אני יפה וחכמה, בדרך אל החתולים
אני סטודנטית, ויש לי פנים יפות. אז איפה הבעיה? איך הגענו למצב של כל כך לבד? גם החברות שלי יפות, משכילות - ופנויות. האם יש להסיק מכך שכל הטובים תפוסים? בחורים, אתם יכולים בבקשה להסביר לי איך אתם עושים את זה? אולי כדאי לקבל טיפים, לפני שאני עוברת לצד השני
תקראו לי מיושנת, אבל אני רוצה קשר רגשי וגם סקס. מאחר שהראשון לא ממש מגיע כבר ה-מ-ו-ן זמן, כך גם השני. וקורי עכביש ואגינליים זה בהחלט משהו שדורש התייחסות.
אז כמו בחורה טובה, אני מחפשת את האשמה בי. אני הבררנית. היה לו ריח? דפדפי. הוא בגובה של שנאוצר ננסי? לא נורא, כל החמידות באה באריזה קומפקטית. הוא כוסס ציפורניים עד זוב דם? זה בסדר, זה בכלל לא אומר שהוא חי בחרדות או עצבני, ולפחות לא נתקעים דברים מתחת לציפורניים. שן כן שן לא? איוורור.
למה לא מתחילים איתי?
ובכל זאת, הכל בשידוך - והכל לא הולך. למה לא מתחילים איתי? כלומר, בצורה נחמדה, ולא ערסית מאיימת?
חקרתי את העניין עם מכרים, ידידים וידידות. הידידות בכו שגם הן לבד. הידידים אמרו שאני יפה מדי (פסיכים). אני סטודנטית, ויש לי פנים יפות. אז איפה הבעיה? איך הגענו למצב של כל כך לבד? גם החברות שלי יפות, משכילות. האם יש להסיק שכל הטובים תפוסים?
להתחיל עם בחורים זה כנראה הצד החלש שלי; אני לא יודעת לבחור אותם. האחד התגלה כהומו שמצוי בזוגיות צפופה כבר שנים, ומה לעשות שהוא מהמם. אחת לכמה שבועות אני מעדכנת אותו שאם יום אחד הוא מחליט שהוא בכל זאת בקטע של בנות, אני כאן. בינינו, זה יקרה כשהגיהנום יקפא. וגם אז אני אהיה לבד.
והיה איזה בחור בקפיטריה, שתוך כדי שניסיתי איזה עליו איזה משפט לקח רוורס, מעד על הפח של מקדונלד'ס, כמעט פתח את הראש, והודיע לי חגיגית שיש לו חברה. אז החלטתי לרדת מהעניין. בחורים, אתם יכולים בבקשה להסביר לי איך אתם עושים את זה? אולי כדאי לקבל טיפים, לפני שאני עוברת לצד השני.
אין לי בכלל ספק שאני אצמח לי לתפארת מדינת ישראל להיות "זו עם החתולים". רבאק, כבר צברתי ארבעה חתולים וכלב. מאחר שהיתה לי עוד כלבה שמתה, בהחלט אפשר לומר שעל כל שנה שאין לי חבר אני מצרפת לחיים שלי עוד דיכפין מהרחוב. בקצב הזה אפשר יהיה למצוא חתולים רק בחנות חיות באשקלון. הזכר היחידי במיטה שלי הוא חתול שחור בגודל פנתר, שחולש על המיטה ליד הרגליים ולא נותן להתמתח. לפעמים מצטרף אליו החתול הכתום, זה שנושך אותי ברגל בכל פעם שאני מעזה למתוח אותה. נראה שיש לי בעיה עם זכרים, ולא משנה מאיזה מין.
וההורים, פולנים למופת, פתחו התנחלות שלמה על הווריד שלי בצוואר, והקימו ליד גם מנהלה. אבא מרים את הכלב ואומר: "אם היה לי נכד הייתי מרים אותו, אבל מאחר שאין לי אז אני מרים את הכלב. מזל שהוא חמוד". תכל'ס לא האמנתי עליו, איך נשבר, כבר חשבתי שהוא לא יגיד דברים כאלה. אבל כשאת הבת היחידה, כל הלחץ עלייך. את אמא שלי דווקא אפשר להבין. היא, בתור רומניה, הכי פולניה שיש. משדכת לה שידוכים ומארגנת דייטים עם ילדים של מכרים מזדמנים (בנו הטייס של מוכר בחנות שבו קנתה איזו טבעת), כמה מביך. לזכותה ייאמר לפחות שהבנאדם איכותי, מה לעשות שהיה לו ריח פה ולא יכולתי בכלל להתרכז בשיחה?
הייתכן שכל הבחורים בעולם עובדים בהייטק?
ועוד תהייה קיומית: הייתכן שכל הבחורים בעולם עובדים בהייטק? כלומר ארבעה שבועות, ארבעה בחורים, שלושה מהם בהייטק. ולמה בכלל אני יוצאת עם כאלה שחיים בעבודה ואין להם זמן לכלום ולאף אחד? וכולם, מסתבר, מכירים מישהו שמחפש מישהי. אז אמרתי לעצמי, יאללה, מנסים. אני לא יכולה להיות כל החיים כזו בררנית. אני לא מושלמת, ואני לא מחפשת מושלם, רק גבוה, חובב חיות, לא מעשן והיגייני. ורצוי שיידע מה זה "סטאר-טרק" ויכיר את "חולית".
נחזור לרביעיית המופלאים שלי. אחד לא מתפנה עד 23:00, בטח שלא באמצע שבוע, וכל סופ"ש שני. אולי צריך לארגן איתו איזה סידור ראייה? והוא גם לא מתקשר. אף פעם. יש את המסנג'ר, וזה מספיק לו. אם מנותק אז זהו. חסמתי אותו, אז הקשר פשוט נגמר. אחר, עוד שידוך, מטר וחצי של איכות. אוהב לדבר על ניגובי חומוס עם בצל. ככה המקצוענים עושים. וכן, אורביט, לטענתו, מנטרל את הריח. אז זהו, שלא.
רמזתי על בשמים שאני אוהבת במיוחד. זה נגמר באותו יום
הבחור השלישי דווקא חמוד. אפילו התחלתי איתו (כבר אמרתי שאני לא יודעת לבחור אותם). דייט ראשון, מלך. דייט שני, הכי גרוע בעולם. עייף, לא רוצה, קצת מריח. אבל מה לעשות שבאופיו הבחור מקסים? אז כמו מפגרת אמרתי לו שהפריע לי הריח. רמזתי על בשמים שאני אוהבת במיוחד. זה נגמר באותו יום. כמה מפתיע. וזה בטח לא קשור לעובדה שהוא בדיוק יצא מקשר של תשע שנים. והכי גרוע? תפס אותי בתחילת "התקופה הזו בחודש". ההורמונים השתוללו, בכיתי לו כמו מטורפת, ובטח השארתי לו טראומה לכל החיים. מסכן. ואותו דווקא כן רציתי (לא אחרי הדייט השני, כמובן, אלא אחרי שהוא החליט שהוא לא רוצה), למרות שעושה רושם שהוא באמת לא יכול היה לתת לי את מה שבאמת רציתי - חום.
והבחור האחרון, טייס עם צדודית של אנטוניו בנדראס. בחור שיגיע רחוק, וגם הריח מהפה הגיע. אבל אין בעיה בכלל, הוא ממילא לא התקשר שוב.
ואני יכולה להגיד חד משמעית שהם כולם דווקא בסדר. אנשים "איכותיים". אבל הם לא בשבילי.
אז זהו זה, חזרתי לי בסערה לעולם הדייטים, וכך בסערה אני יוצאת ממנו. זה לא עובד בשבילי. אולי רציתי יותר מדי.
לפנייה לכתב/ת 
