היועץ חייב הסברים לציבור. פרשנות
ד"ר יורם רבין, מומחה לדיני עונשין, מסביר כי ההחלטה להגיע לעיסקת טיעון עם משה קצב ולהקל באישומים נגדו, מחייבת את יוזמיה להציג לציבור את השיקולים שמאחוריה: "קורבנות עתידיות של בעלי שררה בישראל יזכרו שסיכוייהן לנצח במאבק משפטי וציבורי קלושים. גם להן, אולי קודם כל להן, חייב היועץ המשפטי דין וחשבון"
היועץ המשפטי לממשלה חייב להציג לציבור בהקדם, ובשקיפות מלאה, את השיקולים שהביאו אותו לגבש את עיסקת הטיעון בפרשת משב קצב, כך קובע ד"ר יורם רבין, מומחה לדיני עונשין מבית הספר למשפטים של המכללה למינהל. עיסקת הטיעון, במסגרתה תוסר ככל הנראה אשמת האונס נגד הנשיא הנבצר הינה אחת המסקרנות ביותר שנחתמו בתולדות המדינה, מוסיף ד"ר רבין.
"על כפות המאזניים מונחים לא פחות מאמון הציבור במערכת המשפט, עקרון השוויון בפני החוק, יוקרתו של מוסד הנשיאות, שמן הטוב של המתלוננות נגד קצב, שמו הטוב של קצב עצמו, המסר הציבורי לקורבנות עבירות מין בעתיד וכמובן גם הצדק והאמת במקרה הקונקרטי", הוא מוסיף. "אסור להשאיר ללא מענה את סימני השאלה הרבים המתעוררים כעת. על הפרקליטות מוטל עתה נטל ההוכחה במובן הציבורי של מושג זה".
לפי הדיווחים, כאמור, לא יואשם הנשיא באינוס למרות הכוונה הראשונית של משרד המשפטים לכלול סעיף זה בכתב האישום. "אם כך הדבר, חיוני שכל אזרח ידע שחומר הראיות הוא כזה שגם אדם מן היישוב, שאינו מיוצג על-ידי היקרים שבעורכי הדין הפליליים במדינה, היה נחלץ ללא אישום באינוס מהתלונות הקשות נגדו, וזאת לאחר ההחלטה הראשונית לכלול סעיף זה בכתב האישום", מסביר ד"ר רבין.
לדבריו, הרגישות הגדולה בעיסקת טיעון מסוג זה שצפויה להחתם בין קצב לפרקליטות, נובעת לא רק מהעובדה שהחשוד הוא נשיא המדינה היוצא: "היא נובעת גם מהעובדה שמדובר בעבירות מין קשות להוכחה, הן בשל אופי העבירה המתרחשת לרוב ללא עדים והן בשל הקושי הנפשי של המתלוננות. קורבנות אונס בעבר, בהווה ובעתיד יעקבו אחר ההתפתחויות בפרשת הנשיא בימים הקרובים. אם יתעורר בליבן חשש הקל שבקלים שיד הצדק לא הייתה על העליונה ושהנשיא נחלץ משיני החוק כיוון שהמערכת נוהגת בו זהירות יתרה, ההשפעה עליהן תהיה הרסנית.
"קורבנות עתידיות של בעלי שררה בישראל יזכרו שסיכוייהן לנצח במאבק משפטי וציבורי מול בעל השררה קלושים. גם להן, אולי קודם כל להן, חייב היועץ המשפטי דין וחשבון שיסיר כל סימן שאלה אפשרי מעל עסקת הטיעון".
ד"ר רבין מציין כי יש להניח שהחלטתו של היועץ המשפטי תצטרך לעמוד גם במבחן בג"ץ. "שופטי בית המשפט העליון יבחנו האם החלטתו נופלת ב'מתחם הסבירות' במובן זה שסיכויי ההרשעה בעבירת האינוס הינם נמוכים והודאתו של הנשיא ככל הנראה בעבירות החמורות פחות, מהווה מחיר הולם מצדו לויתור זה. אין ספק שלנגד עיניהם יעמוד גם משקלה הציבורי של הפרשה והצורך להבטיח את אמון הציבור במערכת המשפט".
"היועץ יצטרך להסביר לציבור את השיקולים שהביאו אותו לוותר על סעיפים מסויימים, ככל הנראה בתמורה להודאת הנשיא בסעיפים האחרים", מסכם ד"ר רבין. "מעל לכל יצטרך היועץ לשכנע את הציבור שהצדק נעשה ללא מורא וללא משוא פנים. זו אולי אינה חובתו המשפטית, אך היא בהחלט חובה ציבורת הנובעת ממעמדו כראש מערכת אכיפת החוק במדינה".
ד"ר דנה פוגץ', ראש מרכז נוגה בקרייה האקדמית אונו, מסבירה כי עסקת טיעון כמעט תמיד פועלת לטובתו של הנאשם ועושה עוול למתלונן: "המחיר של הסדרי טיעון הוא תמיד הקלה עם הנאשם, סעיפי אישום חמורים מוחלפים בסעיפי אישום קלים יותר. עונש שהיה אמור להיות כבד הופך לקל. מתלוננות שעברו גיהנום במשטרה, בפרקליטות, בעין הציבורית, בתקשורת, מרגישות שהמערכת שאמורה היתה לתמוך בהם פונה נגדן ומקלה עם בעל השררה, בעל הכוח".
"אני מקווה שזה לא המקרה שלפנינו", מוסיפה ד"ר פוגץ' בנוגע להמשך הפרשה. "הגיע הזמן שהסדרי טיעון יזכו לשקיפות מקסימאלית, לביקורת הן של בית המשפט ובמקרים בהם מעורבת אישיות ציבורית – גם לביקורת הציבור. למרות שמרבית התיקים הפליליים החמורים מסתיימים בהסדרי טיעון, עדיין, לצערנו, הנושא כולו לא מוסדר בחוק. הגיע הזמן אולי, לאור מקרה זה, לתשומת לב ציבורית להסדרת הנושא כולו".
לפנייה לכתב/ת 
