אילון נשאר הגון, תמיר נשארה בחינוך
החלטתו של עמי אילון לדחות את הצעת ברק לתיק החינוך הצילה במידה רבה את מעמדו הציבורי. גם מקורביו הבהירו לו שגזילת התיק מיולי תמיר וכניסה לממשלה תהיה טעות פטאלית. ומה קורה בליכוד? סילבן שלום ובנימין נתניהו משחקים משחקי חתול ועכבר מתוחים במיוחד
באורח פלא, עמי אילון שרד השבוע את ניסיון החיסול הגדול שהכינו לו אהוד ברק, פואד בן אליעזר, אלדד יניב ושות'. הם כל כך רצו לדחוף לאילון את תיק החינוך לגרון, הם כל כך רצו לראות אותו זוחל לתוך הממשלה על גבו של תרגיל פוליטי מסריח וחסר הצדקה ממשית, עד שהם פשוט איבדו שליטה על הבלמים. איבדו שליטה, ודחפו, עד שאילון נחנק, התעורר והבין שבעצם, הם דוחפים אותו לתוך תהום של בדידות, עסקנות וקומבינות, ולתוך זרועותיו המחבקות חזק של בן אליעזר, והקריצות התלת משמעיות של בוז'י הרצוג. ואז, ברגע האחרון ואחרי יותר מדי ימים של בחישות, הוא בלם, מנע מעצמו הררים של ביקורת ולגלוג תקשורתי וציבורי, ושמר על הנכס הפוליטי והציבורי האחרון שעוד נותר לו: ההגינות.
קטנה של תומכים שרצו אותו כי הוא נקי. אילון היה נשאר עם שאקו, היועץ הפוליטי, ועם המאבטח של משרד החינוך. ברק ואנשיו האמינו כי ברגע שאילון ייכנס, הוא יהפוך לעוד כבשה בעדר "שרינו" במקרה הטוב, או לשר חינוך שיתאייד בין שביתה לשביתה במשרד החינוך במקרה הרע. בכל מקרה, קיווה בן אליעזר, הוא ייכנס ויעלם. אף אחד לא יזכור בעוד כמה חודשים מי זה עמי אילון. לכן אמר לו ברק, במפורש: קח את החינוך. התיק שלך. קח.
ברק ובן אליעזר שלפו את כל השטיקים והטריקים מהכובע, ואת כל הספינים האפשריים, כדי לראות את אילון מתפרק לרסיסים מכל נכסיו. הם חישבו ומצאו כי אם יחבקו אותו חזק, ויתנו לו כל מה שהוא רוצה, הוא יתפתה וייכנס לממשלה, ויאבד על הדרך את אבישי ברוורמן, את עמיר פרץ, ואפילו קבוצה לא
הטור הקודם
החלום ושברו
אטילה שומפלבי
לפרץ היה מצב רוח הרבה פחות טוב ממה שהוא ניסה לשדר. פתאום הוא הבין איך זה ליפול מהאולימפוס אל תחתית ההר. ובנוסף להכל, בדרך למטה, הוא היה צריך את מסיבת הפרידה הדביקה שערכו לו החברים שרק יום קודם לכן עוד סובבו לו את הסכין בגב
בסביבתו של אילון הדיעות חלוקות עד היום לגבי מה שהיה צריך לעשות. חלק ממקורביו חושבים כי הוא היה צריך להיכנס לממשלה. הצוות הפוליטי וחלק מהיועצים רצו לראות את אילון צובר ניסיון סביב שולחן הממשלה. אחרים חשבו גם על הכיסאות של עצמם, על המשכורות והמכוניות שיש בלשכת שר החינוך, ודחפו אותו להיכנס. מה אתה עושה חשבון ליולי תמיר, גערו בו. למה מה אתה חייב לה. אילון התלבט, אך הבין כבר בסוף השבוע שהמהלך בעייתי. אבישי ברוורמן ועמיר פרץ, ולא רק הם, הסבירו לו גם למה. פעילים לא מעטים, שסייעו לאילון בפריימריס, הפצירו בו לא לשחק באש, לא לעשות דילים מסריחים, לא להתלכלך. אתה אחר, אמרו לו. הבטחת פוליטיקה שונה. תוכיח.
ברוורמן לא הסכים לכך שאילון ייכנס והוא ישאר בחוץ. או שאנחנו שותפים, או שאנחנו לא, אמר. קומבינות זה לא הדרך שלנו. פרץ מצידו היה מתוחכם יותר. הוא הסביר לאילון עד כמה קשה להיות בודד בפוליטיקה. בלי מחנה, בלי תומכים, בלי כלום. תחשוב על זה, הציע פרץ באדיבות של קצב לאילון. ולאילון, יש לציין, אין היום יותר מדי נכסים במפלגת העבודה. גם אחרי ההפסד לברק, אין לו גייסות של פעילים ותומכים שנוהרים אחריו. מה שכאילו נשאר לו, זה עמיר פרץ וחייליו.
בסופו של דבר, אחרי לחצים, הסברים, ומסע ציבורי בו השתתפו יוסי שריד, שולמית אלוני ורבים אחרים למענה של תמיר, אילון הבין כי עדיף לו לנהוג ביושר. הוא נלחץ, נבהל מההשלכות הציבוריות של הפוטש, הבין אותן לאשורן, והחליט לוותר על תיק החינוך. תמיר, מאידך, קוצרת את פירות מאבק ההשרדות כבר היום. שרת החינוך עברה את סוף השבוע שעבר בחשש רב. היא הבינה שברק מוכן לקפד את ראשה למען אילון ולמען צרכיו הפוליטיים, אך היא המתינה בסבלנות ופעלה בשקט מאחורי הקלעים. בינתיים, העזרה החלה לזרום ממקומות מפתיעים: חברי מרכז שהבטיחו להלחם עבורה, ראשי רשויות, פעילים וסתם אזרחים שהחתימו עצומות. "אני מאמינה שכשאתה עושה את העבודה שלך, ומתרכז רק בזה, אנשים יודעים להעריך מקצועיות ומסירות. הציבור הרחב יודע להעריך את זה", אמרה תמיר ל-ynet.
עכשיו, כשהיא ממשיכה לשבת על כסאה, תמיר רגועה יותר. היא לא כועסת על ברק, וגם לא על אילון. היא חושבת שזו זכותו של היושב ראש לעשות מה שהוא חושב לנכון. מצד שני, היא מרגישה שמאבקה על התפקיד היה נכון. לא באתי למשרד החינוך כדי לקפוץ לתפקיד אחר, אמרה למקורבים. זו משאת נפשי, תפקיד חיי. זו שליחות עבורי.
סילבן לא מוותר
ביום שני כינס סילבן שלום כמאתיים פעילים מרחבי הארץ בביתו שברמת גן. כששלום רוצה לחבק את אנשיו, הוא מזמין אותם הביתה, לאירוח החם של ג'ודי ושלו. הסיבה לכינוס: חימום מנועים לקראת פריימריס אפשריים. את הממשלה הזאת צריך להפיל מלמטה, אמר שלום לפעילים. אם אתם, בכל ישוב וישוב תפעלו יחד עם אנשי ש"ס ועם אנשי ישראל ביתנו, בסוף הממשלה תיפול.שלום ובנימין נתניהו משחקים בימים אלה בחתול ועכבר. נתניהו מתלבט ארוכות אם להקדים את הפריימריס, ואילו שלום טוען שהוא פחדן, ולכן הוא לא רוצה בחירות. אבל האמת היא שבסוף, התרגיל של סילבן שלום עוד יכול לחזור אליו כמו בומרנג, שכן בימים אלה, נתניהו שומע יותר ויותר קולות של פעילים וח"כים בליכוד שקוראים להקדים את הפריימריס. לך על זה עכשיו, אומרים התומכים לנתניהו. גמור עם זה עכשיו ותשתיק את סילבן שלום. אתה תנצח בגדול. בינתיים, נתניהו מתלבט, בודק, מתייעץ.
שלום עצמו משוכנע שהוא מסוגל לנצח. במצב שבו נמצא נתניהו בסקרים, זה לא כל כך בטוח. ואז, אומר בכיר בליכוד, מעניין מה יהיה. הרי במצב החוקתי היום, אין יותר שריון למספר 2. מי ייתן לסילבן להיות מספר 2? הוא יצטרך לרוץ בפריימריס כמו כל ח"כ אחר, ואם בוגי יעלון יגיע לליכוד – הוא יאכל אותו בלי מלח. יעלון ייבחר לצמרת באמצעות פקס, כמו בני בגין בזמנו.
החשבון של שלום פשוט: נתניהו, הוא אומר, לא יכול להרשות לעצמו עוד הפסד. אם הוא לא נבחר להיות ראש ממשלה, הוא גמר. אני, לעומת זאת, יכול לרוץ בפריימריס, להפסיד, ועדיין להתמודד בעוד זמן לא רב, אחרי שנתניהו יפסיד לברק. אני לא הולך לשום מקום. הרי גם שרון וגם רבין הפסידו פעם אחר פעם. אז מה הבעיה?
כדאי לשים לב...
...אחרי שפורסם בתקשורת כי נתניהו ואהוד אולמרט נפגשו בתחילת השבוע בחשאי, יו"ר הליכוד הרים טלפונים לאנשיו כדי להתלונן על ראש הממשלה. אולמרט עשה
עלי סיבוב, אמר נתניהו לח"כים. אני לא נהגתי כך כשהייתי ראש ממשלה. גם עם שרון היו לי הרבה פגישות כאלה, והוא לא ניצל אותם לצרכים פוליטיים. זה לא הגון מה שהוא עשה. מי היה מאמין שנתניהו עוד יתגעגע לאריק שרון.
...בבליל האינסופי שנשפך השבוע סביב שאלת השינויים בממשלה ובקדימה, קולם של הדוחפים את עצמם לכותרות גבר. רוחמה אברהם, רוני בר-און, חיים רמון, מאיר שטרית, שאול מופז – כל אלה הפכו למקודמים הבולטים. האחרים, ששותקים יותר, שמכירים פחות תקשורת, נעלמו כמעט לגמרי. כך למשל ח"כ מגלי והבה, שמחזיק בכיסו הבטחה מאהוד אולמרט כי אף אחד לא יקודם לפניו. והבה, מחביביו של שרון, נחשב לאיש צנוע אך חזק. המפקד שערך במגזר הדרוזי כולל כ-2,100 חברים מתוך כ-26 אלף חברים שהתפקדו עד היום. מי שיפסח עליו, יפגוש אותם אחר כך, בפריימריס. אם שוב ישכחו אותי, אומר והבה למקורביו, זו תהיה תחילת הסוף של קדימה. הפעם, חבל על הזמן.
לפנייה לכתב/ת 
אילון. נותר ישר
צילום: איי אף פי
תמיר. זו שליחות
צילום: אמיר כהן
ברק. התרגיל נכשל
צילום: איי אף פי
שלום. לא מוותר
צילום: דודי ועקנין
נתניהו. שאלת הפריימריז
צילום: חיים צח
מומלצים
