכנזי מתנגדת בצורה נחרצת לאפליה המכוערת הזאת בין דם לדם ובין עדה לעדה" ומפנה אצבע מאשימה כלפי חברי תנועת דגל-התורה, אשר לדבריו, "נמנעים מלהילחם בתופעה ואף מסייעים לה בדרכים שונות".

ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "האגף לחינוך מוכר שאינו רשמי מפרסם מדי שנה הנחיות ונהלים באשר לרישום וקבלה למוסדות של הזרם המוכר שאינו רשמי. הנהלים ברורים, וכל מוסד הפועל בניגוד להם, מפר באופן מובהק את הנוהל. במידה של הפרה, נוקט המשרד בכל האמצעים העומדים לרשותו כדי למנוע אפליה בין התלמידות המועמדות. המקרה המדובר ביישוב אלעד, נדון בימים אלה בבית המשפט, וכי משרד ייתן את תשובתו בבית המשפט".

ממרכז "החינוך העצמאי" לא נתקבלה תגובה לכתבה.