מזוז: "מקורבי א' סתרו את גרסתה חזיתית"
פרקליטות המדינה הגישה לבג"ץ את תשובתה לעתירה נגד עיסקת הטיעון עם משה קצב. היועץ המשפטי מזוז: "משהובהר כי א' מבית הנשיא אינה בכתב האישום, גדל משמעותית הקושי לקבל את התשתית הראייתית בפרשת א' ממשרד התיירות". עוד הוסיף כי ממכלול החומרים עולה שהתקיימה מערכת יחסים בין קצב ל-א' מבית הנשיא, אולם קשה לקבוע מה מהותה "ברמת הוודאות הנדרשת במשפט הפלילי"
פרקליטות המדינה הגישה הערב (ה') לבג"ץ את תשובתה כלפי העתירות נגד עיסקת הטיעון בינה לבין משה קצב. בתשובת הפרקליטות מציין היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, כי הסיבה העיקרית לכך שנחתמה עיסקת הטיעון במקום המשך ההליך המשפטי והעמדתו של קצב לדין, היא קושי ראייתי להוכיח את האישומים שעלו נגדו בטיוטת כתב האישום.
היועץ מזוז הבהיר בתשובת המדינה, לצד הנימוקים מדוע נחתמה עיסקת הטיעון, כי בחינת מכלול הראיות בתיק מעלה בבירור שבין הנשיא לבין א' (מבית הנשיא - א.ז) התקיימה מערכת יחסים אינטימית. עוד עולה כי גם פרקליטיו של הנשיא עצמו ציינו במהלך השימוע כי חומר הראיות בתיק אכן מצביע לכאורה על מערכת יחסים שכזו, אם כי הראיות מצביעות על קשר בהסכמה ולא תוך ניצול מרות.
למרות דבריו, מציין היועץ מזוז כי היה קושי רב לקבוע ממצאים מבוססים באשר למהות מערכת היחסים בין הנשיא ל-א' ולהגיע לכלל מסקנה "ברמת הוודאות הנדרשת במשפט הפלילי, כי מערכת זו היתה כרוכה בביצוע עבירות כלליות. בחלק מגרסאותיה של א' נתגלו קשיים, סתירות פנימיות ואי התאמות שהקשו לבסס עליהם ממצאים בדוקים ומהימנים. בנוסף, פרטים לא מעטים בגרסאותיה של א' נסתרו על ידי עדויות אחרות וראיות חיצוניות".
מזוז מסביר כי חומרים נוספים ועדויות נוספות, כולל של גורמים המקורבים ל-א', לא רק שלא תמכו בגירסתה אלא סתרו אותה חזיתית. בתשובת המדינה מודגש אף כי בעניינה של א' עלו כבר בראשית הדיונים הפנימיים בינואר 2007 ספקות רבים באשר לגירסתה ומהימנותה - "ספקות והתלבטויות אשר צמצמו כבר במסגרת הטיוטה הראשונית את החשדות שיוחסו לנשיא בעניינה".
השימוע לא הפך את הקערה, אך תרם לשינוי
הפער בין עיסקת הטיעון לטיוטת כתב האישום מינואר 2007, כותב היועץ, נובע מכך שעמדה המגובשת לקראת שימוע משקפת שלב מתקדם בעריכת התיק, אך אין מדובר בעמדה סופית.
"הראיות החדשות בפרשה (מה שהוצג על ידי פרקליטיו של קצב בשימוע) לא היו לכשעצמן יכולות להפוך את הקערה על פיה, אך הן תרמו לשינוי שחל מהעמדה המוקדמת ולכרסום במשקל הראיות הקודמות", כתב מזוז. "לא היה כאן כל היפוך לולייני של התביעה או סיבוב פרסה פרוע ונטול ביסוס. היה כאן תהליך אבולוציוני של כרסום מצטבר והולך לאורך חודשי הטיפול בתיק והמסכת הראייתית הנדרשת כדי לבסס יסוד סביר להרשעה".
"התברר כי עמדת המדינה שהוצגה בחודש ינואר (בעקבותיה פורסמה טיוטת כתב האישום) התבססה על כך שכתב האישום יכלול שתי עדות מרכזיות שיתלוננו על מעשים חמורים (א' מבית הנשיא ו-א' ממשרד התיירות), כך שעדות האחת תחזק את רעותה", הוסיף היועץ. "עם זאת, משהובהר כי פרשת א' מבית הנשיא לא תיכלל בכתב האישום, העריכה התביעה כי דבר זה יגדיל באופן ממשי את הקושי שיהיה לבית המשפט לקבל את התשתית הראייתית בפרשת א' ממשרד התיירות".
מזוז מתאר בתשובתו תהליך בו בנקודה מסויימת היה כבר ברור שהתשתית הראייתית נשחקה במידת-מה, הסיכוי הסביר להרשעה נחלש והתיק נהיה גבולי. בשלב זה הגיעה הצעה לערוך עסקת טיעון ולאחר לבטים רבים התקבלה ההצעה. הוא חוזר ומציין כי הפרקליטות העדיפה הרשעה מהירה, קרובה ו-ודאית במסגרת עיקסת טיעון מאשר תסריט לא ברור, ארוך וממושך הכרוך במשפט. הנימוק העיקרי, לסיכום, של עריכת ההסדר, נעוץ היה בקשיים הראייתים בהוכחת האישום העיקרי הנוגע ל-א' ממשרד התיירות ומצד שני ביתרונות שמצאה הפרקליטות בהסדר מבחינת השגת תכליות ההליך הפלילי.
"כשהאבק ישקע והאופק יצטנן - אמון הציבור יישמר"
באשר לטענה כי קצב הפר את הסדר הטיעון כאשר נשמעו מטעמו הצהרות בהן הוא מכחיש את ביצוע המעשים ומודה בעבירות המיוחסות לו רק על מנת לחסוך סבל ממשפחתו, מסביר מזוז כי הנשיא העביר מסר ברור שהוא עומד באופן מלא מאחורי כל ההתחייבויות עליהן חתם. בנוסף, נכתב בתשובת המדינה, ההצהרות שנתן קצב עצמו בתקשורת שומטות את הקרקע מתחת טיעון זה.
בעתירה נטען בין היתר כי הפרקליטות הקלה עם קצב ופגעה באינטרס של נפגעות תקיפה מינית. על כך השיב מזוז כי "הטענה מקוממת, שכן מהלך התנהלותה הכולל של הפרקליטות בתיק זה מעיד כי לא אלו הם פני הדברים: השתלשלות העניינים בתיק מעידה כמאה עדים על נחישותן של רשויות התביעה להגן על הציבור מפני עבריינות מין ולהוקיע את מבצעיה".
"אין מקום לדברי ההטפה המושמעים כלפי רשויות התביעה בדבר חשיבות הטיפול בעבירות המין", נכתב עוד בתשובת הפרקליטות. "אין מקום להסתכל על חצי הכוס הריקה כפי שעושות העתירות שלפנינו. דווקא בראי האינטרסים של חיוניות המאבק בעברייני מין חשיפת העבירות שביצע קצב, סילוקו מהחיים הציבוריים כבר עכשיו, הוקעתו כעבריין מין בעבירות שאינן קלות, ענישתו, והעובדה כי הוא נאלץ ליטול אחריות ציבורית, יש בהן כדי להרתיע אחרים מביצוע מעשים כאלה".
בסוף דבריהם כותבים מזוז ושלושת בכירי הפרקליטות - דינה זילבר (סגניתו הבכירה של פרקליט המדינה, ערן שנדר), שי ניצן (המשנה לפרקליט המדינה) ורז נזרי (עוזרו הבכיר של מזוז) - כי רבות דובר בעתירות ומחוצה להן הפגיעה באמון הציבור בגין הסדר הטיעון. "אנו מצויים בנקודת זמן קרובה מדי המקשה על שיפוט אובייקטיבי של היתרונות הגלומים בהחלטה על עיסקת הטיעון מול חסרונותיה", הסבירו. "עם זאת, כשהאבק ישקע והאופק יצטנן, אנו מאמינים כי אמון הציבור במערכת התביעה יישמר".
עוד לפני הגשת תשובת המדינה פורסם הבוקר תוכן העתירות שהוגשו נגד החלטת היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז. באחת העתירות הובאו דוגמאות רבות למעשים שביצע הנשיא לשעבר, לטענת אחת המתלוננות נגדו: "קצב נהג להזמין את המתלוננת באמתלות שווא, חסרות משמעות כגון 'תביאי נייר לבן לכתיבה' תוך שהוא מנצל את היותם לבד בחדרו לשאלות מיניות כגון: האם יש לך חבר? מי היה החבר האחרון שלך? האם אתם מקיימים יחסי מין, והיכן? מהן ההעדפות המיניות שלך?". הוא העיר הערות סקסיסטיות "אני מקנא בגבר שיזכה בך", "אני מאוהב בך" וגם "אני רוצה לשכב איתך".