אחי החרדים, חיזרו בתשובה
משרדי החינוך והמשפטים מטילים גזירות קשות על הישיבות? אולי מנהלי המוסדות החרדים ה"מקוצצים" צריכים לפשפש במעשיהם. האם ידעתם שבשנה שעברה לא קיבלו 320 בנות ספרדיות לסמינרים רק בתוך ירושלים? יואב ללום קורא לאחיו החרדים לחזור בתשובה
הגמרא במסכת ברכות (ה) מספרת שלרב הונא החמיצו ארבע מאות חביות יין. עוררוהו חכמים לפשפש במעשיו, שהרי אין הקב”ה חשוד לעשות דבר בלא סיבה. לאחר ברור מצאו את סיבת הנזק: הוא סבר שאינו חייב תוספת לאריסו, מפני שהאריס היה לוקח זמורות בלא רשות. אולם כיוון שעל פי הדין הוא כן היה חייב, וכיוון שלא פרע את החוב, דאגו משמים שיפסיד. מספרת הגמרא: כאשר קיבל עליו רב הונא להחזיר את הכסף, (אפילו שעדיין לא החזיר בפועל), מייד הפך החומץ בחזרה ליין. ויש אומרים שעלה מחיר החומץ, והשתווה למחיר יין, כך שרב הונא לא הפסיד מאומה.
אני נזכר בימי קדם בשבתי בישיבה, המשגיחים היו טורחים להחדיר בנו את האמונה האמיתית והתמימה הזו, כי אין אדם נוקף אצבעו למטה אלא אם מורין על כך למעלה. המעשה הזה של רב הונא מלמד אותנו שגם כאשר קורים לנו דברים רעים עלינו להאמין שה' יתברך הוא העומד מאחוריהם, והחי יתן אל ליבו לפשפש במעשיו מדוע קרתה לו הרעה הזו.
בשבועות האחרונים אני קורא את העיתונות החרדית ועומד נדהם. העיתונות מלאה קינות ובכיות על גזירות משרד החינוך נגד מוסדות החינוך. כל העיתונות טורחת להסביר לנו מדוע מעשיו של פקיד אחד במשרד המשפטים (דה-הרטוך) גורמים נזק לכל עולם התורה והישיבות. אינני נכנס לויכוח האם מעשיו רצויים הם או לא. פשוט לי שמעשיו לא רצויים וברור לי גם שהגזירות של משרד החינוך אינם חיוביות. אך אנו מתנהגים בדיוק כמו הכלב הנושך את המקל שמכה אותו, במקום לנשוך את האדם המחזיק את המקל.
לאור האמור לא ניתן כי אם להגיע למסקנה אחת ברורה וחדה כי התורה והאמונה שהכל מהשם יתברך מחייבים אותנו לפשפש במעשים שלנו. מכיון שאין הקב"ה חשוד לעשות דבר בלא סיבה. כן, אנחנו החרדים צריכים לחזור בתשובה.
בשנה וחצי האחרונות עומד אני בלב כואב ומסייע לנאבקים בתופעה המכוערת של "אפליה עדתית" בקבלת תלמידים/ות למוסדות החינוך במגזר החרדי. את הרעה החולה הזו מעודדים ומטפחים אותם מנהלי מוסדות המבכים את קיצוץ תקציבם. בהפלותם בין דם לדם ובין דין לדין ובין עדה לעדה. לשם ההמחשה בשנת הלימודים התשס"ז היו בעיר ירושלים בלבד כ-320 בנות ספרדיות שלא התקבלו לסמינרים וכ-113 בנות לא התקבלו לכיתה א' בבתי הספר היסודיים של "בית יעקב". לקראת שנת הלימודים הבאה עלינו לטובה אנחנו מטפלים בעשרות רבות של מקרים מכל רחבי הארץ. כמעט ואין ריכוז חרדי אחד שלא נגוע בתופעה המכוערת הזו.
ליבי מלא צער על הגזירות והקיצוצים. אבל אולי דוקא בחודש אב (ראשי תיבות – אלול בא) כדאי לעשות חשבון נפש מקיף על התופעה המכוערת הזו ולחזור בתשובה. דוקא אחרי תשעה באב בו ביכינו כולנו את חורבן הבית שנחרב בגלל שנאת חינם. נרבה אהבת חינם ונחנך את ילדינו לאהבת ישראל אמיתית. אני משוכנע שבדיוק כמו בסיפורו של רב הונא, אם מנהלי המוסדות יקבלו על עצמם להתנהל בצורה הגונה ומכובדת יהפך חומץ הגזירות ליין.
יואב ללום הוא מראשי המאבק באפלייה העדתית
לפנייה לכתב/ת 
