נרדמים ביום וערים בלילה? יש לזה סיבה רפואית

רק אחרי שבני משפחתה התלוננו על שגרת יומה ההפוכה פנתה א׳ לטיפול בחשיפה לאור, כדי להסדיר את השעון הביולוגי שלה. במרפאה היא צוידה במכשיר פולט אור, ובמשך חודש התעוררה לאורו, שמדמה את זריחת השמש.

בתהליך הדרגתי הוזז כל כמה ימים השעון שמפעיל את המכשיר, וא׳ הקיצה משנתה שעה מוקדם יותר, עד שהצליחה להתעורר בשעת בוקר רגילה. במקביל היא הפסיקה להתנדב למשמרות לילה רבות. אט אט רשמה א׳ הצלחה בכוונון השעון הפנימי שלה לשעון המקובל.

א׳ סבלה מהפרעה בתזמון השינה — הפרעת שינה שמשבשת את התיאום בין שעון הגוף הפנימי לבין השעון החיצוני, שמכתיב את קצב החיים לאורך היממה. אנשים שסובלים מהפרעות בתזמון השינה יילכו לישון מאוחר מדי בלילה ויתקשו לקום בבוקר ללימודים או לעבודה, או שיילכו לישון מוקדם מדי וישכימו קום לפנות בוקר, יחד עם הציפורים. לפעמים השעון הפנימי משתבש לחלוטין וגורם להיפוך מוחלט בחיים ולחוסר יכולת לתכנן מראש את סדר היום.

להפרעות האלה יש פתרונות רפואיים מוכחים, אך המודעות להן עדיין בחיתוליה, ורופאים רבים עדיין רושמים למטופלים תרופות הרגעה ושינה, ולחלופין תרופות נגד היפראקטיביות, אחרי שאלה מפתחים קשיי ריכוז והפרעות בזיכרון ובתהליכי חשיבה. כשמתברר שמקור ההפרעה הוא שיבושי שינה, לפעמים כבר מאוחר מדי.

הפרעת ’השעון הדחוי'

זאת ההפרעה הפופולרית ביותר - כשהשינה נדחית יחסית לשעות המקובלות. "האנשים האלה יירדמו באופן קבוע מאוחר יותר משתיים בלילה, ויתעוררו בהתאם כעבור שש עד שמונה שעות, בדרך כלל לקראת הצהריים‭,"‬ מסביר ד"ר ירון דגן, מנהל מכוני השינה באסותא מרכזים רפואיים. "זו השכיחה שבהפרעות בתזמון

 השינה, שמתפתחת לרוב בגיל ההתבגרות, עם התפתחות השינויים ברמות ההורמונים בגוף‭."‬

למרות הנטייה לחשוב שהליכה לישון מאוחר אופיינית לצעירים הוללים ופוחזים, מדובר כנראה בהפרעה תורשתית שעוברת במשפחה‭".‬אנשים שסובלים מ׳שעון פנימי דחוי׳ מרגישים ערניים יותר בערב ובלילה מאשר בבוקר. לא רק תזמון השינה שלהם בעייתי, אלא גם שעות הריכוז והרעב, שינויי הטמפרטורה הפנימית והפרשות חומרים בגוף כמו הורמון הגדילה‭,"‬ מסביר ד"ר דגן. "הם יתחילו לחוש רעבים רק בצהריים ולא יהיו רעבים בבוקר‭."‬ אגב, קיים הבדל בין ההפרעה הזו לבין נדודי שינה, מצב שמלווה בקשיי הירדמות, אך ללא קושי להתעורר בבוקר וללא רקע תורשתי.

דווקא השירות הצבאי המקובל בארץ עשוי להועיל לאנשים שסובלים מהפרעת השעון הדחוי. "יש כאלה שבגלל דרישות המשמעת הצבאית יצליחו לסדר את השעון הדחוי לאורך זמן‭,"‬ אומר ד"ר דגן, "למרות שבשנים האחרונות המערכת הצבאית קשובה להפרעות בתזמון שינה ומאפשרת לחיילים שסובלים מהן לעבוד במשמ־ רות לילה, כדי לנצל את שעות הערנות שלהם באופן מיטבי‭."‬

הפרעת ’השעון הפנימי המוקדם'

בהפרעה זאת השינה מוקדמת יותר מהשעות המקובלות בחברה. "האנשים האלה יתקשו לתפקד אחרי השעה שמונה בערב‭,"‬ מתאר ד"ר דגן, "ויתעוררו לרוב בין שתיים לארבע לפנות בוקר כשהם רעננים לתחילת הפעילות היומית. עיקר הבעיה שלהם בתפקוד עם משפחה וחברים בשעות הערב‭."‬

הפרעת השעון הדחוי - ישנים בשעות לא מקובלות (צילום: ויז'ואל/פוטוס) 

גם כאן מדובר בהפרעה תורשתית ולא בסימן למצוקה נפשית פנימית. הפרעת שינה דומה היא נדודי שינה עם יקיצות מוקדמות, שקשורה גם בדיכאון, אך בהפרעה הזו ההתעוררות בבוקר לא מלווה בתחושת רעננות, וכמובן לא מדובר בהפרעה על רקע תורשתי, ולכן הטיפולים שמומלצים נגדה שונים.

הפרעת ’השעון המשתנה'

"במצב הזה השעון הפנימי משתנה מיממה ליממה, תוך איחור קבוע בשעת ההירדמות ובשעת ההתעוררות‭,"‬ אומר ד"ר דגן. במקרה הזה מקור ההפרעה לא ידוע, וקיימות עדויות ספורות על רקע משפחתי לתופעה. "אחת לשבועיים בערך האנשים האלה הולכים לישון ומתעוררים בזמן, והם מרגישים מתוסכלים כי אחרים אומרים להם שאם רק היו רוצים לסדר את השעון, היו יכולים לעשות את זה‭."‬

חוסר היציבות וחוסר הקביעות של הסובלים מההפרעה הזו גורמים לקשיים גדולים יותר מאשר בהפרעת השעון הדחוי. ההפרעה, אגב, מאובחנת בשכיחות גבוהה בעיוורים מלידה, שלא נחשפים לאור ונתקלים בשיבושים בהתאמת השעון הפנימי לשעון החיצוני.

הפרעת ’השעון הבלתי מאורגן'

קשה במיוחד היא הפרעת ׳השעון הבלתי מאורגן׳, הרביעית בסדרה. "במקרה הזה שעון השינה והערות לא מאורגן ופועל ללא כל חוקיות פנימית‭,"‬ מסביר ד"ר דגן. ההפרעה הזו היא לרוב לא תורשתית ולא מתחילה בהכרח בילדות, אלא פעמים רבות בגיל הבגרות, בתגובה לאירוע טראומטי כלשהו. לפעמים ההפרעה קשורה בחבלת ראש מזערית, שגרמה לזעזוע מוח, או בניתוחים נוירוכירורגיים שכוללים הסרה של בלוטת האיצטרובל, שממוקמת בין שני צידי המוח. לפני חודש פורסם בכתב העת ׳נוירולוג׳י׳ מחקר ישראלי שבחן אנשים שעברו זעזוע מוח אחרי תאונת דרכים ופיתחו את הפרעת השעון הבלתי מאורגן.

קיימות עדויות מחקריות לטיפולים תרופתיים שגורמים להפרעה הזו, למשל טיפול בתרופות עם המרכיב הפעיל הלופרידול, שניתנות לטיפול בסכיזופרניה ובתסמונת טורט. "זו הפרעה שקשה מאוד לחיות איתה, כי השעון בלתי צפוי וקשה לתכנן את היום. אחד המטופלים שלי שסבל מההפרעה עבר לעבוד כנהג מונית כדי להתמודד איתה, אבל התקשה בשמירה על חיי משפחה תקינים‭,"‬ מספר ד"ר דגן.  

מצבים קליניים נוספים כוללים עבודה במשמרות, שמשבשת את השעון הפנימי, וג׳טלג (יעפת) — שיבוש זמני בשעון הפנימי אחרי טיסה ליעדים רחוקים‭".‬מדובר בהפרעות שיש לאדם שליטה עליהן, כי אם אתה סובל מאוד מהתופעה, אתה יכול להחליט לא לעבוד במשמרות או לא לטוס ליעדים רחוקים‭,"‬ מסביר ד"ר דגן. לאחרונה צצו על מדפי בתי המרקחת וחנויות הטבע תכשירים שמציעים טיפול להפרעות האלה, שנחשבות לקלות יחסית.

מתבגרים חשופים יותר

על פי מחקרים, בעולם המערבי סובלים מהפרעות בתזמון השינה ‭7%‬ מהמתבגרים ו־‭4%‬ מהבוגרים, אבל לא כולם רואים בהן הפרעות שדורשות טיפול. מחקר איטלקי שפורסם בכתב העת ’סליפ‘ מצא, על סמך מדידות במעבדת שינה, שבגיל הגן סובלים ‭26%‬ מהילדים מהפרעות בתזמון השינה. מחקר יפני מצא לפני שנתיים שבסופי שבוע נוטים תלמידים בנים לפתח הפרעות זמניות בתזמון השינה יותר מבנות ונוטים להתעורר מאוחר יותר (11:15 בבוקר בממוצע) בהשוואה לבנות (09:10). לפי מחקר אחר, מבין אלה שמאובחנים במעבדות שינה כסובלים

 מנדודי שינה מסוג אינסומניה, כעשירית סובלים למעשה מהפרעות בתזמון שינה וזקוקים לטיפול אחר מזה שמומלץ עבורם.

שיבושים בתזמון שינה יאובחנו כהפרעות שינה רק אם האנשים שפיתחו אותם סובלים מהמצב. "אם, למשל, אדם הוא עורך עיתון לילה וישנוני בבוקר, או אם הוא עובד כמחלק עיתונים והולך לישון מוקדם בערב, אורח החיים שלו תואם את צרכיו, הוא לא יתלונן על בעיה ולא יאובחן כסובל מהפרעת תזמון השינה‭,"‬ מסביר פרופ׳ אשר טל, האחראי הרפואי במעבדת השינה במרכז הרפואי סורוקה.

"זה כמו מישהו ענק או גמד: אם המצב לא מפריע לו, זה לא נחשב להפרעה שדורשת טיפול‭,"‬ מוסיף ד"ר דגן. "לפעמים אפשר לנסות להתאים לאדם אורח חיים שמתאים להפרעה שלו, בעיקר כשמדובר בהפרעה על רקע תורשתי, אבל אם מדובר במתבגר שצריך להתעורר לבית הספר, זה קשה.

"העולם שלנו מתפקד בעיקר בשעות היום, ותלמידים נדרשים להיות ערניים במחצית הראשונה של היום. מתבגרים שסובלים מהפרעת השעון הדחוי לעיתים מאובחנים בטעות כבעלי הפרעות למידה, קשב וריכוז ומצויים בקונפליקט מתמיד עם הסביבה — הורים, מורים, פסיכולוגים ורופאים — שלא מבינים שמדובר בתכונה ביולוגית. הם יופנו פעמים רבות לטיפולים פסיכולוגיים מיותרים, כמו גם להוראה מתקנת, ללא תועלת כמובן. בגלל קשיי ההסתגלות שלהם הם עשויים לקבל מרשמים לתרופות נגד דיכאון או לריטלין. רק כשמאבחנים שמדובר בהפרעה בתזמון שינה מורידים מהמתבגר את תחושת האשמה שהוא מסתובב איתה, כי הוא מבין שהוא סובל ממצב ביולוגי ולא נפשי‭."‬

אבל לפעמים האבחון מאוחר מדי, כשהמתבגר כבר הורגל לאורח חיים שמאפשר לו ללכת לישון מאוחר. "יש מצבים שההורים לא משתפים פעולה עם הטיפול, למשל לא מוציאים למתבגר את המחשב או הטלוויזיה מהחדר כדי שיתרגל לישון בזמן, ואז ברור שההפרעה לא תטופל ביעילות‭,"‬ מוסיף פרופ׳ טל.

אבחון הפרעות בתזמון השינה מתבצע באמ־ צעות מכשיר אקטיגרף. "זהו מכשיר קטן שרושם תנועות גוף, שמוצמד ברוב המקרים ליד הפעילה, ובילדים קטנים מוצמד לרגל. המכשיר פועל על סוללות וניתן למטופל למשך שבוע‭,"‬ מסביר פרופ׳ טל. "המכשיר רושם את תנועות הגפיים בשעות היום והלילה ומסוגל לזהות באיזו שעה המטופל הלך לישון, מתי התעורר ומה איכות השינה שלו‭."‬

גמילה בקצב האור

טיפולים פסיכולוגיים וכדורי הרגעה לא יועילו לאנשים עם הפרעות בתזמון השינה. "בעיות בתזמון שינה הן לא פסיכולוגיות‭,"‬ מדגיש ד"ר דגן. הטיפולים המומלצים כוללים מלטונין וטיפול באור. מלטונין הוא הורמון השינה הטבעי, שניתן לרכישה בארץ במרשם רופא. המלטונין לא כלול בסל התרופות, ועלותו כ־200 שקל לאריזה

 של ‭70-50‬ כדורים. בארה"ב ניתן להשיג את ההורמון בבתי מרקחת גם ללא מרשם, וגם בארץ הוא נמכר ללא פיקוח בחנויות ספורות. החומר נמכר בכדורים, ולילדים ניתן להכין אותו כסירופ.

"לוקחים את המלטונין בלילה, והוא משרה שינה. בהמשך אור הבוקר מוריד את רמות המלטונין ומשרה ערנות‭,"‬ מסביר פרופ׳ טל. אגב, כחמישית מתאונות הדרכים מתרחשות בארץ לפנות בוקר, כשהפרשת המלטונין בשיאה והגוף למעשה ישן, בעיקר בקרב נהגים במשמרות, כמו נהגי משאיות או מוניות.

הטיפול השני שמומלץ להפרעות בתזמון שינה הוא חשיפה לאור. השמש הישראלית מאפשרת טיפול בחינם. "ניתן להיחשף לאור השמש הטבעי בשעות הבוקר בישיבה של שעה במרפסת או בגינה. אין צורך כמובן לשבת בתוך השמש, אלא חשוב שהאור ייקלט בגוף דרך העיניים‭,"‬ ממליץ ד"ר דגן.

במקרים מורכבים יותר מומלץ טיפול במכשירי אור, שמסייעים לכוונן את השעון הביולוגי. "מדובר במכשיר שמבצע מעין זריחה הדרגתית במשך חצי שעה, ונעצר בעוצמה גבוהה, ומכשיר נוסף שמקרין בעוצמת אור גבוהה, שמצליחה להפחית את רמות המלטונין לאפס ולהשרות התעוררות‭,"‬ מסביר ד"ר לוציאן מוסקוביץ׳, מומחה לטיפול באור בלייט קליניק.

כשמציבים את מכשיר האור החזק במרחק של עד מטר מהעיניים בחדר השינה, הוא מקרין עם הפעלתו בין ‭5,000‬ ל־‭10,000‬ יחידות לוקס, כמו שמש לא חזקה בבוקר אביבי. "השעון הפנימי בגוף מחזורי, לכן חשוב לקבוע באיזו נקודת זמן יש להתערב באמצעות המכשיר כדי להגיע לתוצאה הרצויה. הגמילה מתבצעת באופן הדרגתי ופותרת את הבעיה של מי שמתעוררים מאוחר מדי או מוקדם מדי‭ ."