אולמרט פורח באוויר, יחזקאלי בורח לקרקע
ראש השב"כ מזהיר בישיבות הממשלה, אבל ראש הממשלה בשלו: לא חמאסטן, אלא הזדמנות. לא פתח מפולג ומפורק, אלא תקווה חדשה שנולדה בשארם א-שייח. כמה רשמים מאחורי הקלעים של הפסגה שנסתיימה, ובהם השאלה החשובה: מדוע חטף הכתב צבי יחזקאלי מטוס?
נתינים, הרכיבו את המשקפיים הירוקים - לפניכם עיר הברקת הקסומה, שארם א-שייח. אמנם זאת לא ארץ עוץ, רק מצרים. אבל כאן, במחי מילים ומחוות הפך אולמרט את חמאסטן שבחצר האחורית שלנו, להזדמנות להקמת מדינה פלסטינית פורחת. היזהר לך הקוסם מארץ עוץ, הנה אהוד בא.
גורמי המודיעין הישראלים, ובראשם השב"כ, טרם התאוששו. הנה ראש השב"כ יובל דיסקין, בישיבת הממשלה, אינו מבין מהיכן המגדלים הפורחים באוויר. הוא, כמו דורותי ההיא שנסחפה בציקלון, מחפש את דרך הלבנים הצהובות כדי להחזיר את ישראל הביתה בשלום. הוא אינו נרתע מכך שאולמרט וידידו בוש מבקשים להפיח חיים בדחליל הקש אבו-מאזן. הוא חושף את ערוותו של הקוסם משארם א-שייח.
דיסקין מדווח לשרים שפתח בעזה התאדה. דיסקין אומר שפתח אבו מאזן ביהודה ובשומרון מפורק ומפולג: "כוחו של הפתח ביו"ש הוא בחולשת החמאס בשטח.
הטור הקודם
יש כותרת, אין ביטחון
רוני סופר
חוזרים מוושינגטון: משלחתו של אולמרט והמארחים האמריקנים הצליחו לנסח השבוע שורת הצהרות שנטעה אופטימיות ותקוות למציאות טובה יותר. פתרונות לתושבי קו העימות? בכלל לא בטוח
קודם שעלה לטיסה, נדמה היה שאולמרט מבקש להישאר מפוכח: "נכון שיש סיכונים לא מעטים", אמר. אך כאילו הוא שבוי בקסם ואינו יכול לו, הוסיף: "כשאתה הולך למהלך כזה, אתה צריך גם לדעת לקחת את הסיכונים. אחרת נהיה במעגל קסמים, שמצד אחד אינך נותן כלום, ומצד שני אתה מבקש התקדמות".
אז הנה, גם הקוסם מארץ ישראל מדבר בחדרי חדרים על החששות, על הסיכונים. גם הוא יודע שאבו-מאזן לא השתנה. גם הוא חרד מכך שהמחוות אליהן הוא גורר את ישראל ואת העולם המערבי, לא ייסכו שמן באבריו של איש הפח החלוד, שהובס על ידי החמאס בעזה. גם הוא, כפי שאמר לא אחת, אינו מאמין ביכולות מחמוד עבאס להוביל את עמו לשלום עם ישראל, על פי חזון שתי המדינות לשני העמים. למרות זאת, הוא מבקש להשתמש בו, כאילו היה שפן שהוציא מהכובע.
סגנו המודאג של אולמרט, אביגדור ליברמן, אמר לו: "הבעיה היא שאנו לוקחים כל הזמן סיכונים - אוסלו א', אוסלו ב', ההתנתקות". ענה לו ראש הממשלה: "אנו מספיק חזקים לקחת סיכונים". כך זה בעיר הברקת, לא נותנים לעובדות לקלקל את הקסם. שם פועל הרמקול הגדול של הקוסם הקטן, ועושה קולות של הזדמנות חדשה לשלום.
החטיפה, הצינור הקרוע והארוח המצרי
צבי יחזקאלי חוטף מטוס: הבואינג 707 הלבן של חיל האוויר ניתק מהשרוול המחבר אותו לטרמינל 3 בנתב"ג והחל בנסיעה איטית אחורנית, בדרך למסלול ההמראה לשארם א-שייח. על סיפונו היו כמה עשרות עיתונאים וצוותי תקשורת, שהיו אמורים להגיע לפסגה המרובעת שעה לפני ראש הממשלה. האווירה הייתה נינוחה ומחויכת, של אנשי תקשורת ותיקים, שעושים דרכם לעוד משימה אחת ברזומה.
אלא שאל תוך השלווה הזאת התפרץ צבי יחזקאלי, הכתב המוערך לענייני ערבים של ערוץ 10. הוא פתח בריצת אמוק אל עבר תא הטייסים של מטוס חיל האוויר, זועק: "תעצרו, אני חייב לרדת". כשאמרו לו אנשי הצוות שזה כבר בלתי אפשרי, לא היסס ופרץ את הדלת של התא.
הסתבר שליחזקאלי נודע רק אז (לאחר שהדבר כבר דווח ב-ynet), שהחמאס עתיד לשחרר קלטת שמע של החייל החטוף גלעד שליט. במקרה של אזרח מהשורה, היו המאבטחים משכיבים אותו בתוך שניות, כובלים אותו ולוקחים אותו אחר כבוד אל המקום הראוי, מאחרי סורג ובריח. אבל פני ישראל כפני הטלוויזיה שלה. הקברניט נכנע והודיע שהמטוס חוזר לעגון בנמל.
חיל האוויר – לא מה שהיה פעם: אם לא די ב"חטיפה" המביכה, הרי שעם העגינה חזרה בשרוול המחובר לטרמינל, נתברר לטייסי חיל האוויר שמטוסם לא כשיר לטיסה. כשהודיע הקברניט על התקלה, הוא נשמע נבוך עוד יותר, מאשר הודיע על החזרה המביכה לנמל למענו של הכתב יחזקאלי. "הלך צינור", דיווח לנו ביבושת איש חיל האוויר. צוותי התקשורת, ובהם הפרשנים לענייני ערבים סמדר פרי, עודד גרנות, השדרניות מיקי חיימוביץ ויונית לוי, כתבי הסוכנויות הזרות בישראל ותא הכתבים המדיניים הישראלי, נאלצו לחכות עוד כשעה בטרמינל עד לתיקון התקלה. לפחות המזגן שם פעל בצורה ראויה.
אירוח מצרי חם: המצרים נאלצו להיערך לפסגה המרובעת בשארם בתוך זמן קצר. אבל גם זה אינו תירוץ לתנאים המביכים שספקו המארחים המצרים לתקשורת. ראשית, החליטו שהעיתונאים לא יוכלו, חלילה, לראות את האישים נועדים אלה עם אלה. שנית, גם הסיקור מרחוק נעשה בתנאים של מדינת עולם שלישי. ושלישית - אנשי הביטחון שלהם לא חסכו ידיים אלימות מצוותים שביקשו לעשות עבודתם.
חלק מצוותי התקשורת עמדו על מדשאה מחוץ לאולם הכנסים, בטמפרטורה של מעל 40 מעלות צלזיוס במשך 6 שעות הפסגה ויותר. אנשי הפמליות הרשמיות נתקלו בקשיים לצאת ולהיכנס, כדי לדווח לתקשורת המשדרת בחי. אפילו מיועץ התקשורת של אולמרט, ינקי גלנטי, שכבר הצליח לצאת פעם אחת בודדה, נלקח המכשיר הסלולרי בדרך חזרה. העיתונאים שביקשו לעבוד ממרכז התקשורת הממוזג, המרוחק מאות מטרים מהכינוס, לא יכלו לשמוע את הצהרות המנהיגים בשל תקלות סאונד חוזרות ונשנות.
מחד גיסא זה היה נורא, עד כדי פגיעה ביכולת הסיקור העיתונאי. מאידך גיסא, רק בשארם א-שייח, אתה לומד לברך על כך שאינך עיתונאי מצרי.
לפנייה לכתב/ת 
אבו מאזן ואולמרט. מגדלים פורחים?
צילום: רויטרס
דיסקין. הזהיר
צילום: אלכס קולומויסקי
החוטף. יחזקאלי
צילום : חנוך גריזיצקי
מומלצים
