אולמרט לוינוגרד: חלוץ הבטיח שצה"ל חזק

"הצבא - כלומר גורמים בצבא - אכזב לא מעט את עצמו", פסק ראש הממשלה, אהוד אולמרט, בעדותו בפני ועדת וינוגרד לחקר מלחמת לבנון השנייה - שמתפרסמת הבוקר (יום ה'), באופן חלקי ומצונזר, יחד עם עדויותיהם של שר הביטחון, עמיר פרץ, והרמטכ"ל הקודם, דן חלוץ. זמן קצר אחרי הפרסום הפיצו שניים מחברי הוועדה - פרופ' רות גביזון ואלוף (מיל') מנחם עינן - הודעת מחאה אישית. לעומתם בירכה ח"כ זהבה גלאון על הפרסום, אותו הביאה בעתירתה לבג"ץ: "המנהיגים נחשפו באפסותם".    

• מסמך: עדות אולמרט
• מסמך: עדות פרץ
• מסמך: עדות חלוץ
  

אצבע מאשימה מפנה אולמרט כלפי דרג הפיקוד בצה"ל, והוא מבחין בין הלוחמים "שהיו יוצאים מן הכלל" לבין המפקדים - "ולא הייתי עושה הכללה כזו גדולה". לדבריו, היה פגום "משהו בפילוסופיית הפיקוד, משהו בתפישת הפיקוד, לאו דווקא העניין של הפלזמה. כולם הוכיחו את אומץ לבם בקרב ... אבל משהו בתפישת ההפעלה של הכוחות, משהו בתפישת השליטה על הכוחות, לא היה כפי שציפינו - ואין ספק שזה מה שגרם לפער בין היכולת שלנו להשיג למה שהשגנו בפועל".

לפני המלחמה, טוען אולמרט, הוא שמע מהרמטכ"ל: "יש לך צבא איכותי, חזק ומוכן. נוכל למלא את כל המשימות". לדבריו, "אני לא יכולתי לדעת שלא כך הדברים". על רקע ליציאה למלחמה, אמר ראש הממשלה לחברי הוועדה: "ראיתי איך הביצה הלבנונית החדשה סוגרת עלינו כמו על הישנה. רציתי שלא נהיה ממולכדים בתוך המהלכים של עצמנו, שיהיה לנו מרחב גמישות, וחשבתי שהתוכנית הזאת - יש בה את השילוב הנכון הזה. כמו שאמר, דרך אגב, ב-21 ביולי הרמטכ"ל, כשנשאל על-ידי שרת החוץ לבני, נדמה לי, מה זה ניצחון. כלומר, אין פה נוק-אאוטים. יש פה שילוב של מכה צבאית חריפה והפעלת מנגנון, תהליך מדיני להתערבות בזמן הנכון, כזו שיכולה להוביל לשינוי המשוואה. זה מה שבעצם הנחנו".

אבל לא רק ליציאה למלחמה מתייחס אולמרט - אלא גם לאופן בו התגלגלה בהמשך. "אם הפעולות הראשוניות היו מתנהלות כראוי, הייתה נמנעת פעולת קרקע", הוא אומר. על המבצע הקרקעי שגבה מחיר כבד ביומיים האחרונים - לאחר שכבר הוכרזה הפסקת אש - אומר ראש הממשלה: "זו הייתה ההחלטה הקשה בחיי".  

השופט בדימוס וינוגרד שאל על המוכנות הלקויה בגבול: "אתה ביקרת במטכ"ל כמה ימים לפני האירועים בצפון, והם בוודאי סיפרו לך שהכוחות הסדירים לא מבצעים אימונים; שהניסיון היחיד שיש להם הוא בפעילות בט"ש ביו"ש. אתה שמעת את כל הדברים האלה"? אולמרט משיב: "כן, אני שמעתי, אבל לא כל-כך התייחסתי - אתם יודעים, תמיד מערכת הביטחון מגיעה לדיונים תקציביים ואומרת: 'אין לנו מספיק כסף לזה ולזה'. אני תמיד חשבתי שצריך להתייחס במידה מסוימת של זהירות לדברים האלה".  

מי צריך מל"ח?

על שר הביטחון שלו מגן אולמרט בוועדה, ואף מזכיר את הביוגרפיה שלו כ"סיפור שישראל יכולה להתגאות בו". הוא אומר: "אני לא סניגור

 ואין זה סוד שעמיר פרץ הוא יריבי הפוליטי - הוא עומד בראש מפלגה אחרת. בוודאי שהמצב היום, על רקע ההתגלגלות של האווירה הציבורית - זה לא מקל על היחסים האישיים. אבל אם אני שואל את עצמי ביושר, באמת, האם היה איזשהו אירוע מכונן בזמן המלחמה שהוא היה כך או אחרת בגללו של עמיר פרץ? אני לא יכול לומר את הדברים האלה ... זה פורום סגור, אני לא עושה פה יחסי ציבור לאף אחד, אני אומר לכם את האמת: הזרימה ביני לבינו במהלך המלחמה הייתה ראויה".

לגבי אי שיתופה של שרת החוץ, ציפי לבני, בהתייעצויות הביטחוניות, מודה אולמרט: "תראה, היא לא משתתפת בשלב הזה. אגב, מעולם לא, בכל ההיסטוריה של מדינת ישראל על כל גלגוליה". חבר הוועדה, פרופ' יחזקאל דרור, העיר בתגובה: "מותר להתחיל". אולמרט השיב מיד: "אתה צודק, איך אומרים, תמיד צריך ללמוד מדברים. אבל היא כן משתתפת לאחר מכן בדיון, היא כן משתתפת ב'פורום השבעה' (הקבינט המלחמתי שכלל את שבעת השרים הבכירים)".

אולמרט מודה שמערך המשק לשעת חירום (מל"ח) לא הופעל. פרופ' רות גביזון מקשה ומעמתת אותו עם טענות בדבר ההיבטים הכלכליים "מרחיקי הלכת". הוא עונה: "לא זוכר התבטאות כזאת ולא היה צורך. לא היה ולא נברא". 

את החלטת האו"ם 1701 אשר איפשרה את הפסקת הלחימה אחרי 34 ימים, מגדיר אולמרט בפני הוועדה כ"הישג גדול. זו תוצאה של עבודת מטה, עבודת צוות וגם של דרג הקברניטים. לא תמיד הכל היה ללא חיכוכים, לא תמיד הכל בליטופים - אנחנו כולנו אנשי ציבור, אנשים פוליטים, עם אמביציות ושאיפות, וזה בסדר. אבל ברגעים המהותיים, בהם היינו צריכים לשתף פעולה ולהפעיל את המערכת, עשינו את זה יפה מאד".

פרופ' גביזון היתה הדמות הדומיננטית בחקירתו של אולמרט ולא היססה להטיח בו שאלות נוקבות. בהערה שנשמעת היום אירונית במקצת, אומר ראש הממשלה לחברי הוועדה כי הוא חש בטוח לדבר איתם "ללא חשש מפרסומים והדלפות".

אחריות אישית ומיניסטריאלית

עדותו של אולמרט חתמה את שרשרת העדויות שהושמעו בפני ועדת וינוגרד טרם פרסום הדו"ח החלקי. הדו"ח עצמו עסק בחמשת הימים הראשונים למלחמת לבנון השנייה, בנסיבות שהובילו לחטיפתם של אהוד גולדווסר ואלדד רגב - ואף בשש השנים הקודמות, מאז נסוג צה"ל מדרום-לבנון. ואולם העדים - 74 במספר - התייחסו באריכות לכל משך המלחמה, בכלל זה לאירועים שיפורטו בהרחבה בדו"ח המלא, שיראה אור בקיץ.  

בדו"ח החלקי, שפרסמה הוועדה לפני עשרה ימים, נמתחה ביקורת נוקבת על ראש

הממשלה. הוא נמצא "אחראי, מיניסטריאלית ואישית, לליקויים בהחלטות שהתקבלו ולליקויים בתהליכי קבלתן". אולמרט, פסקו השופט וינוגרד ועמיתיו, "גיבש את עמדתו מבלי שהוצגה לו תוכנית מפורטת ובלי שדרש כי תוצג, ולכן לא היה יכול לנתח את פרטיה ולאשר אותה".

עוד נכתב בדו"ח: "אולמרט לא דרש חלופות של ממש לשיקול דעתו ולא גילה ספקנות ראויה ביחס לעמדות הצבא. בכך הוא כשל. ראש הממשלה כשל גם בכך שהממשלה בראשותו אימצה החלטות כאלה, בכך שהוא עצמו תרם לתוצאה זו באופן ישיר ומרכזי, בכך שלא התנהל בצורה שיכלה לתרום לעיצובן בצורה התואמת את הנסיבות, ובכך שהוא עצמו הצהיר על יעדים שאינם ניתנים להשגה וכי הלחימה תימשך עד השגתם. בכך ראש הממשלה לא פעל במידה המיטבית החיונית לצורך ייזום מלחמה בשיקול דעת, באחריות ומתוך ראייה אסטרטגית".