שתף קטע נבחר
 

יומה הקשה של ציפורה

ציפי לבני ידעה שזה יהיה אחד הימים הקשים בקריירה הפוליטית שלה, ויצאה בבוקר ערוכה לקרב. מאז פרסום דו"ח וינוגרד התכוננה לשיחה עם אולמרט. למרות הציפיות שתרעיד את אמות הסיפים ותתפטר בעצמה, היא נהגה בדרך האופיינית לה: מאופקת ושקולה. גם בתום היום הסוער, לא הביעה רגשות בפומבי

"אין לי ספק שדו"ח הוועדה מהותי וקשה. לכן, לאחר שקראתי אותו, ביקשתי להיפגש עם ראש הממשלה פגישה אישית. אמרתי לו שאני חושבת שהתפטרות היא דבר נכון מבחינתו, שזו החלטה שהוא צריך לקבל" - כך אמרה המורדת ציפי לבני, ממלאת מקום ראש הממשלה ושרת חוץ במדינת ישראל, בשיאו של אחד הימים הקשים בקריירה הפוליטית שלה.

 

לא ברור אם הלילה הזה תישן השרה לבני היטב. לא קל למי שנחשבת למועמדת לרשת את אולמרט בכס ראש הממשלה, לעשות את מה שעשתה אתמול. אבל משהחליטה - החליטה. היא היתה נחושה וקרה, ואולמרט לא מצא אצלה אמוציות. היא התיישבה בכורסא מולו ואמרה לו שעליו להתפטר. למרות הצהרת אולמרט שקבע: "אם את מתכוונת לחתור תחתי - תעשי את זה מבחוץ", היא הבהירה שתישאר בממשלה הזו.

 

שלוש דקות הליכה מפרידות בין לשכתה בבניין משרד החוץ בירושלים ללשכת אולמרט. לכאורה מפריד בין שתי הלשכות רק הבניין של בנק ישראל. אתמול היה נדמה שבין שתי הלשכות נפערה תהום, שעומקה כגודל הביקורת שהטיח השופט וינוגרד בראש הממשלה. לבני, שוויתרה לאולמרט על הכיסא עם קריסתו של שרון, החליטה שזה לא יכול להמשיך ולכהן כראש ממשלת ישראל.

 

כבר ב-15:45 ירדה לבני במעלית אל מכוניתה, כשהיא מלווה במאבטחיה ועוזרתה האישית ומיהרה ללשכת אולמרט. לבני, או ציפורה, כפי שמכנה אותה אולמרט, לא אוהבת לאחר. לאחר התבדחות קלה וכפויה עם כניסתה, התנהלה השיחה בקור מקפיא. שניהם ידעו בדיוק מה הם רוצים לומר זה לזה. הדברים התפרסמו כבר בבוקר הפגישה. אבל את כללי טקס הגירושין יש לקיים כהלכתם וכך היה. היא אמרה לראש הממשלה את שעל ליבה ושמעה ממנו את נזיפתו, ואז פנתה וחזרה ללשכתה, בכתפיים קלות יותר.

 

ב-46 השעות שחלפו מאז שצפתה במסיבת העיתונאים, בה הגיש השופט אליהו וינוגרד את הדו"ח, התכוננה מס' 2 בקדימה לשיחה הקשה עם אולמרט. מהרגע הראשון היה לה ברור שראש הממשלה לא יכול להישאר בתפקידו אחרי דו"ח שכזה. למרות כל זאת, לא רצתה השרה להגיב מייד. היא ביקשה את הזמן כדי להתייעץ, כדי לחשוב. למרות הציפיות שתתבע את פיטורי אולמרט, ותתפטר בעצמה - התוצאה היתה יותר אופיינית ללבני. מסיבת העיתונאים נראתה יותר כמו הרצאה מלומדת, מאופקת ושקולה, תוך שהיא אינה לוקחת החלטה ומתפטרת בעצמה.

 

"לא חוששת מפיטורין, לוקחת בחשבון את האפשרות"

כבר כשיצאה בבוקר מביתה ברמת החייל, סמוך ל-8:00 בבוקר, היא יצאה ערוכה לקרב בחליפה כחולה ותיק שחור על כתפה. היא נכנסה למכונית ומיהרה לבירה. ישיבת ממשלה מיוחדת לדיון בדו"ח וינוגרד ציפתה לה, וברובה נשמרה המתיחות בינה לבין אולמרט, היושבים זה לצד זה סביב שולחן הממשלה. פעמיים החמיא לה אולמרט במהלך הדיון, על אמירותיה ערב המלחמה ובמהלכה, על איום הקטיושות שלא יוסר ועל אי-היכולת להחזיר את החטופים.

 

לבני שברה את הקרח: "פעמיים החמאת לי אדוני ראש הממשלה", אמרה לו מחוייכת. "עוד יאשימו אותי שגם היום אני עייף", ענה לה אולמרט בחוש ההומור העוקצני שלו. מזכיר הממשלה, ישראל מימון, סיפר שההתבדחות הקלה הזאת גרם לפרץ צחוק משחרר בקרב השרים, שמצב רוחם היה דרוך וקשה על רקע המתיחות הקשה בין השניים. לאחר מכן, אמר מימון, השתנתה האווירה בישיבת הממשלה שנמשכה כשלוש שעות וחצי. אבל חיוכים או לא, לבני עוד הספיקה לבקר בדיון את אולמרט על חוסר שיתוף משרד החוץ בהחלטות במהלך המלחמה.

 

אחרי הפגישה עם אולמרט, התייצבה לבני ב-17:15 מול התקשורת. מולה, על השולחן, היא הניחה נייר ובו הערות וראשי פרקים. "לא חתרתי תחת ראש הממשלה", אמרה לבני. "אני מאמינה בקדימה. לא רציתי לגרור את המחלוקת אל המישור האישי והפוליטי. קראתי לראש הממשלה להתפטר. איני מתפטרת מהממשלה, כי אני מאמינה שעלי להישאר ולתקן". היא אמרה את דבריה בטון מונוטוני, משירה מבט למצלמות. היא ענתה על שלוש שאלות, קמה וחזרה ללשכתה.

  

עד 20:30, כשיצאה מישיבת סיעת קדימה ללשכה ומשם הביתה, לא הביעה כל רגש. "איך את מרגישה גברתי השרה אחרי שנפגשת עם ראש הממשלה?" שאלנו אותה בכניסה לדיון סיעת קדימה. "בסדר, בסדר", ענתה בדוחק. לבני איננה מאלה שנותנים דרור לרגשות בפומבי. את זה היא משאירה למשפחה.

 

"לא. היא לא חוששת מפיטורים", אמר לנו מקורב ללבני מאוחר יותר, בתום היום הקשה של שרת החוץ. "היא לוקחת את זה בחשבון כאחת האפשרויות".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
לבני. יצאה בבוקר ערוכה לקרב
צילום: רויטרס
אחר הצהריים מול התקשורת. מאופקת
צילום: גיל יוחנן
גם בערב. לא מביעה רגשות בפומבי
צילום: דודי ועקנין
מומלצים