האם הזנב הארוך של העברית ארוך מספיק?
האם השפה העברית תשרוד ברשת? האם התרבות המקומית תהנה אף היא מהתופעה הבולטת של התחזקות השוליים התרבותיים והמגוון על חשבון המרכז והלהיטים? דיון בשאלה הזו התקיים השבוע במסגרת כנס "דפוס תרבות וקהילה"
"הזנב הארוך" (The Long Tail) הוא ביטוי מתחום הסטטיסטיקה שעושה שם רע למילות הבאז באשר הן. אפילו כריס אנדרסן, עורך מגזין Wired, אשר שאל את צמד המילים האלה מתחום הסטטיסטיקה לשם תיאור תופעה כלכלית ותרבותית המאפיינת את האינטרנט, נזקק לחמש הגדרות שונות, ולבסוף נאלץ להודות כי אף אחת מהן לא מוצלחת במיוחד.
יחד עם זאת, אין בדברים כדי לטעון כי מאחורי המילים האלה מסתתר בעיקר אוויר חם. ההפך, "הזנב הארוך", חמקמק ככל שיהיה, מבטא את אחת המגמות החשובות ביותר מהשנים האחרונות.
אנדרסון הצביע על כך שחברות כמו eBay ו-Amazon זוקפות את עיקר הצלחתן ממכירות של רבי מכר בתחום הספרות, המוזיקה, מוצרי האלקטרוניקה וכו'. הן משגשגות הודות למוצרים אשר כל אחד מהן נמכר בהיקפים קטנים יחסית אך ביחד מניבים הכנסות הגדולות יותר מכל הלהיטים. עלויות האחסון וההפצה הזולות ברשת מאפשרות גיוון כמעט אינסופי של מוצרים בעלי פופולריות נמוכה, והן מעודדות התפלגות נישתית של הצריכה (המתבטאת בגרף בצורה של הזנב).
במילים אחרות, חנויות דיסקים כמו Tower Records ורשתות ספרים כמו סטימצקי תמיד יעדיפו להציג בחזית את נינט טייב ורם אורן, בהתאמה, ולא תמצאו בהן פריטים שהפוטנציאל המסחרי שלהם מוגבל, מאחר ועלויות הייצור, הובלה ושטח מדף, לא מצדיקים זאת. ברשת עלויות אלה הן זניחות ולכן הנישות יכולות לפרוח.
גוגל למשל
גוגל היא דוגמה מצוינת לחברת אינטרנט המתבססת על הזנב הארוך – רשת הפרסום שלה, Adsense, פונה לאתרים קטנים ומאפשרת להם להתפרנס ממודעות מילים המיועדות לקהלים מפולחים. שירותי מוזיקה כמו iTunes ו-eMusic, המחזיקים בקטלוג מוזיקלי גדול, רושמים את עיקר ההכנסות משירים שאינם פופולריים במיוחד ולא בזכות הלהיטים.תנאי בסיסי לקיום הזנב הארוך היא מסה של יצרנים וצרכנים. אם לא יתאפשר היצע מגוון של תכנים ומוצרים, לא יימצא הביקוש המגוון של צרכנים היוצרים את הזנב הארוך. בנקודה זו מתעוררת שאלת הכמות – האם פריחת הזנב הארוך אפשרית רק בשוק גלובלי דובר אנגלית או שהיא צפויה להתרחש גם בשוק מקומי קטן ומוגבל כמו ישראל דוברת העברית.
דיון בשאלה זו התקיים ביום ב' בכנס "דפוס אינטרנט וקהילה", שנערך על ידי מרכז בורדה (Burda), המרכז לטכנולוגיה חינוכית והמרכז לחקר חברת המידע באוניברסיטת חיפה, ועסק בשאלת הקהילה כמודל עסקי לתוכן ברשת. חברי הפאנל, פרופ' שיזף רפאלי, יו"ר המרכז לחקר חברת המידע באוניברסיטת חיפה, ודן גילמור, עיתונאי אמריקני ותיק שפרש לטובת ניהול המרכז למדיה אזרחית, הציגו עמדות שונות. אך דומה שהמסקנה המשותפת של כולם היא כי הזנב של העברית עשוי לצמוח, גם אם הוא קצר למדי כעת.
דוברי העברית במיעוט ברשת
בתחילת הדיון הוצגו נתונים לפיהם 0.35 אחוז בלבד מהתכנים ברשת הם בעברית, בהשוואה ל-28.9 אחוזים באנגלית ו- 14.7 אחוזים בסינית. אחוז חדירת האינטרנט בקרב דוברי העברית הוא גבוה למדי ועומד כיום על 60 אחוזים (קרוב לארבעה מיליון גולשים). משמע, בניגוד לשפות אחרות, אשר רוב הדוברים אותן עדיין אינם גולשים, דוברי העברית ברשת אינם צפויים לצמוח בהיקף ניכר.לכאורה, נקודת הפתיחה הזו אינה מעודדת במיוחד. נוסיף לכך את העובדה כי חיקויים מקומיים לאתרי "זנב ארוך" קלאסי כמו eBay עדיין לא הצליחו בארץ, ואתרי החדשות המרכזיים מזכירים יותר אמצעי תקשורת המוניים כמו טלוויזיה או עיתונים. נוסף על כך, תחום מודעות המילים נמצא עדיין בחיתוליו בישראל, והבלוגים המקומיים לא שיחזרו את הצלחת יומני הרשת בארה"ב. המסקנה המתקבלת היא כי השוליים לא פורחים ברשת הישראלית. עדיין לא.
תחזית: העברית תשרוד ואף תשגשג
דן גילמור, שאינו דובר עברית, דווקא אופטימי. לדעתו, לעברית צפוי עתיד מזהיר ברשת למרות חוסר הפופולריות הניכר שלה. "ארבעה מיליון גולשים יכולים לייצר דיונים שיימשכו זמן ארוך וייצרו ערך רב", הוא אמר. "אני מבין שהישראלים פעילים במיוחד ברשת ומייצרים תגובות ותכנים. יש בכך כדי להעיד על חיוניות הנדרשת לפריחה של הזנב הארוך".פרופ' שיזף רפאלי מבית הספר לעסקים של אוניברסיטת חיפה ציין כי בעבר הטכנולוגיה תמיד פעלה נגד השפה השלטת וסייעה לשפות שנחשבו אזוטריות יחסית לפרוח. טכנולוגיית הדפוס, למשל, סייעה לשמר את העברית. פרופ' רפאלי הזכיר כי
כיצד זה מסייע לעברית? על פי פרופ' רפאלי, כאשר אותם אנשים יתחברו לרשת, הנטייה הטבעית שלהם תהיה להשתמש בשפת אמם. לכן, התפתחות הרשת אינה מובילה לעולם בן שפה אחת – אנגלית או מנדרינית, אלא דווקא תחזק את ריבוי השפות ומכך תרוויח גם העברית. כל אדם ידבק בשפתו שלו. שפה אינה רק משמשת להעברת אינפורמציה, ציין פרופ' רפאלי. היא קשורה קשר עמוק לתרבות וטבעי שאנשים ירצו להשתמש בשפה הכי רלוונטית לעולמם.
אנגלית - שפת המסחר, עברית - שפת התרבות
גילמור נטה להסכים. לדבריו, על אף שאנגלית הופכת לשפת המסחר הבינלאומית ולימוד השפה הפך לכורח לכל מי שרוצה להשתלב בעולם גלובלי, לא רק בישראל וברוסיה אלא גם בסין, השיח התרבותי ממשיך להתבצע בשפת האם. הוא הזכיר כי הזנב הארוך מתבטא באופנים שונים התלויים בתרבות. בקוריאה, למשל, נפוצים במיוחד אתרי חדשות קהילתיים כמו OhMyNews, ביפן הסלולר הוא המכשיר הפופולרי ואילו בארה"ב ובצרפת הבלוגים מאוד מצליחים.
ד"ר טל ז'רסקי מאוניברסיטת חיפה, שנכח בקהל, הפגין פחות אופטימיות. הוא סיפר כי אבן מוגלן, היועץ המשפטי של קרן התוכנה החופשית (FSF) שאל אותו למה הישראלים תורמים כל כך מעט לפיתוח מערכת ההפעלה לינוקס.
התשובה שלו כי ההיגיון הכלכלי המנחה אותנו הוא Suckernomics – כלכלת הפראיירים. כלומר, ישראלים אינם מעוניינים לתרום כדי לא להיחשב פראיירים, לדעת ד"ר ז'רסקי. הוא סבור כי הדוגמאות הקיימות אינן משכנעות – תגובות לכתבות מעידות על קהילתיות ברמה נמוכה מאוד, וכאשר מדובר בקהילות מורכבות יותר, ישראלים פשוט אינם תורמים.
פרופ' רפאלי חלק עליו. הוא סבור כי ישראלים אינם משתפים פחות מגולשים במדינות אחרות, אך הביטוי של התופעה בארץ ייחודי לה. למשל, הפופולריות העצומה של תגובות לכתבות, המגוון העצום של אתרים עצמאיים בעברית, אוכלוסיית משתפי הקבצים שטעמה מגוון למדי, והמספר הרב של פורומים המצליחים, על אף עיסוקם בתחומי עניין מצומצמים יחסית, החל מתחבורה ציבורית וכלה בברידג'. הוא הביע אופטימיות באשר לעתידו של הזנב הארוך גם בארץ.
העתיד הרחוק: תרגום אוטומטי סימולטני
המחקר הקצר בין המרכז לשוליים התרבותיים בישראל לא מאפשר הרבה חיים בזנב הארוך בעברית בשלב זה. המפתח לשינוי אינו בהכרח כלכלי אלא תרבותי. הישראלים, המתגוררים ברחוב קטן בכפר הגלובלי, נטו עד השנים האחרונות להצטופף יחד ולהתחמם לאורה של מדורת השבט.
הרב תרבותיות והאינטרנט מעודדים תופעה הפוכה, אשר התוצאות שלה כבר ניכרות. ישראלים משתלבים בקהילות מקוונות כמו World Of Warcraft, MySpace, Second Life, eBay ואחרות ופותחים בלוגים בשפה האנגלית. במקביל, התכנים בעברית מתרבים ומתגוונים וקולעים לטעמם הספציפי של יותר ויותר אנשים, בין אם מדובר בחובבי שירה לעציצים או אוכלי חגבים.
בעתיד הרחוק יותר מחסום השפה המפריד בין תרבויות צפוי להתבטל, לא בגלל שכולם ידברו אנגלית אלא בזכות מנועי תרגום אוטומטיים שיוכלו לתרגם סימולטנית משפה לשפה – בצ'טים, בבלוגים ובכל תקשורת אחרת. מנועים כאלה זמינים כבר היום, אך רמת המהימנות שלהם עדיין נמוכה.
