משחק החיזור: למה תמיד אנחנו צריכים להתאמץ?

אני קורא כאן את כל זה, בתגובה לרשימה של איתן אלון קחי אותי, שרון, עשי ממני גבר! - וזה משגע אותי... אני לא מבין, למה אין סדנת "בייבמאסטר" לנשים חסרות ביטחון עצמי, שרוצות לדעת כיצד להתחיל עם גברים?

למה אני תמיד קורא פה במדור יחסים כתבות כמו זו, על מקרים של גברים שנמאס להם להיות ידידי הנפש, ורוצים משהו מעבר - אבל שום דבר כזה מנשים שנמאס להן להיות ידידות נפש?

למה תמיד שורש הבעיה הוא גבר שלא יודע לכבוש כמו שצריך?

למה תמיד הבעיה שצריכים לטפל בה חייבת להיות רק מהצד הגברי, תמיד אלו הגברים שצריכים לעבוד על הגישה שלהם, או על דרכי ההתחלה שלהם עם הנשים, בעוד שהנשים לא צריכות להתאמץ ולהזיע כלל, אלא תפקידן תמיד מסתכם בלמצמץ עיניים ולבחור?

למה שהן לא יעבדו קצת יותר קשה בשבילנו, יעבדו על עצמן ועל מה שהן משדרות, כמו שאנחנו עובדים כל כך קשה בשבילן? תמהני - האין נשים שאינן יודעות לכבוש גם כן, ואולי גם הן זקוקות לסדנה שכזו?

כבר המון זמן שאני קורא במדור הזה, וכל הזמן הזה אני מרגיש שמטפטפים לי לראש את המנטרה שתמיד אם אין מספיק משיכה חייתית, בשביל לצאת ממעגל הידידות - אז זה רק בגלל הגבר, שלא יודע לשווק את עצמו כמו שצריך, או אינו מספיק מושך. אין מצב הפוך, תמיד על הגבר יש את נטל ההוכחה שהוא טוב ומושך מספיק.

התאמצתי מספיק, אין לי כוח לעבוד על עצמי יותר

והאמת? זה כבר ממש מתסכל ומעצבן. כבר התאמצתי מספיק בחיים שלי כדי להיות אטרקטיבי - אני נראה בסדר גמור, אבל בכל זאת עבדתי מספיק על הגוף שלי, למדתי תואר שני, השגתי עבודה טובה ומכניסה, ותמיד ידעתי לתקשר בצורה אינטליגנטית ושנונה עם בנות, כולל לסבול את מצבי הרוח שלהן ולהרגיע אותן, או לכתוב מכתבים ארוכים ויפים. אפילו פיתחתי הרבה יותר ביטחון עצמי ממה שהיה לי בהתחלה, וכיום הרבה פחות מפריע לי לקבל דחיה מאשר בעבר. אבל בסוף הגעתי לנקודה בה אני מרגיש שדי, התאמצתי מספיק, אין לי כוח לעבוד על עצמי יותר.

ועכשיו, כל כך חסר לי לראות שגם הצד השני יתאמץ קצת בשבילי. זה כל כך יעשה לי את זה אם אקבל מכתב ארוך, מושקע, שנון ומצחיק ממישהי שתראה אותי, נניח באיזה אתר היכרויות, או בפורום, ותחליט לגייס את כל כשרונה בכתיבה כדי להרשים אותי ולהשיג אותי. זה כל כך יעשה לי את זה, אם מישהי נאה שתעבור ברחוב לידי, לא תבהה כמו זומבית בנקודה אינסופית באוויר עם דיסטאנס לסביבה שלה, אלא תתעכב עם מבטה עלי לכמה שניות מבלי להתבייש.

זה כל כך יעשה לי את זה, אם המלצרית שמשרתת אותי תיקח עוד כמה שניות לפלרטט איתי, לשאול אותי עוד כמה שאלות לא קשורות.

כיף להיות מחוזר

פעם אחת בחיים שלי ניגשה אלי בדיסקוטק מישהי, זרה לגמרי, אמרה לי בהחלטיות: "אתה הכי מדליק כאן", ואחרי שיחה קצרה נתנה לי מספר טלפון. מה שוודאי נשמע כמו שורת-התחלה שחוקה ודפוקה עבור רוב הבלייניות ששומעות את זה מגבר - במשך שבוע שם אותי בעננים.

כיף להיות מחוזר. כיף להרגיש שמתאמצים בשבילך. תמיד התאמצתי בשביל למשוך תשומת לב מבנות, הפעם אני גם רוצה שיתאמצו וישקיעו וייזמו קצת בשבילי... יותר מדי לבקש?

נותנת קונטרה:

מתוסכלת ממצבה / אפרת

אז מהצד שלנו זה נראה ככה: אנחנו מתאמצות - 1. מורידות שערות מאיפה שרק תרצה 2. מתלבשות אפילו בדרך למכולת 3. הולכות לסטודיו A,B,C ו-4. זורקות כסף על טיפולים בסגנון "למה הם לא רוצים אותי", ובסוף אנחנו מבינות שאם אנחנו מאמצות אז אנחנו ישר מוגדרות כ"נואשות" או לחילופין "קלות להשגה". ואז - אנחנו כמובן פסולות זיווג, כי הגברים רוצים להרגיש שהם השיגו משהו ולא לקחו את מה שנפל להם ליד (אם היא לא דורשת ממני מאמץ, היא כנראה לא שווה את זה).

ומעגל הקסמים נמשך.