האיראנים באים: מהאימאם ועד לחשיש
אחת הסכנות של עיראק המתפוררת היא הפיכתה לגרורה איראנית. לאט ובזהירות הופכת השפה הפרסית בעיראק לנפוצה, והמוזיקה האיראנית נעשית פופולרית. אך לא הכל ורוד: גם סמים וזנות בכסות הלכתית חודרים לחברה העיראקית המסורתית. אם כך הדברים יימשכו במסלולם, לעיראקים יהיה קשה מאד לבטל את ההשפעה האיראנית
"החשש האמיתי מהגרעין האיראני הוא לא בכך שטהרן תמהר להשתמש בו נגד ישראל", הסבירו בשנים האחרונות גורמי מחקר והערכה בישראל, "אלא בכך שבחסות הפצצה תגדיל מאד השפעת איראן באזור ו'סוכני ההשפעה' שלה, כמו חיזבאללה, ירגישו רוח גבית חזקה לפעול ללא פחד".
האמת היא, שאם בוחנים את מאזן הכוחות במזרח התיכון, איראן היא בהחלט מעצמה אזורית בהתהוות. ומהם הסממנים של מעצמה בהתהוות? ברגע שבני נוער מתחילים להשתמש בסלנג של אותה מעצמה, מאמצים את הקודים של התרבות והלבוש שלה, ברגע שנשים מתלבשות כפי שנהוג בה וגברים מאמצים את אורחותיה - ובעיקר, ברגע שהמטבע שלה הופך להיות מטבע מרכזי - אז כבר ניתן לדעת שאותה מדינה מתקדמת, כנראה, בדרך הנכונה.
עלייתה של איראן מתרחשת ממש כאן, לא רחוק מאיתנו, על חורבותיה של עיראק המדממת. בערי הקודש השיעיות ובשווקים כבר ניתן לשמוע את השפה הפרסית באין מפריע, השירים בפרסית הם הלהיט התורן וכן, גם השפעות שליליות כמו שליטה מודיעינית, סמים וזנות בכסות הלכתית, מביאים עימם האיראנים למי שהיתה פעם יריבתם הגדולה. מדובר באותה יריבה אשר עד לא מזמן, בימי סדאם חוסיין, נעשה ניסיון למחות את כתמי ההיסטוריה האיראנים מעל אדמתה.
תרופות איראניות, חשיש בזול ו"נישואי תענוג"
כתב העיתון "א-שרק אל-אווסט", היוצא לאור בלונדון, סיפק השבוע הצצה מיוחדת לעליית כוחה של איראן על הריסותיה של עיראק. מניין להתחיל? מהיכן שרק תרצו. קחו את השווקים לדוגמה: חנויות פתוחות לעיני כל, שנושאות שלטים בשפה הפרסית ומציעות סחורה איראנית מכל הבא ליד; מוצרי מזון, תרופות, אלקטרוניקה.
התרופות הן דוגמה ניצחת לחדירה האיראנית לתוך עיראק. מתברר שכאשר פונים לבית מרקחת בבירה העיראקית, שואל הרוקח את הלקוח מה הוא מעדיף - גירסה איראנית, ירדנית או מערבית של התרופה. הרוב, כך מסתבר, מעדיפים את התוצרת האיראנית, ולו בשל מחירה הזול. הדברים נכונים גם לגבי מכשירי חשמל פשוטים, מזון, ושאר מוצרי צריכה.
ההשפעה האיראנית תפסה תאוצה כה רבה, עד שסוחרים איראנים בשווקים כבר החלו לדבר ביניהם בחופשיות בפרסית. השפה, כמו המטבע האיראני, כבר נפוצה מאוד בעיקר בשוקי בגדד, בבצרה השיעית בדרום וכן בערי הקודש השיעיות - נג'ף וכרבלה. "אנחנו כבר צריכים ללמוד פרסית כדי להבין את האנשים", מסביר רופא עיראקי, תושב בצרה. חבר פרלמנט עיראקי הרחיק לכת בתקופה האחרונה, כאשר הציע להכיר בלאום האיראני כלאום הרביעי בעיראק, אחרי הערבים, הכורדים והטורקמנים.
"מצבנו הכלכלי הולך ומתאושש עם הגעתם של מבקרים איראנים, שמעדיפים לשוב לכרבלה", ציין בעל חנות בגדים בנג'ף. "הסוחר בנג'ף סוחר איתם במטבע שלהם ומדבר איתם בשפתם כדי לעודד אותם", הוא הוסיף. הכסף האיראני, שעליו קלסתרו של מייסד הרפובליקה האיסלאמית של איראן, האייתוללה חומייני, כבר מתגלגל בהמוניו בשווקים העיראקים. אך אלו אינם הסממנים האיראנים היחידים בערים. ניתן למצוא בהן גם ספרות איראנית, ואפילו תמונותיהם של האימאמים (מנהיגי הדת - ר.נ) האיראנים כבר תלויות על גדרות וקירות בערים.
ואולם, ההשפעה האיראנית אינה מלווה רק בשיפור כלכלי בשווקים, וטומנת בחובה גם היבטים שליליים שתושבי הערים העיראקיות לא היו מורגלים אליהם. "האיראנים הביאו עימם סמים. לא הכרנו זאת לפני כן", סיפר חוסיין אל-חפאג'י, מורה שפרש לגמלאות. "החשיש נמכר כאן באופן כמעט פומבי. מנגנוני הביטחון כבר תפסו משפחות שלמות שסחרו בחשיש, עם אנשים שהגיעו מבגדד ומאזורים אחרים כדי לקנות את הרעל הזה".
תופעה שלילית אחרת, עליה עמדנו בעבר, היא "נישואי התענוג" (בערבית: "זוואג' מותעה"). מדובר בנוהג המותר אצל השיעים, ולפיו זוג מתחתן לפרק זמן קצר, אפילו לשעה קלה, מתייחד וממשיך לדרכו. בימיו של סדאם, ששלט ביד ברזל, נאסר המנהג בעיראק, אך לא כך היו הדברים באיראן. מבקריה של תופעה זו ראו בה משום "זנות בכסות הלכתית". והנה, נראה כי התופעה ממשיכה להכות שורשים בעיראק.
"אנו, השיעים בעיראק, אינם מפיצים סוג זה של הנישואים. הם היו נהוגים אולי בשעת מצוקה ובין גורמים חברתיים לא ידועים, אולם התופעה הזאת התפשטה היום בכרבלה ונישואי ה'מותעה' - בין גברים עיראקים לנשים איראניות - הפכו לדבר נפוץ. מעבר לכך, התחלנו לראות נשים עיראקיות מציעות את עצמן לנישואי 'מותעה' בשל סיבות הקשורות במצבן הכלכלי הגרוע", המשיך וסיפר אל-חפאג'י. "ביליתי שנים רבות מחיי בחינוך ובלימוד בנינו, ואני לא רוצה לראות אותם שוקעים בסמים או מתחתנים עם איראניות או עיראקיות לשעה-שעתיים. זה יגרום להם להתרחק מנישואי הקבע ולבנות משפחה יציבה".
רוצה לדעת מה קורה? שאל "ח'ובי?"
גם התרבות האיראנית מכה גלים בקרב צעירי עיראק. בנים ובנות בבצרה, כרבלה ונג'ף החלו ללמוד פרסית ולדבר בה ביניהם, לפעמים במקום אנגלית - שנלמדת כשפת חובה בבתי הספר. הסלנג הפרסי חדר כה עמוק לשפתם, שבמקום להשתמש בביטויים הערבים ל"מה שלומך?" ("כיף חאלכּ?" בערבית, "אש לונכּ?" - בעיראקית, ר.נ) הם החלו להשתמש בסלנג הפרסי - "ח'ובי?". הצעירים לא מסתפקים רק בכך, וכבר מאזינים בהתלהבות לשירים איראניים. הלהיטים החמים כבר נשמעים, ובקול רם, ממכוניתיהם ברחובות.
ומה עם הבנות? הן כבר עושות שימוש ב"צ'אדור" - הגרסה האיראנית לכיסוי הראש המסורתי, ה"חיג'אב". סטודנטית באוניברסיטת "באבל" שבעיר חילה הסבירה, כי "הצ'אדור האיראני החדש מתאים יותר לרוח התקופה, והצבעים שלו אופנתיים יותר. הוא מאפשר לצעירה לנוע בחופשיות יתרה מאשר החיג'אב המסורתי. כמו כן, הוא מבטא את נשיותה של האישה, בעוד שהחיג'אב מונע זאת".
בור ללא תחתית
חבר הפרלמנט העיראקי, איאד ג'מאל א-דין, שנדרש לסוגייה, אמר כי "ישנן השלכות כלכליות, תרבותיות, פוליטיות, דתיות ואפילו מודיעיניות להימצאות האיראנית בעיראק. מהבחינה הכלכלית, איראן שולטת על השוק העיראקי באמצעות ייצוא ירקות, פירות וסחורות. הסוחר האיראני שולט לחלוטין בעיראק".לדבריו, "מהבחינה התרבותית, מבקר שמגיע לעיראק אינו יכול לעבור בעיר עיראקית מבלי למצוא בה מרכזים תרבותיים הממומנים על ידי איראן. המרכזים הללו ממומנים מסיבות אסטרטגיות, למימוש מטרות פוליטיות מוגדרות. באשר לנוכחות המודיעינית האיראנית - היא ברורה יותר בזירה הפוליטית העיראקית. זאת, החל מהמעורבות האיראנית בהקמת הממשלה בעיראק, דרך המעורבות במינוי פקידים בכירים ועד לקשרים בין המפלגות עצמן". חבר הפרלמנט הוסיף כי "במישור הדתי, מופצות אצלנו אסכולות שיעיות כמו 'מדינת חכם ההלכה' ("וילאיית אל-פקיה" - רעיון אותו הגה חומייני, ר.נ.) - בהן לא האמינו השיעים של עיראק. האיראנים מנסים כמו כן להביא להמרת הדת לשיעה בקרב האוכלוסיה".
על פי ג'מאל א-דין, נראה עם זאת כי הסכנה העיקרית טמונה בעובדה שמדובר ב"בור ללא תחתית" וכי אין מי שיעצור את האיראנים בעיראק. "הסכנה שבהימצאות האיראנית, היא היעדר כוח שיעמוד מולה ומול תכניותיה. איראן מוציאה מיליוני דולרים למימון פעולותיה", הוא אמר.
