חדש ביום ירושלים: אמירת "על הניסים"

לא מתנתקים: אוסלו, ההתנתקות ואירועי עמונה, שהצליחו לסדוק את חגיגות יום העצמאות בציבור הציוני-דתי, פועלים על יום ירושלים בכיוון שונה. רק לפני 10 שנים נקבע כ"ח באייר בחוק כיום שיחרור ירושלים, ומאז הוא הולך ומאבד את אופיו הממלכתי והופך בעיקר לבעל משמעות דתית. החוגגים הם בעיקר סרוגי הכיפה, והשנה אף מופץ לראשונה נוסח "על הניסים" להוספה בתפילה. ומה קורה בישיבת מרכז הרב? שכחו מנשיאים, ראשי ממשלות ורמטכ"לים. אורחי הכבוד בחגיגות המסורתיות יהיו השנה הרבנים.

40 שנה אחרי שתקנה הרבנות הראשית לישראל את תפילת ההלל ביום ירושלים, יש מי שמבקש להוסיף גם נוסח מיוחד של "על הניסים" שחובר בעקבות שחרור העיר. פרק ההודאה המיוחד פורסם לראשונה ב-"גואל ישראל", סידור תפילה ליום העצמאות ויום ירושלים שראה אור בשנת 1998, והוא מופיע גם ב"סידור המקדש" של "מכון המקדש". השנה תוקנה גרסה נוספת על ידי הרבנים דוד בר-חיים ויהושע בוך מ"בית הוועד שליד מכון שילה", הזכורים בעיקר כמי שעוררו לפני כחודשיים את "פולמוס הקטניות", שנחשף ב-ynet.

ההוספה המיוחדת חוברה, כאמור, לפני עשור, אך עד היום לא פורסמה ברבים, ורבני הציונות הדתית לא נדרשו לפסוק האם מותר לאומרה בתפילה העמידה. לרגל חגיגות ה-40 לשחרור ירושלים יש מי שהחליט לפרסם בציבור את פרק ההודאה ולקרוא להוספתו בתפילת שמונה עשרה ובברכת המזון. ב"מכון המקדש" עשו זאת ב-50 אלף עלונים שחולקו בבתי הכנסת, ו"מכון שילה" פרסם את הדברים באתר הבית שלו.

ראש "מכון המקדש" הרב ישראל אריאל מסביר כי אין מניעה הלכתית להוספת "על הניסים" אחרי הקטע "מודים אנחנו לך", משום שהניצחון במלחמת ששת הימים היה נס גלוי שצריך להזכיר גם אותו. הרב אריאל סבור שמדובר בחלק מסדר התפילה, בדיוק כמו הוספת הפיוטים בימים הנוראים.

על הרבנים שנרתעים מלפסוק כך הוא אומר: "כל רב, לפני שהוא פוסק, מסתכל ימינה ושמאלה כדי לבדוק מי יתקוף אותו, ואז, מתוך הפחד, הוא מוריד פרופיל".

להרהר, בלי להגיד

רב העיר רמת גן, הרב יעקב אריאל, שיזם את הוצאת סידור "גואל ישראל" והדריך את עורכיו, מסכים עם אחיו הצעיר מ"מכון המקדש" ומודה כי מבחינה הלכתית מותר להוסיף את "על הניסים" לתפילה. עם זאת הוא פוסק שיש להרהר במילים מבלי לאומרם בפה, אלא אם גוף רבני מוסמך, כמו הרבנות הראשית לישראל, יחליט אחרת, משום שמדובר ב"תקנה כלל ציבורית".

הרב דוד בר חיים, אב בית דין "בית הוועד שליד מכון שילה" אמר בתגובה: "מי שאומר דבר כזה מעיד על עצמו שאינו יכול 'ללמוד, ללמד, לשמור, לעשות ולקיים' את התורה באופן מעשי, משום שהוא מפוחד וחסר ביטחון בלימוד של עצמו". את הפיתרון של הרב יעקב אריאל הגדיר בר חיים "מוזר ומופרך לגמרי", והוסיף: "אי אפשר להמתין עד שכל הרבנים יחליטו סוף סוף לדבר ביניהם כדי להודות לקב"ה על הניסים שעשה איתנו". 

רב או אלוף? 

רב אלוף משה (בוגי) יעלון הוא הרמטכ"ל האחרון שחגג את יום ירושלים כאורח הכבוד בישיבת "מרכז הרב".

אופי החגיגות המרכזיות בקרית משה הפך גם הוא ליותר דתי ופחות ממלכתי, ובשנים האחרונות הלך האלוף, ונשאר רק הרב.

אחרי עשרות שנים בהן פקדו מדי שנה את היכל הישיבה נשיאי מדינה, ראשי ממשלה, שרי ביטחון, רמטכ"לים ויושבי ראש כנסת, היו בשנה שעברה אורחי כבוד בגוון כתום: ח"כ רובי ריבלין וחתן פרס נובל פרופ' ישראל אומן. בישיבת "מרכז הרב" עדיין מגדירים את החגיגות שם כ"נותני הצביון" ליום ירושלים כולו, אך השנה הם מבטיחים בעיקר רבנים, ואת זהותם כבר ניחשתם לבד - ראש הישיבה הרב אברהם שפירא, והראשל"צ הרב מרדכי אליהו.