את כל מבקרי ביקרתי
ועדת וינוגרד? מחקה את השבחים. דו"ח הביניים? החביא את המחמאות. המבקר? פועל משיקולי רייטינג. אצל אולמרט זאת שיטה: כל מבקריו יבוקרו וכל מגניו יגונו. כחסיד כדורגל הוא יודע, כנראה, שההגנה הטובה ביותר היא התקפה
לאחר שעדויות חלוץ, פרץ וראש הממשלה שפורסמו אתמול לא הביאו את האפקט המיוחל, קרי זיכויו הציבורי, מבקש עתה אולמרט לערער את סמכות ועדת החקירה. אולמרט טוען שפרסום עדותו בלא השבחים עליו, אשר מצאו את ביטויין בשאלות חמשת חברי הוועדה, מוכיח שהוועדה מוטה נגדו. "המחיקה מעלה חשד שהוועדה נטתה אחרי הלכי דעת הציבור", הוא סבור.
"הוועדה מחקה מפרוטוקול העדות שבחים שחלקו חבריה במהלך עדותו", טען אמש בכיר בלשכת אהוד אולמרט. "לא יתכן שבמהלך העדות זכה ראש הממשלה לתשבחות על התנהלותו, על התייעצויותיו ועל הישגים שהשיגה ישראל, ובעת פרסום העדות ימחקו אלה כסודות מדינה", אמר. "יתרה מזאת, לא ברור כיצד לאחר שבחים כאלה, מוצאת הוועדה שראש הממשלה נכשל".
הטור הקודם
11 הרגעים של אולמרט
רוני סופר
ימים לא קלים עברו על ראש הממשלה, אהוד אולמרט. פרסום הדו"ח החלקי של ועדת וינוגרד, המשבר עם שרת החוץ והפגנת ההמונים בכיכר רבין. השבוע של אולמרט
הדבר מזכיר באופן מחשיד את ליל פרסום הדו"ח, יום שני ה-30 באפריל השנה, שבו טען מקורב אחר לאולמרט, שמצא בדו"ח הערת שוליים אחת העוסקת בתרבות הלמידה הנחוצה לממשל הישראלי. ההערה קובעת שיש צורך בתרבות למידה שאינה עורפת ראשים, כדי לאפשר תיקון קלקולים שקלקל המבוקר. זאת, כמובן, כדי להצדיק את החלטת ראש הממשלה שלא להתפטר אל מול אות הקין של הכישלון שחרטה הוועדה על מצח אולמרט. אל מול יותר מ-100 פעמים בהם מוזכר השורש כ.ש.ל. בהקשר של ראש הממשלה, נמצאה לאולמרט הערת שוליים אחת לרפואה. ממנה צריך היה להקיש שהוועדה בעצם רוצה בהישארות ראש הממשלה בכיסאו.
עוד מזכיר העניין את דרכו של ראש הממשלה להטיח בוץ בפני מבקר המדינה, על רקע הדו"חות הקשים שזה הטיח בו. "מבקר המדינה מונע משיקולי רייטינג", אמר אז אחד המקורבים. "המבקר הציב את ראש הממשלה כיעד לחיסול", נטען עוד. "המבקר משקיע משאבים בלתי נלאים כדי להפיל את ראש הממשלה", אמר שלישי בשם ראש הממשלה. "דעתו של המבקר על ראש הממשלה ידועה ורק כך ניתן לנתח את המסע של לינדנשטראוס נגד אולמרט", אמרו בלשכה.
עתה, לאחר שגם הוועדה שמינה ביקרה בחריפות את חלקו של ראש הממשלה בכשלי מלחמת לבנון השנייה, לא נותר לנו אלא להיות סניגוריו. עלינו לשבח, לקלס, לפאר ולרומם את ראש הממשלה על יכולת ההתמדה. אצל אולמרט זאת שיטה: כל מבקריו יבוקרו וכל מגניו יגונו. כחסיד כדורגל הוא יודע כנראה שההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה.
אז ניצחנו או לא?
יש פער עצום, תאמין לי, בין מה שאתה משדר בתחושות שלך לגבי הנושא של הניצחון פה, או אי-הכישלון פה... פער כזה חייבים לגשר אותו", אמר חבר ועדת וינוגרד מנחם עינן לאולמרט ביום בו העיד זה בפניה." אני אתחיל מהסוף" ענה לו אולמרט. "אני לא חושב שההישגים של המלחמה הזאת מוצגים על ידי בהפרזה כלשהי... אני לא טענתי אף פעם יותר מזה. אני רק טענתי שמהענבים האלה הוצאנו יין טוב מהצפוי...", אמר ראש הממשלה. לנו אין מה להוסיף.
מעדות אולמרט בפני ועדת וינוגרד ב-1 בפברואר עולה דמותו של חוזה העתיד (ב-5 במארס, ב-10 במאי וב-25 ביוני 2006 חזר והתריע מפני תרחיש חטיפה וביקש מהצבא תוכנית פעולה לתגובה), שהנסיבות (חטיפת גולדווסר ורגב ב-12 ביולי), המוכנות ("הצבא איכזב את עצמו") ונסאראללה (ציר הרשע בין איראן, החיזבאללה והחמאס) שמו לו מכשול.
אבל על אף כל אלה, גרס ראש הממשלה בעדות בת שבע השעות, שישראל ניצחה במלחמת לבנון השנייה. למרות הכשלים היא יצרה מציאות חדשה בדרום לבנון, הוא סבור.
אלא שבחלק הגלוי שבעדותו בפני ועדת וינוגרד לפחות, לא נזכר ולו פעם אחת מניין הרוגי המלחמה - 163 לוחמים ואזרחים שקיפדו את חייהם שם. לא הוזכרו מעל 4,000 הטילים והרקטות שספג העורף, במנות של בין 100 ל-250 נפילות ביום. לא הוזכרו מעל מיליון אזרחים שספנו עצמם במקלטים לא ערוכים במשך למעלה מחודש ימים. לא הוזכרו מחנות הפליטים ובראשם זה שהקים גידאמק בטוב ליבו עבור הבורחים בחוף ימה של ניצנים. לא הוזכרה התחמשותו מחדש של החיזבאללה בנשק - אף מתקדם יותר ממה שהיה ערב המלחמה.
"מהעדות עולה תמונה של ראש ממשלה בשר ודם, מתלבט, מתייסר, מתייעץ, שואל את השאלות ומקבל החלטות לאחר שיקול דעת מדוד", סיכם את העדות אתמול אחד מכפופי אולמרט. אכן אדם, בשר ודם, המבקש לגונן על כבודו הפגוע בכל דרך אפשרית. אכן בשר ודם, שמעדיף להיות בצד המנצח. אכן אדם בשר ודם, שבכאבו אינו קורא את הכתובת ששמה לו ועדת וינוגרד על מלוא רוחב הקיר: כשלת.
אז אולמרט סבור שניצחנו. זה טבעי כמובן. וינוגרד סבורה שהוא כשל. ואם הוא כשל, אז המלחמה הזאת נכשלה.
לא מאהבת פרץ
הערה אחת לגבי האהבה הפורחת של אולמרט לשר הביטחון שלו במהלך עדותו בפני ועדת וינוגרד: אולמרט מגבה את עמיר פרץ בצורה יוצאת דופן בעדותו. "לא היה שום כשל במלחמה שנבע מכך שעמיר פרץ הוא שר ביטחון", אמר.
נשאלת השאלה מדוע? האם היה משהו שפספסנו לאורך הסיקור של האירועים האישיים הקשים בין השניים? האם אולמרט אכן מאוד מעריך את פרץ, שלא לומר מחבבו כפי שעולה מדו"ח וינוגרד א'?
התשובה היא פשוטה, מאוד פשוטה. אם אולמרט לא היה אומר על פרץ שהוא "בחור מוכשר משדרות שניצח כוכבים כמו שמעון פרס ואהוד ברק", היו מכתימים אותו במינוי של שר ביטחון שאינו ראוי, ערב מלחמה שהוא ידע שבוא תבוא. היו מכתימים אותו בכך שמשיקולים פוליטיים נתן לו את הביטחון במקום האוצר, על חשבון ביטחונה של ישראל. את זה אולמרט לא היה מוכן לקחת על עצמו. לכן, בדרך מתנשאת משהו, סינגר אולמרט בעדותו על בחירתו בפרץ. שלא נטעה, העדות המפרגנת לא נעשתה מאהבת פרץ. היא נעשתה מדאגה לתדמיתו של אהוד אולמרט.
טורפי הנבלות
לנשרים, שנוהגים לייחס להם בטעות תואר של מלכי הציפורים, יש תכונה מגעילה אחת. הם אוכלים פגרים. הם לעולם ימתינו שמישהו אחר יעשה בשבילם את העבודה - הטורפים הגדולים, העופות הדורסים - ואז הם יבואו בעדה גדולה כדי להתכבד בפגר השסוע, שכבר אינו מסוגל להזיק להם.ביקשתי השבוע הסבר מאחד משרי קדימה, שבליל פרסום דו"ח וינוגרד בשבוע שעבר אמר בשקט ש"אולמרט מהווה משקולת על צוואר קדימה וצריך לבחור מישהו אחר שיחליף אותו". כיצד קרה שניצב ימים אחדים אחר כך, מול המיקרופונים, המצלמות והפנקסים, הוא מפרגן לראש המוקע וטוען ש"הממשלה בראשות אולמרט צריכה להישאר".
"זה לא הזמן להפיל ראש ממשלה בישראל. יש לנו עוד משימות גדולות, והעיקריות שבהן מול החמאס בעזה, מול החיזבאללה בלבנון ומול איראן. הסיבוב הבא יכול להתרחש מחר", הסביר, והוסיף עם זאת שאינו חוזר בו מדבריו אז. "הוא את הקדנציה הזאת לא יגמור, אם בגלל וינוגרד, אם בגלל מבקר המדינה, אם בגלל החקירות. נראה איך מתפתחים הדברים. תראה את יצחקי ולבני. מה הם הרוויחו מכך שקראו לו בפרהסיה להתפטר? צריך להמתין ולראות", אמר ועף בהדר מלכות לישיבה תומכת אולמרט בקן הנשרים.
לא מתכופף (וחבל)
במערכת הבחירות הבאה, והיא קרובה ממה שאולמרט היה רוצה, יוכל ראש הממשלה להציג את עצמו כלא לחיץ. אכן יש לו סיבות טובות לטעון כך. האופוזיציה נגדו והוא נשאר, וינוגרד נגדו והוא לא מתפטר, עצרת המונים בה מעל 100 אלף איש קוראת לו ללכת – והוא תקוע על הכורסא, הציבור כמעט כולו קורא לו כישלון - אבל הוא לא הולך. לכאורה בלתי לחיץ בעליל.
אלא מה? המשחק של אולמרט, כך מבינים גם אלה המציגים עצמם בימים אלה כטובי חבריו, גמור. הם יכולים לשתף איתו פעולה מהפה והחוצה. אבל אין כמעט ולו אחד בהם, שעמוק בפנים מאמין שאולמרט ישרוד את וינוגרד, גם בלי התוספות שאורזים לו מבקר המדינה, היועץ המשפטי לממשלה, החמאס החיזבאללה ואיראן, ומי יודע מי עוד.
לאחד מוותיקי הפוליטיקה, הזכירה השבוע עמידתו הקשוחה של אולמרט מול הרוחות הרעות, משל ששמע בילדותו: "האילן הזקוף והגא נשבר מול רוח חזקה ומת. לעומתו עשב השדה מכופף ראש ונשאר אחרי הסערה", נזכר. והנמשל? שאלנו. "אילו ראש הממשלה היה מכופף ראש בפני וינוגרד ואומר אני מודה בטעותי והולך הביתה, יתכן שהיו מוחלים לו. בעתיד, אפילו בבחירות הקרובות, יכול היה לנסות שוב. אבל כל עוד הוא עומד קשוח - תימצא הרוח שתכריע אותו".
לפנייה לכתב/ת 
חזון נבואי. אולמרט
צילום: דודי ועקנין
תלויים זה בזה. פרץ
צילום: גיל יוחנן
מומלצים
