אחותי, בבקשה תתלבשי

קודם כל גילוי דעת: מטרת הטור שלי היא לא החזרה בתשובה, לא הומאז' לצ'דור האירני ולא מניפסט להפיכת שדרות רוטשילד לרחוב ר' עקיבא. זוהי בקשה פשוטה ממני אלייך. האמת לא כל כך נעים לי לבקש את זה, אבל זה עדיף דרך הטור, בצורה אנונימית, מאשר בפנייה ישירה.

אולי ככה יש צ'אנס שתשמעי אותי עד הסוף לפני שיתחילו הצעקות בנוסח 'מתקפת דוסים' או קריאות של 'כפיה דתית!' - אותם לא שמענו מאז שנות ה-90' המוקדמות. ומילה קטנה לקוראי הדוסים, לצערי בטור הזה אני נאלצת להיות בוטה. אם אתם חשים באי נוחות, עדיף שתעצרו כאן ועכשיו.

ולענייננו: אני וחברה טובה, חילונית, (יש צורך לציין), יצאנו לסיבוב בגדים קצר. קיץ 2007, חנויות האופנה מלאות עד גדותיהן בקולקציה עדכנית ויפהפייה. הרבה חצאיות בסגנון שנות החמישים, שמלות חביבות - באמת התחשבו, אם כי לא במתכוון, גם בדוסיות. ובעוד אני מלמדת את הפרטנרית כמה קיצורי דרך נחוצים, כמו איך סופרים במדויק את מלאי החצאיות בחנות תוך עשר שניות, ('כישורי קנייה בסיסיים' לכל חרדית, שצריכה לעבור עשרות חנויות עד למציאת פריט ביגוד שעונה על הגדרות הצניעות וטעמה האישי) עינינו צדות פיתוח אופנתי מתקדם - 'ננו בגדים'.

אני רואה אותם תלויים על הקולב, דגמים ממוזערים של פרטי לבוש אנושיים, ושואלת את עצמי ואת 'המקומית שלצידי' האם יש מישהו שלובש אותם מעבר לשעות פעילות החופים. ובעוד הגברת מפשפשת בזיכרונה על מנת לבדוק האם ראתה מי מחברותיה לבושה בביגוד ממוזער - התשובה צעדה ברוב גאון לפנינו. אנחנו, שנתנו לרגלנו הדואבות מנוחה בבית קפה סמוך (כשר, כשר אל תדאגו!) צפינו פעורות פה במחזה.

תאמינו לי, הייתם צריכים זכוכית מגדלת על מנת לגלות אי אלו פרטי לבוש. לא נעים להגיד, ועוד יותר לא נעים לחוות דעה אבל הבחורה הייתה הרבה יותר לא לבושה מאשר לבושה. כן, היו לה מכנסיים, אבל בקושי היה אפשר לראות אותם. מהחולצה נשאר למזכרת רק פס בד צר שניסה ללא הצלחה לכסות את הדרוש כיסוי בפלג גופה העליון. לרגע חשבתי שרק אני והדוסיות שלי סופגים חוויה קשה של חשיפת יתר, אולי סוג של הלם תרבות קל. אבל מבט מסביב הראה אנשים נוספים, חילוניים גלאט, זעים באי נוחות על הכיסא.

אף אחד כמובן לא העיז להגיד מילה, כדי שחס וחלילה שלא ייצא פרימיטיבי. אבל שתי דקות לאחר מכן האמהות הצעירות עם העגלות ביקשו 'חשבון' וזוג המבוגרים בשולחן מהצד השני הקפיד, מעתה ואילך, להסתכל אך ורק על הסלט היווני שממולו.

לא, אין פה שוביניזם. גם חשיפת יתר גברית אינה במקומה, בפרט שהיא מגיעה ללא אזהרה מוקדמת נוסח: 'לכיוון בריכת המלון'. אבל על זה יש עוד הרבה שכועסים חוץ ממני, ולמרבה הפלא לא מתביישים להגיד בפנים או לרמוז רמזים עבים במיוחד.

ומשום מה, כשזה מגיע למין היפה, בציבור החילוני, יש מעין הסכמה שבשתיקה שרק כשהאישה היא לא העתק מדויק של דוגמנית צמרת תורנית צריך למחות על לבוש חושפני מוגזם. אך אם לגברת יש את הנתונים הנדרשים חזקה עליה לשתף את כל העולם, אחותו אשתו והילדים במידע, בצורה הבוטה ביותר - וכל המרבה הרי זה משובח.

אז ההחלטתי להרים את הכפפה בשביל 'המתפדחים'. לא נעים להסתכל על לבוש חושפני ברמת עירום חלקי. זה מפריע, זה בוטה, זה וולגרי. בבקשה שימרו את "הננו בגדים" לים ולברכה. לקניון ולמסעדה לא תזיק חולצה, או מכנסים וחצאיות שלא רואים בהם את כל הרגלים, בדגש על כל.

ולך אחותי, האנונימית, את יפה, את מדהימה, חבל על הזמן. תאמיני לי אם תהי טיפ טיפונת יותר לבושה, לא צנועה. רק לבושה - זה לא יסתיר את הנוי. אומרים שהבגד עושה את האדם ואם אין בגד אז מה נשאר מחלקה השני של האימרה?