טרנספר והתנחלות, נוסח טהרן

התנחלויות תוצרת איראן: ישנה מדינה לא-ערבית במזרח התיכון, שלפחות לפי דיווחים בכלי תקשורת ערביים ומערביים, מגרשת רבבות ערבים מבתיהם, מקימה התנחלויות בשטחיהם, ומביאה אליהן תושבים לא-ערבים כדי לשנות את ההרכב הדמוגרפי בחבל-הארץ שבו הם חיים. אותה מדינה מדכאת את זהותם של הערבים, מפירה את זכויות האדם הבסיסיות שלהם, עוצרת אלפים - ובהם נשים וילדים - ומפקיעה את השטחים החקלאיים שלהם לטובת ההתנחלויות שהיא מקימה, וכל זאת במסגרת תוכנית ממשלתית מאורגנת. מנחשים במי מדובר? זו לא אחרת מאשר איראן.

בשבוע שבו ביקר נשיא איראן, מחמוד אחמדי-נג'אד, בדמשק, שיגר הצהרות מלחמתיות כלפי ישראל, וכרת בריתות עם עמיתו הסורי, הגיעו גם דיווחים לא מחמיאים על מה שמתחולל בתוך איראן פנימה. הכוונה היא לאופן שבו מתייחס משטר האייתוללות לחבל אל-אהואז השוכן בדרום-מערב המדינה, בסמיכות לדרום עיראק, והמאוכלס ברובו בתושבים ערבים (כאן המקום לציין שהאיראנים, קרי הפרסים, הם אמנם מוסלמים, אך אינם ערבים – ר.נ.).

יו"ר ארגון זכויות האדם בחבל אל-אהואז, כרים בני סעיד עבדיאן, סיפק השבוע הצצה נדירה למתחולל באזור זה, שבכוונת מכוון נעשים מאמצים אדירים להרחיקו מעיני התקשורת. לדברי עבדיאן, בשמונה השנים האחרונות גירשו שלטונות איראן כ-1.2 מיליון תושבים ערבים שהתגוררו בחבל הארץ, ובמקומם הביאו 1.5 מיליון תושבים שאינם ערבים לגור במקומם. התושבים החדשים, ברובם איראנים-פרסים, יושבו בהתנחלויות חדשות שהקימו האיראנים באזור זה. בד בבד המשיך משטר האייתוללות לשלוט ביד ברזל באזור, ביצע מעצרים המוניים והוציא להורג עשרות פעילים תושבי המקום, הפקיע אדמות ואף אסר ללמוד את השפה הערבית.

תושבי החבל העשיר בנפט מתקשים להתקיים (מתוך: arabistan )

עבדיאן גילה בראיון שהעניק לאתר האינטרנט הליברלי "אילאף" הפועל מלונדון, טפח מן המתחולל בחבל ארץ זה שעלה לכותרות בשנים האחרונות, וזאת למרות הניסיונות של איראן להצניע את המתחולל בו ככל האפשר.

לדבריו, השלב הראשון בתוכניתהּ של איראן ל"טיהור אתני" (שלדבריו אף זכתה לשם רשמי: "האדמה – לניסיון") החל ב-1999, ובמסגרתו גורשו מהאזור 1.2 מיליון ערבים לאזורים אחרים במדינה. במקומם הובאו 1.5 מיליון לא-ערבים, מרביתם פרסים, שיושבו בהתנחלויות חדשות כמו למשל העיר שירין שהר, שהוקמה במיוחד לצורך כך. אחרים יוּשבו בערים הערביות השוכנות בחבל הארץ. לדברי עבדיאן, צעדים אלה נועדו כדי לשלול מן הערבים את זהותם הלאומית ואת תרבותם, ולחסל את שפתם ומורשתם.

"העם הערבי ב'אל-אהואז' נמצא בדרגה הנחותה ביותר (באיראן – ר.נ.)", סיפר עבדיאן. "בשנה האחרונה הוא סבל מהפרות נרחבות בתחום זכויות האדם, ובכלל זה הוצאות להורג של 131 פעילים, ובמעצרים נרחבים וחסרי אבחנה, שבמסגרתם נעצרו אלפי בני אדם. בין השאר נעצרו משפחות שלמות הכוללות עוללים בני 4-2 ונשים הרות. כמו-כן נעשו גירושים המוניים".

עבדיאן התייחס גם לאיסור ללמוד את השפה הערבית, ואמר כי לימוד הפרסית נהפך חובה בבתי הספר. "במסגרת מדיניות האיראניזציה, נאלצים התושבים הערבים ללמוד את השפה הפרסית מבלי שמאפשרים להם ללמוד את השפה הערבית. דבר זה מביא לנשירתם של תלמידים מבתי הספר, וזאת בהתאם להודעות רשמיות של הממשלה. 30 אחוז מהתלמידים נושרים כבר בשנות בית הספר היסודי, 50 אחוז נושרם בחטיבות הביניים, ו-70 אחוז נושרים במסגרת בתי הספר התיכוניים".

"השהידים של האינתיפאדה נגד איראן" 

כמה פרטי מידע על אל-אהואז: כשמונה מיליון תושבים ערבים מתגוררים בחבל הארץ השוכן לחופו של המפרץ הפרסי, וגובל בחלקהּ הדרומי של עיראק. למרות תנאי המחייה הקשים, תושבי אל-אהואז חיים באחד מחבלי הארץ העשירים בעולם – האזור עשיר בנפט ובגז טבעי, דבר שיכול להסביר את האחיזה האיראנית העיקשת באזור.

באתרי האינטרנט שמפעילים תושבי האזור הערבים הם מתארים את האיראנים במלים חריפות מאוד, שיהיו מוכרות לאוזניים ישראליות. "אל המגינים על איראן: היא מדינה אימפריאליסטית כמו ארצות-הברית וישראל", קורא אחד ממאמרי המערכת. תמונות וקריקטורות אחרות משוות בין אחמדי-נג'אד וח'מנאי לארה"ב, ישראל והנאצים.

הפינג'אן הערבי בבית הכלא (מתוך: arabistan )

דברים ברוח דומה נשמעו בהפגנות שהתקיימו באזור. אתרי האינטרנט אף מנציחים את "השהידים של האינתיפאדה נגד איראן" (כינוי להתקוממותם נגד המשטר האיראני), ומעלים את תמונותיהם וכן קטעי וידאו רלבנטיים נגד איראן. התושבים הערבים אף אינם נמנעים מלמתוח ביקורת על מדינות ערב, שלטענתם אינן עושות דבר נגד איראן.

תת תזונה, ללא מים וחשמל

השלטונות האיראניים מקשים על האוכלוסייה באל-אהואז בשלל דרכים. לדברי עבדיאן, 80 אחוז מן הילדים בקרב ערביי החבל סובלים מתת-תזונה. בנוסף לכך השתלטו השלטונות האיראניים על חמישה מיליון דונם מהשטחים החקלאיים הערבים, לטובת המתנחלים החדשים שהביאו האיראנים לאזור. מטרת כל הצעדים הללו היא לשנות את ההרכב הדמוגרפי של חבל-הארץ ולטענת עבדיאן, למחוק את הזהות הערבית של אותו מחוז.

אין מדובר בעדות היחידה על המתחולל בחבל-ארץ זה. שליח האו"ם המיוחד, מיילון קות'ארי - אשר ביקר באזור ביולי 2005 - דיווח בעקבות ביקורו: "כאשר ביקרתי בבירת המחוז הגובלת בעיראק, נתקלתי בתנאים הקשים של שכונות המגורים. אלפי אנשים חיים שם לצד ביוב פתוח וללא תנאי מחיה רגילים. לחלקם אין מי שתייה, גז וחשמל".

"אני ערבי מצפון המפרץ הערבי. היכן כתוב שמי?", מטיח תושב 'אל-אהואז' במדינות ערב שהקימו פרלמנט משותף בלעדיו. (מתוך: arabistan )

גם התוכנית לשינוי דמוגרפי ולהקמת התנחלויות בחבל-הארץ אינה מדוּוחת בפעם הראשונה: אתר האינטרנט "אילאף" דיווח בראשית מארס השנה על תוכניתהּ של איראן לשנות את ההרכב הדמוגרפי באל-אהואז. דיווח זה התבסס על מקורות ערביים אחרים הפועלים באזור.

בנוסף לכך דוּוח כי האיראנים מתכוונים להקים באזור מוסדות פוליטיים ותרבותיים בעבור שני מיעוטים אחרים שאינם ערבים. גם הדיווחים על גלי המעצרים וההוצאות להורג לא נעדרו מכלי התקשורת. ההוצאות להורג שאירעו בינואר השנה הביאו בעקבותיהם מחאות והפגנות של ארגוני זכויות אדם באזור.

בשנים האחרונות גובר המתח סביב אל-אהואז, ולא אחת אירעו בחבל-הארץ פיצוצים - כמו למשל אלה שאירעו בינואר אשתקד, לפני ביקורו של הנשיא אחמדי-נג'אד במקום - וכן עימותים אתניים, ובתגובה ניסיונות דיכוי מצד איראן. הדבר הביא למשבר של ממש בין איראן לבין רשת החדשות הקטארית "אל-ג'זירה", וזאת בעקבות הזעם האיראני על הסיקור התקשורתי של התחנה, בעיקר סביב העימות האתני בין הפרסים לערבים לפני כשנתיים. בשל כך החליטה איראן להשעות את פעילות הערוץ במדינה (פעילות שחודשה בינתיים בעקבות הפשרת היחסים בין הצדדים).

האחראי על כלי התקשורת הזרים במשרד התרבות וההכוונה האיסלאמית, מחמד חוסין ח'ושוקת, הודיע בשעתו כי "פעילותה של אל-ג'זירה באיראן מושעית עד להודעה חדשה, בשל המהומות האחרונות באל-אהואז". לדברי ח'ושוקת, היה מצופה מאל-ג'זירה "לכבד את האחדות והביטחון הלאומי של איראן". האם זהו סוף הסיפור? דווקא על רקע המלחמה המפוררת את עיראק השכנה, קשה להניח שנאמרה המלה האחרונה בהקשר זה.